הגאות בבורסה המקומית בשנים האחרונות לצד הביצועים החזקים של חלק מהחברות בה, הגדילו בצורה משמעותית את הונם של שורה ארוכה של בעלי שליטה בחברות מקומיות. בזמן שחלקם בחרו לנצל את העליות במניותיהם, כדי לממש חלק מהחזקותיהם ולהיפגש עם מזומנים, יש מי שבחרו אחרת. אחד מהם הוא שמואל שילה, בעל השליטה ויו"ר חברת המתכות סקופ , שראה כיצד הקפיצה המתמשכת במחיר המניה הופכת אותו למיליארדר על הנייר.
● הפגישה הדרמטית עם רשות התחרות: מאחורי פיצוץ הסכם הגז בין ניו־מד לדליה
● בין ה"החמצה" של איל וולדמן לבוננזה של משקיעי סייברארק: מניות הפכו למטבע חזק בעסקאות רכישה
כך, זינוק של כ־105% במחיר המניה בשנה האחרונה, הביא אותה להיסחר קרוב לרמות השיא, שנרשמו בחודש יולי האחרון, בשווי של כ־3.8 מיליארד שקל. עקב כך קפץ שווי החזקותיו (40% מההון) של שילה, המתנהל הרחק מאור הזרקורים, למעל 1.5 מיליארד שקל. הוא אף בחר בשנה האחרונה להגדיל החזקה, וחרף העלייה במחירן, רכש מניות בהיקף קטן יחסית של כ־5 מיליון שקל.
סקופ, אשר נוסדה בשנת 1980, עוסקת בעצמה ובאמצעות חברות־בנות בארץ ובחו"ל ביבוא ושיווק מוצרי גלם בענף המתכות, ובעיקר אלומיניום, פלדה וניקל (נירוסטה), כמו גם מוצרי פלסטיקה הנדסית. את אלו היא מוכרת ללקוחותיה, שרובם מהסקטור התעשייתי בארץ ובעולם.
בנוסף, בתחילת השנה הזו נכנסה החברה לתחום הפצת מוצרי פלדה ומתכות מיוחדות לתעשיית הנפט והגז. זאת באמצעות רכישת חברת North American Metals (NAM) האמריקאית, תמורת כ־23 מיליון דולר. תמורה זו עשויה לגדול בסכום של עד 6 מיליון דולר בהתאם לעמידת החברה ביעדי רווחיות שונים.
מאחורי העלייה המתמשכת במחיר המניה, עומדות בעיקר תוצאות טובות שהציגה החברה. את המחצית הראשונה השנה סיימה סקופ עם הכנסות של כ־1.27 מיליארד שקל, צמיחה של כ־23% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, המיוחסת לעלייה בביקוש למוצריה ולשינוי בתמהיל המכירות. לכך התווספו גם תוצאות הפעילות הנרכשת (NAM), שהציגו במהלך התקופה הכנסות של כ־105 מיליון שקל, זינוק של פי 3 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
צמיחה זו תורגמה גם לגידול בשורה התחתונה, עם קפיצה של כ־31.5% ברווח הנקי שעמד בסיכום המחצית על כ־103 מיליון שקל. הללו הושפעו גם משיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית שהציגה סקופ, הודות לשינוי בתמהיל המוצרים שמכרה במהלך התקופה.
על השקל החזק פיצו התוצאות בחו"ל
לצמיחה בתוצאות החברה תרמה בעיקר פעילותה בחו"ל, אשר היוותה כ־75% מהכנסותיה במחצית הראשונה (לעומת כ־69% בתקופה המקבילה אשתקד). עיקר פעילות החברה בחו"ל נעשית באמצעות החברה הבת Hadco הפועלת בארה"ב ובקוריאה הדרומית. פעילות זו, שהיוותה כמעט 60% מהכנסותיה, צמחה בכ־38% במחצית.
לצד זאת, לסקופ פעילות גם באירופה, באמצעות שלוש חברות בנות בפולין, צ'כיה ורומניה. אלו הציגו במחצית צמיחה של כ־13% בהכנסות. בנוסף, לחברה פעילות קטנה יחסית (1% מההכנסות) גם בהודו, שהציגה קפיצה של כמעט 72% בהכנסות בתקופה זו. בסקופ הציבו לעצמם יעד להתרחב בדרום מזרח אסיה עם הקמה של שלוש חברות בסינגפור, וייטנאם ותאילנד, שיחלו בפעילות מסחרית ב־2027.
