גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

סופת האג"ח מטלטלת את השווקים ומעמידה את הפד בפני מבחן קריטי

הזינוק חסר התקדים בתשואות האג"ח בעולם מציב את השווקים הפיננסיים בפני סכנה אקוטית ● במקביל, מימון ההשקעות העצומות בבינה המלאכותית נשען על חוב יקר ומסוכן שעלול לגרור מטה את מניות הטק ● כעת, הפדרל ריזרב ניצב בפני הכרעה גורלית בין בלימת האינפלציה להצלת המשק מקריסה

בורסת וול סטריט. מחיר הכסף עלול להפוך מבעיה בשוק האג''ח לבעיה בשוק המניות / צילום: ap, Ted Shaffrey
בורסת וול סטריט. מחיר הכסף עלול להפוך מבעיה בשוק האג''ח לבעיה בשוק המניות / צילום: ap, Ted Shaffrey

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בתחילת החודש כתבנו כאן אודות עננים בשוק האג"ח האמריקאי, ובינתיים העננים הופכים לחשרת סופה. מאז אמצע אוגוסט זינקה התשואה על האג"ח האמריקאית ל־10 שנים מ‏־4.65% ל־5.3% כיום, וזו של ה־30 שנה מ־5.2% ל־5.62%. שערים כאלו לא היו מאז 2004 ו־2002 בהתאמה. אך ההאצה הזו לא הייתה רק נחלת ארה"ב. תשואת האג"ח לעשר שנים ביפן הגיעה ל־3.1% לראשונה מאז 1996, בגרמניה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2011 ובבריטניה לרמות שלא נראו מאז 2008.

● הסחורות בעולם כבר התייקרו, ישראל תצטרף לעליית המחירים אחרי החגים
● כשריבית האג"ח מתחילה לכאוב: הראסל 2000 נגרר מאחור

המשבר בשוק האג"ח העולמי לא מראה סימני התקררות ואם הוא ימשיך בכיוון הזה עשויות להיות לכך השפעות קשות ומרחיקות לכת על השווקים הפיננסיים העולמיים ועל הכלכלה העולמית כולה.

מה הקפיץ את התשואות

ההעלאה הרחבה והנמשכת בריבית מצביעה על אמת פשוטה אחת - השווקים מתמחרים מחדש את מחיר הכסף. לכך כמה סיבות, וכולן מתכנסות לשלוש עיקריות:

החוב הממשלתי: מאז משבר 2008 ובהאצה מאז הקורונה הולכים החובות הממשלתיים ותופחים. כך גדל החוב של ממשלת ארה"ב מאז תחילת העשור בכ־51% והוא עומד על כ־125% מהתמ"ג, זה של יפן עומד על 204% מהתוצר, בבריטניה השיעור הוא 104% ובצרפת 118%. אלו רמות חוב שלא נראו כמותן פחות או יותר מאז מאז מלחמת העולם השנייה. מאחר שהריבית בלבד על החובות האלו (ללא חובות פרטיים ושל חברות) גבוהה בין פי שניים (ארה"ב) לפי 10 (יפן וצרפת) מהגידול השנתי בתוצר של הכלכלות, הרי שהתפיסה כאילו החוב של הריבון הוא "חוב חסר סיכון" הולכת ומתערערת. ועימה עולה המחיר שמבקשים המלווים על כספם.

האינפלציה: המדיניות רבת השנים של הפד הייתה לקיים אינפלציה בשיעור של כ־2% לשנה. אך דא עקא מאז תחילת 2021 האינפלציה הייתה משמעותית מעבר לקו זה, ונכון להיום היא עומדת רשמית באזור ה־3.5%. בסה"כ מתחילת 2021 התייקר סל מוצרים שעלה 100 דולר לכ־128 דולר כיום. בפועל מוצרים רבים התייקרו בהרבה יותר: כך עלה מחיר הדלק בכ־90% , הבשר בכ־60%, קפה בסטארבקס בכ־41%, שכירות ב־41%, ביטוח רכב ב־44%, חשמל ב־39% וביטוח רפואי ב־36%. יתרה מזו, אין שום סימן שהאינפלציה הולכת להרגע בקרוב. העימות הפתוח עם איראן מעורר חשש כבד ביחס למחיר הנפט, שהשפעתו על האינפלציה נרחבת. במקביל, הוצאות הממשלה על ריבית, ביטחון והוצאות סוציאליות מבטיחות את המשך הגירעונות וייצור הכסף.

