בית המשפט העליון התיר היום (ה') לפרסם את שמו של קצין המודיעין של אוגדת עזה בזמן מתקפת ה-7 באוקטובר: סגן-אלוף אריה עמידרור. ההחלטה מגיעה לאחר מאבק משפטי שניהל עמידרור הן נגד ההליך לסיום שירותו בצה"ל והן נגד חשיפת זהותו לציבור.
● "שקר מוחלט": נתניהו תובע שורת כלי תקשורת ועיתונאים בכירים
● רונן בר נגד נתניהו: מהם הסיכויים המשפטיים, ומהי תקרת סכום הפיצוי?
סא"ל אריה עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, שימש קמ"ן אוגדת עזה בתקופה שקדמה למתקפת חמאס וביום הטבח עצמו. במשך תקופה ארוכה פורסם שמו רק כ"סא"ל א'", בין היתר בשל הליכים משפטיים וצווי איסור פרסום שנגעו לעניינו. לפי פרסומים קודמים, המדינה עצמה טענה כי אין עוד מניעה ביטחונית לפרסום שמו, ובית המשפט כבר קבע כי האינטרס הציבורי גובר.
הפרסום מגיע לאחר שצה"ל הודיע באופן סופי על שחרורו של עמידרור מהשירות, בתום הליך מינהלי ומשפטי ממושך. לפי החלטת הרמטכ"ל שניתנה עוד בשנה שעברה, עמידרור נמנה עם המפקדים שנושאים באחריות פיקודית לכשלי ה-7 באוקטובר.
"חומת יריחו" והאזהרות שקדמו לטבח
עמידרור נכנס לתפקידו באוגדת עזה במאי 2023, ובמסגרת תפקידו נחשף לתוכנית "חומת יריחו" - תוכנית המתקפה של חמאס שדמתה במאפיינים מרכזיים למה שבוצע בפועל ב-7 באוקטובר.
לפי התחקירים והפרסומים שנחשפו מאז, נגדת מומחית מיחידה 8200 התריעה כי חמאס מתרגל בשטח מהלכים הדומים לתוכנית. למרות זאת, ההערכות באותה תקופה לא הובילו לשינוי מהותי בתפיסת האיום או להעלאת הכוננות בגזרה. תחקירים מאוחרים יותר הצביעו על פערים עמוקים בזיהוי השינוי שעבר חמאס ובהבנת כוונותיו.
אחד המוקדים שנבחנו בעניינו של עמידרור הוא התנהלותו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. על-פי הממצאים שפורסמו, הוא הגיע לבסיס האוגדה ברעים במהלך הלילה, אך לא הורה להעלות את רמת הכוננות ולא העיר את כלל הכוחות הרלוונטיים.
לאחר המלחמה קבעה ועדת המומחים שבחנה את תפקוד האוגדה כי היו כשלים משמעותיים בתהליכי המודיעין ובהרמת מדרג ההתראה. בהמשך המליצו גורמים בצה"ל לסיים את שירותו של עמידרור.
עמידרור התנגד להליך להתרת התחייבותו לשירות ופנה לבית המשפט. בחודש יוני נדחו טענותיו נגד עצם סמכות הצבא להמשיך בהליך, ונקבע כי לצה"ל מותר ליזום סיום שירות של קצין על רקע כשל מקצועי ופיקודי.
