1עבריינים, נערים ושליחים מקומיים: המגויסים של איראן באירופה
איראן אינה חייבת עוד לשלוח סוכני מודיעין משלה לאירופה כדי לפעול נגד מתנגדיה. בשנים האחרונות היא נעזרת יותר ויותר ברשתות פשיעה מקומיות, במתווכים ובצעירים שמגויסים באינטרנט תמורת כסף, כך לפי תחקיר של ערב ניוז.
● איראן "נוקמת" באירופה על שיתוף הפעולה עם ישראל
● עד 6 שנות מאסר: מה עומד מאחורי המהפך ביחס של הולנד לישראל
לפי מומחי ביטחון ששוחחו עם האתר, המודל הזה מאפשר לגורמים איראניים להוציא לפועל פעולות מעקב, איומים ותקיפות במדינות מערביות, תוך יצירת מרחק בינם לבין האנשים שמבצעים אותן בפועל. הדיון התעורר מחדש בעקבות מעצרם של חמישה גברים סמוך לבסיס חיל האוויר הבריטי פיירפורד, ששימש מפציצים אמריקאיים בפעולות נגד איראן. עם זאת, בכתבה מדגישים כי הרשויות בבריטניה טרם ביססו קשר בין העצורים לאיראן, כולם שוחררו בערבות, וטהרן הכחישה כל מעורבות. שר ההגנה הבריטי אף הזהיר מפני הסקת מסקנות מוקדמת.
קלרה ברוקארט, חוקרת במכון המחקר האמריקאי סופאן, המתמחה בסוגיות ביטחון וטרור, מסבירה כי לעיתים הפעילות מתחילה בגורמים במשמרות המהפכה או במשרד המודיעין האיראני, עוברת דרך מתווכים ורשתות פשיעה, ומגיעה לבסוף לאנשים מקומיים שמבצעים את המשימה. אלה יכולים להיות עבריינים "קטנים" או נערים שהמניע העיקרי שלהם הוא כסף, ולא הזדהות עם המשטר. "בדרך כלל מגייסים את האנשים שמבצעים את הפעולות באמצעים דיגיטליים, בעוד שהמתווכים נשארים במזרח התיכון", היא אומרת. לדבריה, דווקא משום שחלק מהפעולות נראות חובבניות, קל לטעות ולחשוב שלא עומד מאחוריהן תכנון מסודר.
הכתבה מצביעה על דוגמאות שכבר עוררו את תשומת לבן של רשויות הביטחון במערב. שבדיה האשימה את איראן בשימוש ברשתות פשיעה לפעולות אלימות, לרבות נגד יעדים ישראליים ויהודיים, וגם המודיעין ההולנדי ייחס לאיראן ניסיונות לגייס עבריינים מקומיים לפגיעה במתנגדי משטר. לדברי ברוקארט, השיטה דומה יותר ויותר לדפוס הפעולה הרוסי באירופה: שימוש באנשים שאין להם בהכרח קשר אידיאולוגי למדינה שמפעילה אותם, כדי להקשות על זיהוי הגורם שנתן את ההוראה. "איראן לומדת בבירור מספר הפעולה של רוסיה בתחום הלוחמה ההיברידית", אמרה.
אלא שהחוקרת מזהירה גם מפני ייחוס אוטומטי של כל אירוע חשוד לאיראן. לדבריה, יש להבחין בין מקרה שבו מעורבות איראנית היא כיוון חקירה, מקרה שמתאים לדפוסי הפעולה המוכרים של טהרן, ומקרה שבו קיימות ראיות המאפשרות לקבוע שאיראן אחראית. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כאשר עצם החשד מסוגל לייצר פחד ולשרת את המסר שטהרן מבקשת להעביר: גם כשהיא נתונה ללחץ צבאי במזרח התיכון, היא עדיין מסוגלת להגיע ליריבים שלה הרחק מגבולותיה.
מאת טארק עלי אחמד, מתוך ערב ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.
2הנשק הכלכלי של ארה"ב נגד איראן נמצא דווקא במערכת הבנקאית
בעוד תשומת הלב העולמית ממוקדת במאבק על מצר הורמוז ובשיבושים באספקת הנפט, לארה"ב יש דרך נוספת להפעיל לחץ על איראן: פגיעה ברשתות הפיננסיות שמאפשרות לה להעביר כספים ולנהל סחר בינלאומי. לפי ניתוח שפורסם ב־Eurasia Review, המאבק על נתיבי האנרגיה מתנהל במקביל למאמץ אמריקאי לצמצם את יכולתה של טהרן לעקוף סנקציות באמצעות חברות קש, חלפנים ומתווכים פיננסיים ברחבי העולם.
