הבחירות לנשיאות ברזיל הולכות לסיבוב שני, אחרי שהסיבוב הראשון הסתיים בהפתעה, כאשר פלאביו בולסונרו סיים כשהוא מוביל על הנשיא המכהן לואיז אינסיו לולה דה סילבה. בולסונרו, בן 45, בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו, קיבל 47.1% מהקולות, לעומת 45.1% ללולה בן ה־80, שמתמודד על כהונה רביעית. אף אחד מהם לא עבר את הרף הדרוש לניצחון בסיבוב הראשון (50%), והשניים ייפגשו שוב בקלפי ב־25 באוקטובר.
● מהמר על מחאת הדיור: ראש ממשלת ספרד הכריז על בחירות בזק
● כיתות הרוסות, בריקדות ובתי ספר בלהבות: מחאת תלמידים מטלטלת את צרפת
התוצאה הופכת את הסיבוב השני ליותר מעוד מערכת בחירות. המדינה הגדולה והמאוכלסת באמריקה הלטינית ניצבת בפני בחירה בין שתי תפיסות שונות מאוד של כלכלה, תפקידה של המדינה, ביטחון, יחסים עם ארה"ב - וגם היחסים עם ישראל.
היבשת פונה ימינה
הבחירות מגיעות אחרי שינוי פוליטי משמעותי שעבר על היבשת כולה. רק לפני כמה שנים דיברו באמריקה הלטינית על "הגל הוורוד", רצף ניצחונות של השמאל שהביא לממשלות פרוגרסיביות במדינות הגדולות באזור. המטוטלת נעה מאז בכיוון ההפוך: בארגנטינה, צ'ילה, אקוודור, בוליביה, פנמה, קולומביה, פרו ואפילו במידה מסוימת ונצואלה, עלו בשנים האחרונות כוחות מהימין או המרכז־ימין.
ברזיל היא הפרס הגדול ביותר שנותר במאבק הזה. לולה הוא אחד המנהיגים האחרונים והבולטים של השמאל הדרום אמריקאי הוותיק. מאז שחזר לשלטון ב־2023 הוא חיזק את הקשרים עם סין ועם מדינות ה־BRICS, ובמקביל נקלע לעימותים עם ממשל טראמפ. בולסונרו, מנגד, מזוהה עם המחנה הפרו־אמריקאי של הימין באזור ומבקש להחזיר את היחסים עם וושינגטון למסלול שאפיין את כהונת אביו.
עבור הברזילאים עצמם, אחת הסוגיות החשובות ביותר היא פחות גיאופוליטית - הכסף שנשאר בסוף החודש.
לולה מגיע לבחירות עם כמה נתונים חיוביים. האבטלה ירדה לרמות נמוכות היסטורית ואי השוויון הצטמצם. אלא שהנתונים לא תורגמו בהכרח לתחושה טובה יותר אצל משקי הבית: יוקר המחיה גבוה, מיליוני ברזילאים מתמודדים עם חובות, והריבית הגבוהה מכבידה על משפחות ועסקים. רויטרס דיווחה ערב הבחירות שכמחצית מהברזילאים סברו שמצב הכלכלה הידרדר בשנה האחרונה.
איך לתקן את הכלכלה
החוב הציבורי הגולמי טיפס לכ־82.5% מהתמ"ג, עלייה של יותר מעשר נקודות אחוז בתקופת הממשלה הנוכחית, והגירעון הנומינלי הגיע לכ־9.3%. שני המועמדים מסכימים שצריך לטפל בבעיה, אך הדרך שהם מציעים שונה מאוד.
לולה מציע תיקון הדרגתי. התוכנית שלו שומרת על המסגרת הפיסקלית הקיימת ומכוונת להגיע לעודף תקציבי ראשוני של 1.3% מהתמ"ג עד 2030. מבחינתו, צמצום החוב לא צריך לבוא על חשבון תוכניות הרווחה וההשקעה הציבורית. הצוות שלו גם מדבר על הגדלת המיסוי על בעלי הכנסות גבוהות.
בולסונרו מציע כמעט את התמונה ההפוכה. המונח שבו משתמש הקמפיין שלו הוא "מכת מספריים" - קיצוץ חד במנגנון המדינה. התוכנית כוללת סגירה של לפחות 10 משרדי ממשלה, צמצום משרות פוליטיות והוצאות מנהליות, יצירת תקרת הוצאות חדשה וחידוש תוכנית ההפרטות והזיכיונות של הממשלה.
הצוות הכלכלי של בולסונרו מדבר על התאמה פיסקלית מהירה של כ־1.5% מהתמ"ג בתוך 18 חודשים. בניגוד ללולה, שרוצה לבצע את התיקון בהדרגה, אנשי בולסונרו טוענים שמהלך מהיר ייצור "הלם אמון", יאפשר להוריד את הריבית ויחזיר השקעות למשק. הם מדברים גם על מכירת נכסי מדינה והפרטות ועל ביטול חלק מהעלאות המס שבוצעו בתקופת לולה.
