במשרד האוצר מתכוננים לעידן הבינה המלאכותית ולפגיעה שהוא צפוי להביא להכנסות המדינה ממסים, וצפויים ליזום מהלכים להגברת המסים מהון. על הפרק: מס רכוש על קרקעות פנויות, מיסוי צריכת מוצרי יוקרה, ואכיפה של גביית מע"מ על שירותים דיגיטליים המסופקים מתושבי חוץ לצרכנים פרטיים ("מס נטפליקס"). האם יוטל מס גם על אנרגיה וקרקעות להקמת חוות שרתים?
● הפרדוקס של שוק הנפט: היצוא מהורמוז חזר לשגרה, אך המחירים ממשיכים לטפס
● הבסיס שישראל אולי כבר מחזיקה מול חופי תימן
● השורטיסט שעם פחות מ־10 מיליון דולר השתלט על חברת נדל"ן שהסתבכה
בחודש יולי האחרון פרסם משרד האוצר קול קורא לבחינת מדיניות מס חדשה בעידן ה־AI, ומסקנות הביניים שגיבש צוות בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון יובאו ככל הנראה לדיון בפני הממשלה הבאה.
מה מטריד את האוצר
בדוח מצוין אמנם שמהפכות טכנולוגיות הובילו בעבר לגידול בפריון ולא לאבטלה המונית, אך מוסבר שקיימת אי ודאות עמוקה לגבי האופן שבו יתבטאו השפעות ה־AI. אחד הדברים שמטרידים במיוחד את האוצר הוא הפער בין ביטול משרות ישנות ובין יצירתן של משרות חדשות. תרחיש אופטימי מצייר עלייה בפריון ללא זעזועים משמעותיים בשוק, ואילו תרחיש פסימי מתאר אבטלה מבנית יחד עם ריכוזיות ההון בידי מעטים. גם אם בסופו של דבר יווצר "שיווי משקל" חדש בטווח הארוך - טווח הביניים עשוי להיות מאופיין בגידול בשיעורי אבטלה.
בכל אופן, באוצר מסבירים ש"קיימת הסכמה גבוהה יחסית בקרב המומחים לכך שצפויה ירידה, לפחות בטווח הקצר והבינוני במשקלה של העבודה בתוצר", וכי בישראל כמו במדינות שונות בעולם כבר קיימת שחיקה כזו בשנים האחרונות.
נקודה נוספת שנויה במחלוקת נוגעת בשאלה האם החלפת בני האדם במכונות תוביל לצמיחה כללית או דווקא ליצירת "טכנולוגיות בינוניות", שהן מספיק טובות כדי להחליף עובדים אך לא משפרות את הפיריון ברמה שתחולל צמיחה משמעותית. נקודה אחרונה שמעלה הצוות היא הרחבת הפערים בשכר, שאף היא שנויה במחלוקת. מרבית המגיבים לקול הקורא שפרסם האוצר חוזים שאי השוויון יתרחב בעקבות ריכוז רווחי הפיריון בקרב עובדים בעלי מיומנויות, השכלה ושכר גבוהים מלכתחילה.
אי השוויון עשוי להתרחב לא רק בישראל אלא גם בין מדינות, כשפירמות הענק ששולטות בקניין רוחני או במשאבי AI מוגבלים אחרים מרוכזות ברובן בארה"ב ובסין. לפי הצוות, "מדינות קטנות כמו ישראל יידרשו לבחון איזה נתח הן תוכלנה לקחת בשרשרת הערך הזו. לישראל יש היסטוריה של השתלבות בשרשראות ערך טכנולוגיות גלובליות, כדוגמת סייבר ופינטק, אך נסיון העבר אינו מבטיח את העתיד", נכתב.
ההשפעה על מערכת המס
ההשפעות על מערכת המס הישראלית עשויות להיות נרחבות: ראשית, צפויה שחיקה בבסיס המס על עבודה לפחות בטווח הקצר והבינוני, כשהמיסוי בישראל על עבודה גבוה מזה של הון. באוצר אף הביעו חשש כי "קיים חשש שהתשלום לעובדים בישראל יוחלף בתשלום בגין שירותים הניתנים מחוץ לישראל, דבר שיגדיל עוד יותר את שחיקת בסיס המס בישראל".