העלייה בהכנסות מהפעילות בחו"ל חיפתה במידת מה על תוצאות הפעילות המקומית, שנפגעה מהתחזקות השקל ביחס לדולר עם קיטון של כ־1% בהכנסות המחצית הראשונה. למרות זאת, הצליחה הפעילות הישראלית של סקופ להציג שיפור של כ־2% ברווח הגולמי ביחס לתקופה המקבילה, הודות לשינוי בתמהיל המוצרים שמכרה.
המוסדיים שהרוויחו מהזינוק במניה
לצד בעל השליטה שילה, מחזיקים במניות החברה גם שורה של גופים מוסדיים, בהובלת חברת הביטוח הפניקס, עם 8% מההון בשווי של כ־303 מיליון שקל. לצדה, חברות הביטוח מנורה, מגדל והראל המחזיקות כל אחת נתח של כ־7% (בשווי של כ־260 מיליון שקל), ובית ההשקעות מיטב עם החזקה של כ־5% (כ־200 מיליון שקל).
ברקע, לפני קצת יותר משנה, ביצעה החברה הנפקה פרטית של מניותיה לשורה של גופים מוסדיים בהיקף של כ־150 מיליון שקל. את מרבית המניות שהוצעו אז רכשו מנורה והפניקס, שרכשו כל אחת נתח של כ־2.5% מהחברה תמורת 50 מיליון שקל. גופים נוספים שהשתתפו בהנפקה הם בית ההשקעות מור (שרכש מניות בכ־45 מיליון שקל) וקרן הגידור חצבים (5 מיליון שקל).
ההשקעה, שדיללה במעט את החזקותיו של שילה, השיאה לגופים אלו תשואה משמעותית, לפחות עד כה. כך, מאז ההנפקה, בחודש יולי אשתקד, זינקה מניית סקופ בכ־90%. זאת, בזמן שמדדי הדגל המקומיים, ת"א 35 ו־90 (בו כלולה סקופ), רשמו באותה העת תשואה של כ־39% ו־9%.
הפספוס של המנכ"ל הוותיק
סקופ הוקמה בשנת 1980, בידי אביו של שמואל שילה, ובשנותיה הראשונות עסקה כמתווכת עסקאות בתחום המתכות. תחת שילה הבן שינתה החברה את עסקיה, מבית מסחר קטן למתכות לגוף המספק ללקוחותיו מענה נרחב עם סל הכולל מעל ל־80 אלף מוצרי מדף, אותם היא מספקת לכמעט 20 אלף לקוחות.
בתווך, בתחילת שנות ה־90 הוביל שילה, ששימש באותה העת כיו"ר ומנכ"ל סקופ, את הנפקתה בבורסה המקומית. בתחילת שנת 2006 השקיעה בסקופ קרן ההשקעות פימי, בניהולו של ישי דוידי, סכום של 147 מיליון שקל. בתמורה לעסקה, ששיקפה לסקופ שווי של כ־590 מיליון שקל, הוקצה לקרן נתח של כ־25% מהחברה. בהמשך רכשה פימי מניות נוספות שהגדילו את החזקותיה בחברה לכ־30%. כעבור מספר שנים, בשנת 2013, מכרה פימי את המניות שרכשה בתמורה כולל של כ־140 מיליון שקל.
מאז שנת 2008 מוביל את החברה לצד שילה המנכ"ל גיל חבר, ששימש קודם לכן כחשב החברה. בשנת 2023 עלה שמו של חבר לכותרות לאחר שהחברה החליטה להעניק לו אופציות, בניגוד להחלטת אסיפת בעלי המניות שהתנגדה למהלך.
בעקבות הביקורת ובקשה לגילוי ועיון במסמכים שהוגשה לביהמ"ש מצד חלק מבעלי המניות, החליט חבר לוותר על האופציות. אילו הוא קיבל אותן, והאופציות היו מבשילות במלואן במהלך השנה הנוכחית, היה מחזיק מניות בשווי כ־25 מיליון שקל, רווח "על הנייר" של כ־12 מיליון שקל.
עם זאת, למרות ביטול האופציות, חבר נותר המשתכר הבכיר בחברה עם שכר בעלות כוללת של כ־4.4 מיליון שקל. לצדו, בולטים גם מנהלי החברה הבת בארה"ב (Hadco), גלעד פישמן (יו"ר) ומיכאל רזניק (מנכ"ל), עם שכר בעלות שנתית של כ־3.9 וכ־3.2 מיליון שקל (בהתאמה). זאת, בזמן ששכרו של בעל השליטה והיו"ר שילה עמד אשתקד על כ־2.1 מיליון שקל.