בתחילת אוגוסט הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על רשת שפעלה בין מדינות המפרץ לאסיה, ולפי טענת וושינגטון סייעה למערכת הבנקאות החשאית של איראן להעביר מאות מיליוני דולרים. בין הגורמים שנכללו במהלך היו בתי חלפנות בדובאי, חברות הקשורות לבנק איראני וחברות רשומות בהונג קונג ובסינגפור. בהמשך החודש הכריזה ארה"ב על מבצע כלכלי נוסף, שנועד לסגור פרצות המאפשרות לגורמים איראניים להמשיך לפעול למרות ההגבלות הקיימות.
כאן, לפי הניתוח, נמצא יתרונה של וושינגטון. איראן יכולה להשתמש במיקומה הגיאוגרפי כדי לשבש את התנועה במצר הורמוז, אבל ארה"ב מסוגלת להשפיע על המערכות הפיננסיות שבהן תלוי המסחר האיראני. במאמר נטען כי "נקודת הלחץ הפחות גלויה, המערכת שמאפשרת לאיראן להעביר כסף ולקיים מסחר, עשויה להיות החשובה ביותר".
הסוגיה הפיננסית נמצאת גם בלב המשא ומתן על פתיחת הורמוז. מבין שש הדרישות שהציגה איראן באוגוסט, שלוש נוגעות לכסף: פיצוי על נזקי המלחמה, הסרת הסנקציות ושחרור נכסים מוקפאים. לכן, טוענת אוליני, עתידו של המצר לא יוכרע רק באמצעות שליטה צבאית בנתיב השיט, אלא גם בשאלה אם איראן תוכל לחזור להשתמש במערכת הפיננסית הבינלאומית. עם זאת, היא מזהירה כי שימוש ממושך ואינטנסיבי מדי בסנקציות עלול לעודד מדינות וחברות לפתח חלופות למערכות הנשלטות כיום בידי המערב.
מאת ג'וליה אוליני, 360info, פורסם ב-Eurasia Review. לקריאת הכתבה המלאה.
3חיזבאללה מבטיח בתים לעקורים: כך הוא מנסה לבסס מחדש את כוחו בלבנון
חיזבאללה הודיע כי ישתתף במיזם חדש שנועד לספק דיור לאלפי לבנונים שנעקרו מבתיהם בעקבות המלחמה עם ישראל, במהלך שמציג את הארגון לא רק ככוח צבאי אלא גם כמי שמסוגל לסייע לאוכלוסייה האזרחית, כך לפי The Arab Weekly.
מזכ"ל הארגון נעים קאסם הודיע על היוזמה בנאום לציון שנתיים לחיסולו של חסן נסראללה, והבטיח כי פרטיה יפורסמו בקרוב. "הארגון מחויב לספק קורת גג, לסייע בשיקום הבתים ובבנייה מחדש, בהתאם למשאבים ולתרומות העומדים לרשותו", אמר קאסם. לדבריו, המיזם החדש מיועד, בין היתר, לתושבי כפרים שנהרסו לחלוטין במהלך הלחימה. לצד ההבטחה לסייע, הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי ממשלת לבנון וטען כי האחריות לשיכון העקורים ולפיצוי התושבים מוטלת בראש ובראשונה עליה. "זו עדיין חובתה למלא את אחריותה בכל הנוגע לדיור, לפיצויים ולכל המחויבויות הקשורות לשיקום ולתיקון הנזקים", אמר.
לפי הנתונים המובאים בכתבה, יותר ממיליון בני אדם, כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם מאז התחדשה המלחמה בין ישראל לחיזבאללה בתחילת מרץ. מרביתם כבר שבו לבתיהם, אך יותר מ־340 אלף עדיין עקורים, משום שיישוביהם נהרסו או נמצאים באזורים שבשליטת צה"ל.
מבחינת חיזבאללה, ההבטחה לספק דיור אינה רק מהלך של סיוע אזרחי. היא מאפשרת לארגון לנסות ולשמר את הקשר עם הקהילות שנפגעו במלחמה, להבליט את תפקידו בשיקום האזור ולחזק את מעמדו מול המדינה הלבנונית. בנאומו ביקש קאסם גם לדחות את הטענה שהמלחמה הכריעה את ארגונו. לדבריו, ישראל וחייליה "לא הצליחו להשיג את מטרותיהם: לשבור את ההתנגדות, להביא לסיום קיומה, לבסס את הכיבוש הישראלי ולהקים התנחלויות בלבנון".
מתוך The Arab Weekly. לקריאת הכתבה המלאה.