גידול בביקוש לכסף: הריבית האפסית שהנהיגו הבנקים המרכזיים בעשור האחרון ובמיוחד בפרוץ הקורונה עודדו את הממשלות להוריד את המח"מים (משך חיים ממוצע) של אגרות החוב, ולהפוך חלקים גדלים והולכים ממנו לקצרי טווח - עליהם שולמה ריבית אפסית. כתוצאה מכך סכומים גדלים והולכים מהחוב מגיעים למחזור כיום. כך למשל ב־12 החודשים הבאים ארה"ב חייבת למחזר כ־9 טריליון דולר או כ־33% מהחוב הפדרלי או 40% מהתוצר, קנדה תצטרך למחזר סכום שמהווה כ־21% מהתוצר, יפן כ־32% וצרפת כ־15.4%.

אם לא די בכסף הנדרש כדי למחזר חובות, גם הגירעון השוטף צומח בקצב - בין השאר בגלל הגידול בעלות מימון החוב. ארה"ב למשל תוציא ב־2026 מעל טריליון דולר על תשלומי ריבית, כ־3.2% מהתוצר ועלייה של כ־80% מעלות הריבית ב־2019. הגירעון נובע גם מהוצאות חדשות ומשמעותיות על ביטחון ומהוצאות סוציאליות בגין הזדקנות האוכלוסייה. כך גדלה ההוצאה הזו בארה"ב מאז 2020 בכ־1.9% מהתוצר. בסה"כ גדלו הוצאות ממשלת ארה"ב ובריטניה בגין כל הנ"ל מאז 2020 בכ־3.5% מהתוצר, של קנדה ב־2.6% ושל צרפת וגרמניה בכ־1.5%.

אך לא רק הממשלה נלחמת על זמינות האשראי בום הבינה המלאכותית דורש השקעות עתק בתשתיות. ב 2027 לבדה צפויות ענקיות הטכנולוגיה להשקיע 1.2 טריליון דולר בתשתיות אלו, לעומת כ־800 מיליארד דולר ב 2026. והסכומים רק ילכו ויגדלו הרבה מעבר מהכנסות החברות.

הסיכון, האינפלציה והתחרות על הכסף מביאים את המלווים לבקש יותר עבור כספם ודוחפים מעלה מעלה את הריבית בה בשעה הפדרל רזרב מאותת כי אין בכוונתו להרחיב את הספקת הכסף, להיפך הוא מעלה את הריבית לטווח קצר המשפיעה מיידית על מחיר האשראי הבנקאי השוטף.

ומה הלאה? מיתון או אינפלציה

ההשפעה על משקי הבית כבר נראית היטב. בסוף יולי עמדה בארה"ב הריבית הממוצעת על משכנתא קבועה ל־30 שנה על 6.7%. ב־28 בספטמבר היא כבר הגיעה ל־7.41%. זוהי התייקרות של 13% בעלות הריבית, שמהווה מבול מים קרים על שוק שגם ככה בתהליך התקררות.

אך ההשפעה יכולה להגיע לשווקים הפיננסיים במהירות גדולה הרבה יותר מאשר תנועה איטית דרך שוק הנדל"ן. אחד המקומות שבהם התמחור מחדש של מחיר הכסף עלול להפוך מבעיה בשוק האג"ח לבעיה בשוק המניות ובמשק כולו, הוא מהפכת הבינה המלאכותית.

ענקיות הטכנולוגיה אורקל, אמזון, מיקרוסופט, מטא ואלפבית פונות יותר ויותר לשוק החוב כדי לממן את המרוץ האדיר לדאטה סנטרים, שבבים, חשמל ותשתיות. בשנה האחרונה לבדה הנפיקו חברות אלו כ־220 מיליארד דולר של חוב, ובשנה הבאה על פי גולדמן זאקס צפויים גיוסים של 420 מילארד נוספים. כבר עתה המשקיעים מתחילים לדרוש מחיר גבוה יותר עבור הכסף, והמרווח הממוצע באג"ח של מנפיקים הקשורים ב־AI התרחב לכ־1.15% מעל הריבית על אג"ח ממשלת ארה"ב, לעומת כ־0.78% ללווים בדרגה הגבוהה בשוק.

