מפגינים צעירים לבושי שחור המבעירים בתי ספר, זורעים הרס בכיתות, מציתים כבאיות ומתעמתים באלימות עם מורים ועוברי אורח: אלו התמונות המתפרסמות בימים האחרונים משורה ארוכה של מוקדים של מחאת צעירים אלימה שהתפרצה בצרפת, כשהיא מובילה לנזק של מיליוני אירו, לסגירת בתי ספר ולחשש מאי-יציבות פוליטית במדינה, עם פתח קמפיין הבחירות לנשיאות שיתקיימו באביב הקרוב.
כבר כעת, כתב הבוקר (ש') ה"לה מונד" הצרפתי, "מדובר באחת מהמחאות הציבוריות הגדולות של שלושת העשורים האחרונים".
● עם יחס חוב-תוצר של 117%, צרפת הפכה לפנים של המשבר באירופה
● 7 מיליון מבקשי מקלט נהרו לאירופה והולידו מפץ פוליטי
קטעי הווידיאו והתמונות מהמחאה, אפילו בצרפת שרגילה להפגנות פומביות ולשיבוש החיים הציבוריים, מזעזעים רבים בצרפת בשבוע האחרון. מורה שניסתה למנוע מצעירים לחבל בתשתית עירונית ונכוותה כשאשר צעיר כיוון לעברה ספריי מוצת. שוטר אפוף בלהבות אחרי עימות עם מפגינים, ראש עיר מקומי שהצטרף למוחים בפרבר של פאריז כדי להצית פחי אשפה, מורים ומנהלים שנפצעו מזיקוקים ששוגרו עליהם, ועוד. חלק מהמפגינים מניפים דגלי פלסטין, אלג'יריה או מדינות אחרות שמהן הגיעו הוריהם או סביהם, וגם סמלים של השמאל הרדיקלי בצרפת.
המחאה הנוכחית התחילה לפני כשלושה שבועות, באזורים מרוחקים של צרפת, בדרישה להטבת תנאי החינוך. האופוזיציה השמאלנית, ובמיוחד תנועת "צרפת הבלתי כנועה" (LFI) בראשות ז'אן לוק מלנשון, היתה מעורבת בהפגנות, למרות שהיא עצמה מכחישה אחריות להן וטוענת כי הן "הגיעו מהשטח". אחרי כמה ימים, ובליבוי של הרשתות החברתיות ובעיקר "טיק-טוק", התרחבו ההפגנות "בנלייה", הפרברים העניים-יחסית סביב פאריז, שבהם אוכלוסייה רבה בעלת רקע של הגירה. בימים האחרונים הן כבר התרחשו בערים מרכזיות, ולעתים בלב הערים. התחבורה הציבורית במרסיי ובשטרסבורג, למשל, הושעתה מחשש לפגיעה מצד המפגינים.
מאות שוטרים נפצעו עד כה בשבוע האחרון, והנזק נאמד במיליוני אירו. נכון לאתמול, נפגעו גם כ-170 תלמידים ו-65 מורים.
אוזלת היד של הרשויות או דיכוי "אלים מדי" של המחאה?
קטעי וידיאו המופצים ברשתות ממשיכים להצית את האלימות. צעירים ממרסיי שיתפו כיצד אילצו כבאים לנטוש כבאית ואז הציתו אותה, כדי שלא תכבה שריפה בבית ספר מקומי. בית ספר בנאנט הוצת כליל וצעירים רבים מצלמים את עצמם מקימים בריקדות ומציתים פחים וחנויות, כשהם מסתירים את פניהם. הרשויות סגרו כ-400 בתי ספר ברחבי המדינה בשל המהומות, ומקוות לפתוח אותם מחדש אחרי סוף השבוע הנוכחי.
חלק גדול מהאוכלוסייה בצרפת מתקומם כעת על אוזלת היד של הרשויות בטיפול בהתפרעויות הללו. הפרברים מסביב לפריז נחשבים למקום שבו המשטרה פועלת בזהירות - מחשש לזעם מקומי - ותחושת חוסר הביטחון האישי של תושבי ערים הפכה לסוגייה פוליטית בשנים האחרונות.
במקביל, ישנה גם ביקורת על דיכוי "אלים מדי" של המחאה, שבכמה מקומות הסתכמה בתהלוכות שלוות, וטענות להסלמה מצד המשטרה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. רבים מהמוחים הם נערים, וגם נערות, בגילאי 14 עד 18.
בשעה שהבחירות לנשיאות באופק, והסיבוב הראשון יתקיים באפריל הקרוב, המהומות הפכו גם לסוגייה פוליטית. מימין טוענים כי צרפת משלמת מחיר על מדיניות ההגירה הליברלית שלה, וכי העובדה שמדובר לעתים במפגינים שהם דור שלישי להגירה מוכיחה את כישלון האינטגרציה ברפובליקה הצרפתית. ראש העיר של ניס, השייך למחנה הימין, דרש לעצור תשלומי רווחה להורים של מי שיורשעו בהתפרעות. מנגד, השמאל טוען כי הן משקפות "זעם ציבורי" על כיתות צפופות, מחסור במורים ותנאי תשתיות לא הולמים בבתי ספר.
רקע של מצוקה תקציבית בצרפת
ראש הממשלה סטפן לקורנו אמר כי ההפגנות איבדו את הלגטימיות שלהן והפכו ל"אלימות עירונית" לשם עצמה. משרד ראש הממשלה אמר כי ההפגנות הנוכחיות הן "מהלך מתואם היטב של ה-LFI וארגוני שמאל רדיקלי". נציגי המוחים נפגשו ביממה האחרונה עם שר החינוך אך יצאו מהפגישה בקריאה להמשיך בהפגנות ואמרו כי "הושגו כל הבנות קונקרטיות" לגבי שיפור התנאים.
מי שממשיכה ללבות את ההפגנות היא מפלגת ה-LFI, שהפוליטיקאים שלה ברמה המקומית תומכים בהן וכך גם הצהרות בכיריה. המפלגה מגנה את האלימות, אך תומכת במטרות המפגינים. רבים בציבור רואים בכך כפל לשון, ולמעשה חבירה לאלמנטים אלימים בשמאל הרדיקלי, כולל צעירים רבים, במטרה להפגין כוח לקראת הבחירות לנשיאות. כמה סקרים מעניקים למלנשון סיכוי להעפיל לסיבוב השני.
ההפגנות מתרחשות גם על רקע מצוקה תקציבית בצרפת, בשל חוב הולך וגודל וחוסר יכולת פוליטית של הממשלה שמינה מקרון להעביר תקציב שבו ישנם קיצוצים שיובילו להקטנתו. החוב הצרפתי כבר עומד על יותר מ-113% מהתמ"ג, ורפורמות שנועדו לצמצם אותו כמו העלאת גיל הפרישה או צמצום בהוצאות הממשלה נדחו בשל העובדה כי ממשלתו של מקרון אינה זוכה לרוב בפרלמנט. בימים אלה אמור להיות מוצג התקציב לשנה הבאה, וההפגנות נועדו לשים דגש על ההוצאה הציבורית בתחום החינוך.
