פרופ' ירון זליכה, שמתמודד בבחירות ברשימה ביחד עם יועז הנדל, ידוע בזכות עברו הכלכלי. לפני כ־20 שנה זליכה כיהן בתור החשב הכללי במשרד האוצר - תפקיד שבו הוא קצר הצלחות רבות, לדבריו. אילו? "חמש השנים שלי" בתפקיד, אמר, "היו היחידות שבהן מחירי הדיור ירדו".
נשים בצד את השאלה עד כמה אפשר לייחס לחשב הכללי במשרד האוצר את מלוא ההתפתחויות בשוק הדיור - ונתמקד בנתונים עצמם. האם הם אכן מספרים שרק בתקופתו נרשמו ירידות מחירים?
● מספר המכרזים נחתך בחצי. בעבר זה נגמר בעלייה חדה במחירי הדירות
● התשובה לאחוז החסימה: בינה מלאכותית
פרופ' זליכה כיהן בתפקיד החשב הכללי של משרד האוצר משנת 2003 ועד לשנת 2007. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנים אלה אכן נרשמה ירידה במחירי הדירות: מדד מחירי הדירות רשם ירידות שנתיות ב־2003 (ירידה של 6.4%), ב־2004 (1.8%) וב־2006 (5.1%).
אבל יש שני "אבלים". הראשון - אלה לא השנים היחידות שבהן מדד מחירי הדירות ירד, וגם בכל אחת מארבע השנים שקדמו לכהונת זליכה (2002-1999) נרשמה ירידה. ה"אבל" השני הוא שבכהונת זליכה המדד לא רק ירד, ובשנים 2005 ו־2007 הוא עלה (ב־4.5% ו־2.6% בהתאמה). בסופו של דבר, מאז שזליכה נכנס לתפקיד (אוקטובר 2003) ועד סיום כהונתו (דצמבר 2007) - המדד דווקא עלה ב־0.8%.
פנינו עם הנתונים לזליכה - ומטעמו נמסר לנו כי זליכה התכוון בדבריו למחירי הדירות ביחס לשכר, ואף הוצגו לנו הנתונים שעליהם הוא הסתמך. אף שבקובץ הנתונים מופיעות הפניות למקורות הנתונים של הלמ"ס וביטוח לאומי, אנחנו לא הצלחנו להתחקות אחריהם - והמספרים שאנחנו מצאנו באותם מקורות היו אחרים.
אז בדקנו בעצמנו את מחירי הדירות ביחס לשכר. בלמ"ס בחנו את מחירי הדירות לאורך השנים במונחי הכנסה חודשית ברוטו למשק בית. לפי נתוני הלמ"ס, המחירים ביחס לשכר בסוף כהונת זליכה (שנת 2007) היו נמוכים ב־3.4% מהשנה שבה נכנס לתפקידו. ועדיין, זה לא נכון שאלה השנים "היחידות" שבהן המחירים ירדו ביחס לשכר: בין 2001-1999 נרשמו שלוש שנים רצופות של ירידה.
למעשה, גם הנתונים של זליכה בעצמו - שכאמור, אותם לא הצלחנו לאמת - הייתה ירידת מחירים גם לפני תחילת כהונתו. אף שהם כוללים רק את שלוש השנים שלפני תחילת כהונתו (2002-2000), הם מספיקים כדי למצוא ירידת מחירים (ביחס למספר השנים הדרושות לרכישת דירה) של 6.5%.
ועוד דבר שכדאי להזכיר: כשמשווים שנים שלמות (כפי שמופיע בקובץ הנתונים של זליכה), חשוב לזכור שהוא נכנס לתפקידו בסוף שנת 2003. המשמעות היא שקשה לקבוע שניתן לזקוף רק לזכותו את הירידה של אותה שנה (3.3% לפי נתוני זליכה).
השורה התחתונה: דברי זליכה לא נכונים. השנים שבהן זליכה כיהן כחשב הכללי לא היו היחידות שבהן נרשמו ירידות מחירים - ונרשמו ירידות מחירים גם לפני תקופתו.
עדכון 29.09.26: לאחר הפרסום, המפלגה הכלכלית (בראשה עומד זליכה) פירטה בפנינו את האופן שבו חושבו הנתונים עליהם זליכה הסתמך, לדברי המפלגה. ההסבר מובא בתגובה המלאה של המפלגה להלן.
התגובה המלאה של המפלגה הכלכלית:
"החישוב מתבסס כולו על נתוני הלמ"ס, בשלושה שלבים:
"לקחנו את מדד מחירי הדירות, שמשווה דירות דומות לאורך זמן, וחישבנו ממוצע שנתי.
עיגנו את המדד למחיר הממוצע של דירה בשנה האחרונה (כ־2.33 מיליון שקל), ומשם חישבנו אחורה. לדוגמה, ב־2003 עמד המדד על 31% מהיום, ולכן מחיר הדירה המתוקנן הוא 0.75 מיליון שקל. חילקנו את המחיר בשכר השנתי הממוצע של שכיר לפי הלמ"ס.
"ההבדל המתודולוגי בין בדיקת 'המשרוקית' לבין הבדיקה שלנו נעוץ גם בתקנון למחירי הדיור הנוכחיים וגם במיצוע התוצאות בשנה, שכן מחירי דיור חודשיים נוטים להיות רועשים. ולכן הירידות שמדווחות בכתבה יותר צנועות מאשר מה שאנחנו מצאנו (כ־15 משכורות).
"לגבי הטענה שזליכה היה רק חשב כללי, ולכן השפעתו על מחירי הדיור מוטלת בספק - זליכה היה באוצר בשני כובעים. הכובע הראשון אכן היה החשב הכללי באוצר, שכהונתו חלה באוקטובר 2003. הכובע השני היה מנסח המדיניות הכלכלית, תפקיד שהחל לכהן בו כבר במרץ 2003. כמובן שהקרדיט על יישום המדיניות מגיע למערכת הפוליטית דאז (ובפרט שר האוצר דאז בנימין נתניהו וראש הממשלה המנוח אריאל שרון), אולם לא ניתן לנתק זאת מכך שזו הייתה המדיניות שלו שיושמה בהצלחה ושירצה ליישם בעצמו אם וכאשר ייכנס לאוצר. בנוסף, גם כחשב כללי זליכה פעל רבות כדי למכרז מחדש את כל החוזים וההתקשרויות של הממשלה, ובכך חסך לבסיס התקציב כ־5% בשנה - דבר אשר בהכרח תרם לצמיחה ומכך גם להורדת מחירי הדיור".
