יישום חוק "פילאר 2" (Pillar Two) - מנגנון המס הגלובלי שגיבש ארגון ה-OECD - מתעכב בוועדת הכספים של הכנסת. מדובר במנגנון המטיל מס חברות אפקטיבי מינימלי של 15% על תאגידי ענק רב־לאומיים, בעלי מחזור הכנסות של 750 מיליון אירו לפחות. החוק אושר בכנסת לפני כשנה, ונכנס לתוקף בתחילת 2026, אך התקנות המשלימות הדרושות ליישומו בפועל טרם אושרו, בשל התנגדות חברי כנסת מהאופוזיציה.
● נדב בלילה מסתער על עוד חוות שרתים שתעלה יותר ממיליארד שקל
● אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים
לטענת גורמים באופוזיציה, היא מתנה את אישור התקנות בשחרור אישורי סעיף 46 (זיכוי במס לתורמים) עבור כ־300 עד 400 עמותות, שממתינות לכך חודשים ארוכים - עניין שמעוכב בוועדה בשל התנגדות סיעות חרדיות. דרגי המקצוע במשרד האוצר מזהירים, כי העיכוב משאיר תאגידי טכנולוגיה הפועלים בישראל בערפל רגולטורי, ועלול לפגוע במעמדה של ישראל מול ה־OECD ובאטרקטיביות שלה כיעד להשקעות הייטק. להערכת המשרד מדובר בכ-150 חברות-רב לאומיות שמושפעות מהחקיקה.
"עלולות להיאלץ לבצע הפרשות"
גורמים באוצר מסרו לגלובס, כי "עיכוב בקבלת המעמד ה'כשיר' עד סוף 2026 עלול לאלץ חברות לבצע הפרשות חשבונאיות בדוחות הכספיים שלהן, ולייצר דיווחים למשקיעים שמשקפים את העובדה שיש סיכון שההקלות לא יעברו".
עוד אמרו הגורמים, כי "העברה של התקנות בשלב מאוחר עלולה להוביל למורכבות מיותרת, שכרוכה בתיקונים רטרואקטיביים של הדוחות הכספיים ב־2027".
בשנה שעברה קידם משרד האוצר את התאמת מערכת המס המקומית לסטנדרטים הגלובליים ולאימוץ מנגנון המס המינימלי של ארגון ה־OECD. פילאר 2 הוא חלק מיוזמת ה־BEPS של ה־OECD, שבה שותפות כ־140 מדינות, שמטרתה לשים קץ לתחרות בין מדינות בהורדת שיעורי המס כדי למשוך חברות זרות.
הסערה אינה נוגעת לכלל חברות ההייטק בישראל. רוב החברות המקומיות, הפועלות למשל בתל אביב ללא מעמד של מפעל מועדף, משלמות מס חברות רגיל ומלא בשיעור של 23%, ואינן מושפעות מהמהלך.
לפי המתווה שגיבשו דרגי המקצוע ברשות המסים ובמשרד האוצר, החל משנת 2026 תאמץ ישראל את מנגנון ה־QDMTT בלבד (מס השלמה מקומי מינימלי). אף על כי שמס החברות הסטנדרטי בישראל עומד על 23%, תאגידים רב־לאומיים רבים נהנו עד כה משיעורי מס מופחתים של 6% עד 12% תחת חוק עידוד השקעות הון.
תחת המנגנון החדש, אם חברה בינלאומית תשלם בישראל פחות מ־15% מס אפקטיבי, רשות המסים תגבה ממנה "מס משלים" שיביא אותה בדיוק לרף ה־15%.
לפי כללי ה־OECD, אם ישראל לא תגבה את ההפרש עד ל־15%, המדינה האם של התאגיד תגבה את המס הזה בעצמה. אימוץ הכלל מבטיח שהכנסות המדינה יישארו בקופה הישראלית ולא יזלגו למדינות זרות.
במשרד האוצר מדגישים, כי השלמת החקיקה באמצעות התקנות היא צעד הכרחי להבטחת הוודאות העסקית של החברות, ומתריעים כי עיכוב ממושך בוועדת הכספים עלול להביא לפגיעה ממשית ביכולתה של ישראל להתחרות על השקעות טכנולוגיה מול שאר העולם.
החשש: "לא נספיק לאשר"
החשש המרכזי בקרב גורמי המקצוע נוגע לתזמון. כדי שהחקיקה הישראלית תוכר בעולם ורשויות המס הזרות לא יגבו את הכסף, מדינת ישראל חייבת לקבל אישור ממוסדות ה־OECD. בדיקת ה־OECD אורכת מספר חודשים. גורמים המעורים בשיחות מול הכלכלן הראשי באוצר מתריעים כי כל דחייה נוספת תמנע מישראל לקבל את ההכרה הבינלאומית בזמן.
במצב כזה, חברות בינלאומיות יתחילו את שנת המס ללא ודאות: הן יידרשו להפקיד מקדמות לפי שיעורי מס מעורפלים, לא יידעו כיצד לדווח, וייאלצו להיכנס למנגנוני קיזוז סבוכים מול מדינות זרות. החשש הוא מבירוקרטיה יקרה, פגיעה באטרקטיביות ישראל כיעד להשקעות מו"פ, והפסד הכנסות למדינה בטווח הקצר.
לעומת זאת, בקרב האופוזיציה מאמינים כי גם לאחר הבחירות ניתן יהיה לבצע את העבודה על התקנות בוועדת הכספים.
מהאוצר נמסר כי "המשרד העביר לכנסת בקשה לאשר בדחיפות בוועדת הכספים את תקנות מס חברות מזערי (פילאר 2). התקנות נדרשות לאישור חקיקת המס המשלים בישראל כ"כשירה" (QDMTT). כדי לקבל את המעמד הכשיר בהקדם ישראל נדרשת לאשר את התקנות עוד השנה. עיכוב בקבלת המעמד הכשיר עלול להוביל לנטל אדמיניסטרטיבי משמעותי על החברות, ובמקרים מסוימים גם לתשלום מס עודף בעולם".