"נכניס את ההוצאות לתוך התקציב, נוציא פחות ממה שאנחנו מכניסים ונפחית מסים", הסביר. הוא אמר כי המדיניות הכלכלית שלו תהיה דומה בעיקרה לזו של ממשלת אביו.
ומה לגבי היחס לישראל?
מעטים הנושאים שבהם הפער בין השניים חד כמו ישראל. יחסי ברזיל וישראל הידרדרו באופן דרמטי בתקופת לולה, בעיקר מאז 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. בפברואר 2024, במהלך ביקור באתיופיה, אמר לולה כי "מה שקורה ברצועת עזה עם העם הפלסטיני לא התרחש באף רגע אחר בהיסטוריה", ואז הוסיף "למעשה, זה כן התרחש: כשהיטלר החליט להרוג את היהודים".
בתגובה ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים אותו בזילות השואה, ושר החוץ דאז ישראל כ"ץ הודיע כי לולה הוא אישיות בלתי רצויה בישראל כל עוד לא יחזור בו מדבריו. שגריר ברזיל זומן ליד ושם לשיחת נזיפה. ברזיל הגיבה בהחזרת השגריר שלה בישראל להתייעצויות ובזימון השגריר הישראלי בברזיל. לולה לא התנצל. להפך. כשבוע לאחר מכן אמר שהיה חוזר על ההשוואה.
העימות עם ישראל לא נשאר רק ברמת ההצהרות. ממשלת לולה הקפיאה יצוא ציוד ביטחוני לישראל והודיעה שתגביר פיקוח על יבוא שמקורו בהתנחלויות בגדה המערבית. לולה אמר באו"ם בספטמבר 2025 שברזיל תמשיך להשעות יצוא של ציוד שעלול לשמש, לדבריו, לביצוע פשעים נגד האנושות או ג'נוסייד.
בולסונרו מציג גם כאן קו הפוך. הקשר של משפחתו לישראל לא חדש. אביו, ז'איר בולסונרו, הפך במהלך כהונתו לאחד המנהיגים הפרו־ישראלים הבולטים באמריקה הלטינית, ואף קידם פתיחת נציגות מסחרית ברזילאית בירושלים. פלאביו כבר הבהיר שבכוונתו להמשיך ואף להעמיק את המגמה הזו.
בינואר השנה הגיע בולסונרו לישראל לטובת השתתפות בכנס הבינלאומי למאבק באנטישמיות של משרד התפוצות - והיו גם התחייבויות מדיניות. עוד לפני הכנס הביע בולסונרו תמיכה בהעברת שגרירות ברזיל מתל אביב לירושלים. במהלך הביקור נפגש עם נתניהו, ואמר כי בכוונתו להחזיר את היחסים המסחריים בין המדינות, שלטענתו נפגעו מסיבות אידיאולוגיות בתקופת לולה.
בנאום שנשא בירושלים הלך רחוק עוד יותר. הוא האשים את לולה באנטישמיות ואמר כי ברזיל זקוקה ל"תיקון מוסרי ואסטרטגי". לדבריו, תחת לולה מדיניות החוץ הברזילאית עברה "כישלון מוסרי עמוק". זו, כמובן, טענה פוליטית של בולסונרו כלפי יריבו, ולא קביעה עובדתית לגבי מניעיו של לולה. במהלך הביקור אמר שהוא רוצה להחזיר את ברזיל למחנה התומך בישראל, ותיאר את ברזיל כ"מדינה נוצרית ויהודית".
העמדות האלה לא נולדו לצורך מערכת הבחירות הנוכחית. בפברואר 2024 אמר בולסונרו בסנאט שביקר בישראל בכמה הזדמנויות והתרשם מהיחס של המדינה לפלסטינים. הוא הדגיש שהמלחמה היא נגד חמאס ולא נגד הפלסטינים, וסיכם במשפט שהפך לאחד המסרים הקבועים שלו בנושא: "אם חמאס יניח את נשקו, המלחמה תסתיים. אם ישראל תניח את נשקה, ישראל תסתיים".
שנה לאחר מכן, בטקס בסנאט לציון קורבנות 7 באוקטובר, הוא כינה את ישראל "הדמוקרטיה של המזרח התיכון" ואמר: "זו נקודת הייחוס שלנו, זו הדוגמה שלנו וזו המדינה שאנחנו מכירים בה. תמיד נכבד אותה ונגן על זכותה להתקיים".
גם בימים האחרונים שלפני הבחירות הוא חזר על הכיוון הזה. בפגישה עם נציגי הקונפדרציה היהודית של ברזיל, הוא התחייב שאם ייבחר, ישראל תהיה בין היעדים הראשונים שאליהם ייסע כנשיא.
הפער בין המועמדים ניכר אפילו בהצבעה של הברזילאים החיים באזור. בקרב המצביעים הברזילאים בישראל זכה בולסונרו במקום הראשון, בעוד לולה ניצח בקרב המצביעים הברזילאים ביו"ש.