אך ההשפעה לא נגמרת כאן, ואורקל היא דוגמה לאופן שבו התהליך יכול להתפתח. באוגוסט אג"ח מסוימות של החברה נסחרו בתשואה של 7.7%-8%. במקביל, כ־18 מיליארד של הלוואות הקשורות לפרויקט בשם יופיטר, שבמרכזו דאטה סנטר שאמור להיות מושכר לאורקל, נמכרו ע"י הבנקים ב־90 סנט לדולר לאחר שאלו התקשו למכור את החוב למשקיעים. בינתיים חברות דירוג האשראי כבר הורידו ביולי את דירוג האשראי של אורקל לרמה הנמצאת מדרגה אחת בלבד מעל אג"ח זבל. בהתאמה ירדו מניות החברה בכ־58% מאז ספטמבר אשתקד, אף שהביקוש לשירותי ה־AI שלה ממשיך להיות חזק.

יו''ר הפד קווין וורש / צילום: Reuters, Mehmet Eser / Anadolu

מהפכת ה־AI פוגשת את שוק האג"ח

מחקר חדש של פרופ' ואן ניוונברו מאוניברסיטת קולומביה, שפורסם במסגרת מכון ברוקינגס בספטמבר 2026, מעריך כי בין 2025 ל־2032 יושקעו בארה"ב מעל ל־10 טריליון דולר בתשתיות הבינה המלאכותית - ממוצע של כ־3.63% מהתוצר האמריקאי בכל שנה. לשם השוואה, בבום הטלקום והסיבים של סוף שנות ה־90 הושקעו כ־1.1%. אם התחזית תתממש, מדובר בגל השקעות חסר תקדים ביחס לגודל הכלכלה.

עד לאחרונה יכלו ענקיות הטכנולוגיה לממן חלק גדול מההשקעות מתוך תזרים המזומנים שלהן, אלא שהמצב משתנה במהירות. ההשקעות השנתיות של אמזון, מיקרוסופט, אורקל, מטא ואלפבית צפויות לעבור השנה את ה־800 מיליארד דולר וב־2027 את רף ה־ 1.2 טריליון דולר. ולפי המחקר, מדובר בסכום שגבוה מהתזרים המזומנים התפעולי המשותף שלהן.

עתיד בום ה־AI תלוי אפוא בשוקי האשראי והחוב, אשר באמצעות אג"ח, הלוואות, קרנות אשראי פרטיות, שותפויות וחברות ייעודיות שמקימות ומממנות את הדאטה סנטרים ומשכירות אותם לחברות הטכנולוגיה.

מחיר החוב של מהפכת ה־AI כבר משקף את הסיכון הגדל. סופטבנק למשל נאלצה להציע למשקיעים באג"ח דולריות תשואות של 8.6%-9.75% תשואה לחוב של מעל 11 מיליארד שגייסה לאחרונה לשם השקעה בתחום. התלהבות המשקיעים אמנם טרם פגה, אך התשואה שהם דורשים כיום כבר הגיעה ל־7%-10% - מחיר הון גבוה למדי לפרויקטים שצריכים להצדיק השקעות של טריליונים במשך שנים.

במקביל, הריבית הגבוהה גם מורידה את הערך הנוכחי של ההכנסות העתידיות שאמורות להצדיק את ההשקעה. הגידול העצום בצרכי האשראי והרגישות לשינויים במחירו הופכים את התפוצצות ה־AI במהירות לסיפור פיננסי הנשען על וול סטריט, לא פחות מאשר סיפור טכנולוגי הנשען על עמק הסיליקון - עם כל הסיכונים והרגישויות הנלווים.

כשהמינוף גדל בהיקפים כאלו, עלייה בריבית ובפרמיית הסיכון מקטינה במהירות את תזרים המזומנים החופשי שנותר לבעלי המניות. במקביל, עלייה בתשואת האג"ח הממשלתיות מעלה את שיעור ההיוון שבו השוק מחשב את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים. כלומר, מניות חברות הטכנולוגיה עלולות להיפגע בו זמנית הן מההתייקרות בעלות ההון, והן בהפחתת שווי הרווחים העתידיים.

