ישראל הולכת לבחירות - וסקר הסקרים של גלובס מלווה את המערכה. נביא את הסקרים העדכניים ביותר מכלי התקשורת המובילים ונבחן מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה.
● רוצים ללמוד רפואה? הסיכוי שלכם עלה. כמה זה יעלה ואיפה כדאי
● הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק
מה הנתונים? השבוע הליכוד מתחזקת במנדט ותופסת את הצמרת, עם 23 מנדטים. ישר נשארת עם 22 מנדטים, ביחד עם 11 והדמוקרטים מתחזקת ל-10.
ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה נשארות עם 8 מנדטים כל אחת. הרשימה המשותפת שומרת על 7 מנדטים, כאשר עוצמה יהודית נחלשת ומקבלת גם היא 7. הציונות הדתית וזהות עם 6 ורע"ם עם 5. מפלגתו של וינטר עוברת את אחוז החסימה ברוב הסקרים וזוכה ל-4 מנדטים. המפלגה בראשות הנדל וזליכה עוברת את אחוז החסימה בחצי מהסקרים, ומקבלת 4 מנדטים.
מה המסקנה? גוש הקואליציה אומנם נחלש במנדט, אך שומר על ההובלה עם 54 מנדטים. האופוזיציה ללא המפלגות הערביות עם 51, והמפלגות הערביות מקבלות יחד 12 מנדטים. השארית הולכת למפלגתם של הנדל וזליכה, כתלות בשאלה אם הם עוברים את אחוז החסימה.
מאחורי המספרים: גם הפעם קו פרשת המים עובר במפלגתם של הנדל וזליכה: בסקרים שבהם המפלגה עוברת את אחוז החסימה (ערוצים 12 ו-13 ומעריב), האופוזיציה ללא המפלגות הערביות מובילה על הקואליציה; בסקרים שבהם היא לא עוברת את אחוז החסימה (ערוצים 14 ו-i24news וזמן ישראל) - הקואליציה מובילה או שנרשם תיקו בין הגושים.
הנתון הנוסף: יש בין 10 ל-12 מנדטים שאנחנו יודעים בוודאות שלא יצביעו לאותה מפלגה שבה בחרו בבחירות הקודמות. אלה הם 550 אלף הצעירים בגילי 18 עד 22 - שלראשונה מקבלים את זכות ההצבעה. למי הם יתנו את קולם?
סקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע עבור "המהדורה המרכזית" של חדשות 12 ניסה להתחקות אחר התשובה. לכאורה, התשובה ברורה: כמעט כולם "יודעים" שהבחירה המועדפת על הבוחרים הצעירים והחיילים היא איתמר בן גביר, "כוכב הרשתות החברתיות" והדמות שמזוהה ביותר עם הימין העמוק.
אבל הסקר הזה מראה תפנית חדה במגמה. השבוע התברר שבן גביר ומפלגת "עוצמה יהודית" מקבלים 5% בלבד מהקולות בקרב המצביעים לראשונה, כשבמקביל שותפו לשעבר בצלאל סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית וזהות עקפו אותו במעט עם 6% מהקולות.
המובילה בקרב הצעירים היא מפלגת ישר בראשות עם 16%, ואחריה במקום השני נמצאת הליכוד עם 14% מהקולות. האם הנתונים הללו מלמדים כי הבוחר הצעיר בישראל מחפש כיום מנהיגות "מיינסטרימית" ומתרחק מהסגנון הפוליטי שנתפס כקיצוני יותר? זו שאלה שבוודאי תפרנס היטב את הסוקרים והקמפיינרים בחודש הקרוב.