שנית, על המדינה יהיה להתמודד עם הסטות של פירמות רב־לאומיות שמנצלות משטרי מס נוחים יותר. עוד קיים חשש שכוח האדם הנדרש למחקר ופיתוח יצומצם דרמטית, ובהתאם יצומצמו גם רווחים המיוחסים למרכזי מו"פ גלובליים המצוים במדינה.
"ההיקף יוצא הדופן של מרכזים אלה בישראל עשוי להעמיד בסיכון מיוחד את בסיס המס המקומי", נכתב בדוח. "יתרה מכך, הדומיננטיות הגבוהה של חברות אמריקאיות בתחום ה־AI, שחלקן הגדול פועל גם בישראל, חושפת את ישראל למדיניות המיסוי של ממשל ארה"ב, המקשה על התחלקות במיסוי הגלובלי באופן מיוחד".
לכן לנוכח האתגרים הרבים הללו, שמרביתם עדיין לוטים בערפל אי הוודאות, מציעים באוצר כיווני מדיניות שונים. אחד מהם הוא שימור בסיס המס על רקע החשש מגידול, לכל הפחות זמני, באבטלה. לכן, מציעים שם להעלות את המס על ההון אך מבקשים להיזהר מהשפעה שלילית על השקעות במדינה. הדוגמה הבולטת לצעד מדיניות כזה לעמדת הצוות הוא מיסוי קרקעות פנויות והמשך תמרוץ חלוקת רווחים כלואים, חקיקה שנכנסה לתוקף בתחילת השנה שעברה.
כזכור, מס הרכוש על קרקעות פנויות הופיע כבר בחוק ההסדרים האחרון כדי להתמודד עם הוצאות המלחמה אך נשר ממנו בהליך החקיקה. באוצר צפוי אז שהמס, שהיה בתוקף עד לתחילת שנות ה־2000 כדי לתמרץ בנייה, יוכל להכניס לקופת המדינה מדי שנה 9.5 מיליארד שקל עם הבשלתו המלאה. למרות שבהליך החקיקה הוחרגו ממנו קרקעות חקלאיות, המס נתקל בהתנגדות פוליטית עזה ובסופו של דבר ירד מהפרק.
בנוסף לכך, "ככל הנדרש יש לשקול העדפה של מיסוי צריכה, ובכלל זה צריכת מוצרי יוקרה ואכיפת גביית מע"מ על שירותים דיגיטליים המסופקים מתושבי חוץ לצרכנים פרטיים", נכתב. כלומר, לצד מיסוי צריכת מוצרי יוקרה ייתכן שישאפו במשרד האוצר להחזיר לשולחן גם את "מס הנטפליקס" שמחייב חברות בינלאומיות לגבות מע"מ מצרכנים ישראלים. ההצעה הופיעה בחוק ההסדרים לשנת 2023, אז הוערך כי תניב לקופת המדינה כ־500 מיליון שקל בשנה.
שימור אטרקטיביות
באוצר מתכננים גם שורת מהלכים נוספים הנוגעים לשימור האטרקטיביות של ישראל בשוק. מציעים שם להגדיר מהי הכנסה מפעילות AI וכיצד תמוסה, וכן להבהיר מנגנוני ניכוי מס בפעילות מול חו"ל בין היתר כדי למנוע כפל מס ולבחון איך החוקים לעידוד השקעות יכולים לתמרץ את התעשייה הזו.
בצוות שמו דגש על הצעה שלא למסות חברות יותר מהמקובל בעולם במסגרת פילאר 2 ולהימנע לחלוטין ממיסוי ייעודי של צריכת תשומות AI. בנוסף מתנגדים שם בתוקף למס ייעודי על רובוטים, סוכנים ומחשוב. כדי לשמור על האטרקטיביות של ישראל מציעים צעדים נוספים ודי מובנים מאליהם כמו סביבה עסקית נוחה, הקלה ברגולציה, ומתן גישה לתשתיות מתקדמות והון אנושי.
עוד עולה מהמסמך שהוקם צוות שמטרתו להתאים את מערכת המס לתמרוץ רישום חברות וקניין רוחני בישראל כדי למנוע הסטת הכנסה לחו"ל מפטנטים, אלגוריתמים ותוכנות. הוצע לבחון הטלת אגרות ומסים כדי להקצות משאבים מוגבלים הנוגעים לתעשייה כמו אנרגיה וקרקע הקשורה לחוות שרתים.
