במשך עשרות שנים התגוררה מריה דל כרמן אבסקל, בת 87, בדירה בשכונת רטירו היוקרתית במדריד. אביה שכר את הנכס עוד בשנת 1956, ולאחר מות הוריה היא המשיכה להתגורר בו תחת הסדר של שכר דירה מפוקח. אלא שהחלפת הבעלות על הבניין, ובהמשך רכישת הדירה בידי קרן השקעות, הובילו לזינוק חד בשכר הדירה החודשי שלה: מ־500 אירו ל־2,650 אירו, סכום שהיה מעבר ליכולתה הכלכלית של אבסקל, שהתקיימה מקצבת הפנסיה שלה.
● ההטבות על מס הרכוש עומדות לפקוע, וניו יורק תתייקר עוד יותר
● נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה
ביום רביעי האחרון, לאחר ששלושה ניסיונות קודמים לפנותה נבלמו בבתי המשפט, הוצאה אבסקל מדירתה על אלונקה והועלתה לאמבולנס, לעיני מפגינים ותומכים שהמתינו לה מחוץ לבניין. התמונות הקשות עוררו סערה בספרד, ובשבת יצאו עשרות אלפי בני אדם לרחובות מדריד במחאה על משבר הדיור במדינה.
המפגינים דרשו להרחיב את ההגנות על שוכרי הדירות, לקבוע כללים למניעת הונאות ולאסור על פינוי דיירים ללא פתרון דיור חלופי. המקרה של אבסקל, שזכה לסיקור תקשורתי נרחב, הפך לסמל למצוקתם של תושבים רבים המתקשים לעמוד במחירי הדיור המאמירים.
"הקש האחרון"
לפי איגוד השוכרים של מדריד, שארגן את ההפגנה, הבניין שבו התגוררה אבסקל החליף בעלות בשנת 2018. באותה תקופה הוצעה לה האפשרות לרכוש את הדירה, אך היא לא יכלה להרשות זאת לעצמה. בהמשך רכשה את הנכס קרן ההשקעות Urbagestión, שהעלתה את שכר הדירה החודשי ביותר מפי חמישה. לאחר זמן מה הסכום הופחת ל-1,650 אירו, אך נותר גבוה מיכולתה הכלכלית של אבסקל.
המקרה עורר זעם בקרב תושבים רבים, הרואים בו ביטוי לתופעה רחבה יותר של רכישת נכסי מגורים בידי קרנות השקעה, לצד התייקרות השכירות והקושי הגובר למצוא דיור במחיר סביר. "אנחנו כאן משום שהדיור הוא בעיה שכבר משפיעה על החברה כולה", מסרה דורה גרסיה, אחות בת 55 שהשתתפה בהפגנה, לסוכנות הידיעות AP. "אנחנו לא יכולים להמשיך כך. דיור הוא זכות, ואין לנו אותה".
סימון דה לה ריבה, מורה בן 43, אמר ל-AP כי פינויה של אבסקל היה הקש האחרון שהצית את המחאה, לאחר שנים של מצוקה בשוק הדיור. הוא סיפר על מקרים רבים בהם קרנות השקעה רוכשות דירות במדינה בזמן שתושבים אינם מסוגלים להרשות לעצמם קורת גג ומשפחות שלמות מפונות מבתיהן.
בתום הצעדה התיישבו המפגינים בכיכר פוארטה דל סול שבמרכז מדריד. חלקם אף הקימו אוהלים, במחאה המזכירה את מחאת האוהלים בישראל ב־2011, מתוך כוונה להישאר במקום במהלך הלילה, או לפחות עד שיפונו בידי המשטרה.
משבר דיור מתמשך
המחאה במדריד מגיעה על רקע משבר דיור מתמשך בספרד. אף שהמדינה, הכלכלה הרביעית בגודלה באירופה, נהנית מצמיחה כלכלית חזקה, מחירי הדיור ממשיכים לעלות וההכנסות אינן מדביקות את קצב ההתייקרויות.
המחסור בדירות, לצד הגידול באוכלוסיית הערים והביקוש מצד ענף התיירות, מגבירים את הלחץ על שוק המגורים. לפי הערכת הבנק המרכזי של ספרד, בשנה שעברה היה במדינה מחסור של כ־550 אלף דירות, כאשר מרביתו מתרכז במדריד, ברצלונה וולנסיה.
אחד הגורמים המחריפים את המשבר הוא ההיצע המצומצם של דיור ציבורי להשכרה. ספרד מדורגת בתחתית מדינות ה־OECD בתחום זה, כאשר דירות אלה מהוות פחות מ־2% מההיצע במדינה, לעומת ממוצע של 8% באיחוד האירופי.
במשך השנים נבנו בספרד דירות במימון ציבורי שנמכרו בהמשך לבעלות פרטית, וכך נגרעו ממלאי הדיור הציבורי. כעת, לנוכח התייקרות השכירות והמחסור בדירות, גובר הלחץ הציבורי על הרשויות להתערב בשוק.
אבסקל עצמה התייחסה למאבק בסרטון שפרסם איגוד השוכרים ביום שישי, שצולם ממיטתה בבית החולים לאחר הפינוי. "לא הצלחתי להגן על הבית שלי, אבל נלחמתי כדי לתת השראה לאחרים", אמרה.