מרכזיותן של שחקניות הטק בכלל וה־AI בפרט בשוק המניות ימהר להעביר את הסיכון לשוק כולו. העליות הגדולות במדדים בשנים האחרונות נשענה במידה רבה על ההנחה שהשקעות בהיקפים עצומים ב-AI ייצרו בעתיד רווחים גדולים עוד יותר. כבר היום בין 70%-80% מהעליות בשוקי המניות מאז תחילת 2025 מיוחסים לכמה עשרות חברות המרוכזות ב־AI. לכן משבר קטן יחסית באשראי יכול להפוך לתיקון גדול במניות.

אם תשואות האג"ח ימשיכו לטפס ועימן תוספת הפרמיה שמשלמים הלווים, חברות עשויות להתחיל לצמצם או לדחות השקעות. אלו יביאו לירידה בתחזיות הצמיחה. ומכאן המרחק קצר לירידה במכפילי הרווח, וממילא במחירי המניות הקשורות ל־AI, ואחריהן המדדים כולם.

כך התמחור מחדש של הכסף שהתחיל באג"ח עלול לעבור במהירות גם למניות המרכזיות בשוק, ומכאן לצמצום בהשקעות ובתעסוקה בסקטורים החזקים ביותר בשכר והטבות - מה שיתפשט בקלות למשק כולו במין חזרה על משברי העבר.

הדילמה: הדולר או שוק האג"ח?

משק כמו המשק האמריקאי החייב במצורף מעל 120 טריליון דולר, יתקשה מאוד לתפקד לאורך זמן עם ריביות בסיסיות שבין 5% ל־6% על האג"ח חסרת הסיכון. גם כך נטל הריבית גבוה פי שלושה ויותר מהגידול השנתי בתוצר. אך לממשלה כלים מצומצמים ביותר לפעול להורדתה.

הגוף היחידי היכול לפעול להורדת הריבית הוא הפדרל ריזרב. אך גם הוא מודע למחיר הכבד שעשוי להיות למהלך שכזה. התנאים שונים מאוד מאלו שהיו ב־2008, שעה שברננקי וממשיכיו הביאו לעולם עשור וחצי של ריבית אפס. עתה כל הורדה בריבית תתבטא מהר למדי גם באינפלציה, וזו של הטווח הארוך תצריך גם רכישה מסיבית של החוב הממשלתי.

לפיכך, בקרוב יעמדו הממשלה והפד בפני דילמה אכזרית: להקריב את הדולר (האינפלציה) כדי להציל את שוק האג"ח (המשק), או להעדיף לפחות בינתיים להילחם באינפלציה ולהסכים לריבית שבסופו תקריס את המשק.

בחירות האמצע מוסיפות מהומה

בחירות האמצע בתחילת נובמבר רק מוסיפות חוסר יציבות למהומה. על פי כל הסקרים והתחזיות, בחירות אלו יהיו "גל כחול" ובהן יזכו הדמוקרטים לא רק בבית הנבחרים אלא כנראה גם ברוב בסנאט. אם כך יקרה קל לדמיין כיצד וושינגטון שוקעת לשיתוק מוחלט וסדר היום הופך לנשלט על ידי חקירות, הליכי הדחה והליכים משפטיים, בשעה שהשווקים יהיו זקוקים יותר מכל להנהגה חזקה היודעת לבחור בין אופציות קשות.

בינתיים שוק האג"ח משדר פאניקה. עלייה בתשואות של 11% בחודש אינה דבר נורמלי או מציאות שהשווקים או המשק יכולים לחיות עימה לאורך זמן. רק לשם הדגמה, המשך בקצב הזה והתשואה הבסיסית חסרת הסיכון במשק תעבור את ה־7% עד סוף השנה. עם מערכת פוליטית משותקת, ארגז כלים כמעט וריק, וצורך למחזר כמעט 10 טריליון דולר ב־12 החודשים הקרובים - נראה כי הסופה המתפתחת מכיוון האג"ח רק בתחילתה.

עוד כתבות

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?