הבסיס שישראל אולי כבר מחזיקה מול חופי תימן

כותרות העיתונים בעולם: מערכה החדשה נגד החות'ים, סימני השאלה סביב הנוכחות הישראלית בסומלילנד, והסערה סביב סימני הפיסוק בעברית לאחר מאמר ביקורת על ספר בניו יורקר • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

ספינה של חיל הים / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
ספינה של חיל הים / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

אודות כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

1תימן פותחת במערכה להחזרת השטחים מהחות'ים

ממשלת תימן, המוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית, פתחה במערכה צבאית רחבה במטרה לכבוש מחדש שטחים שבשליטת החות'ים, לאחר שבועות של הסלמה בין הארגון, הנתמך בידי איראן, לבין סעודיה. ראש מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן, רשאד אל־עלימי, הורה לכל זרועות הצבא לפתוח בפעילות ולהילחם "עד לשחרור המדינה מאחיזת המיליציה החות'ית הטרוריסטית". ההחלטה מגיעה לאחר שבתחילת ספטמבר פתחו החות'ים במתקפה שבמסגרתה השתלטו על אזורים אסטרטגיים בחופה המערבי של תימן. אחד ההישגים המשמעותיים שלהם היה חיזוק האחיזה באזור מצר באב אל־מנדב, המעבר הימי הצר המחבר בין הים האדום למפרץ עדן. עבור סעודיה מדובר בנקודה רגישה במיוחד: הממלכה השתמשה בנתיב דרך הים האדום כדי לייצא נפט ולהפחית את תלותה במצר הורמוז.

● המדינה שלא מסקרת את פליי דובאי בכלל, ועל מה כותבים בסעודיה
● המצור האיראני נשבר: לראשונה יוצא מהמפרץ יותר נפט מאשר לפני המלחמה

הקואליציה בהובלת סעודיה הודיעה כי תעניק לכוחות התימניים "תמיכה מבצעית מלאה" במטרה להביא לסיום מה שהיא מכנה "ההפיכה החות'ית". בהודעת הקואליציה נאמר גם כי לסעודיה עומדת הזכות להגן על ריבונותה ולנקוט את כל הצעדים המבצעיים הדרושים כדי לבלום את החות'ים. הניסוח היה חריף במיוחד: לפי ההודעה, היעד הוא להביא לכך שהחות'ים "יחוסלו".

המערכה מגיעה בשעה שהחות'ים מגבירים גם את התקיפות הישירות נגד סעודיה, באמצעות טילים וכטב"מים לעבר ערים ואתרי אנרגיה. המתיחות באזור, לצד המבוי הסתום בשיחות בין ארה"ב לאיראן, תרמה בחודש האחרון לעלייה במחירי האנרגיה, כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט נסחר ביותר מ־100 דולר. ביולי הכריזו החות'ים גם על מצור על נמלי סעודיה בים האדום, בתגובה למה שהם הגדירו כ"מצור" על האזורים שבשליטתם בתימן.

ריאד פנתה במקביל למדינות המערב בבקשה להרחיב את הסיוע הצבאי. בריטניה מספקת מטוס שיסייע בתדלוק מטוסי קרב סעודיים באוויר, ואילו צרפת הודיעה כי תשלח חיילים ומערכות מכ"ם להגנת ינבוע, נמל מרכזי ליצוא נפט לחופי הים האדום. ארה"ב לא הודיעה לפי שעה על סיוע צבאי נוסף, אך ממשיכה לספק לסעודיה מודיעין. "כל המוסדות הצבאיים, הביטחוניים והאזרחיים של המדינה מגויסים מרגע זה ונמצאים בכוננות גבוהה עד להשלמת המשימה ולהשגת הניצחון", הכריז אל־עלימי.

מאת שרה גרייבה ואחמד אל־אימאם, מתוך בלומברג. לקריאת הכתבה המלאה.

2 האם לישראל יש כבר דריסת רגל בסומלילנד? השאלה

ההשתלטות של החות'ים בספטמבר על האי פרים ועל נקודות אסטרטגיות נוספות בים האדום הפנתה מחדש את תשומת הלב לסומלילנד, ולשאלה מה בדיוק קיבלה ישראל מהידוק יחסיה עם הטריטוריה הבדלנית. בדצמבר 2025 הכירה ישראל בסומלילנד, ובחודשים שחלפו מאז העמיקו השתיים את הקשרים ביניהן. מיקומה של עיר הנמל ברברה, כ־30 ק"מ בלבד מפרים ובסמוך למצר באב אל־מנדב, הופך אותה לנקודה בעלת פוטנציאל משמעותי לאיסוף מודיעין, לוגיסטיקה ופעילות צבאית ארוכת טווח. כך נכתב ב- bne IntelliNews, אתר חדשות שממוקם בברלין.

בחודשים האחרונים פורסמו כמה דיווחים שלפיהם לישראל כבר יש נוכחות ביטחונית בברברה. AFP דיווחה במרץ כי ייתכן שכוחות ישראליים כבר נמצאים בבסיס הצבאי בעיר, ותא"ל במיל' אמיר אביבי אף טען במאי כי "ישראל בונה יכולות בסומלילנד... יש לנו בסיס עכשיו", מבלי להציג לכך ראיות פומביות. דיווחים אחרים טענו לקיומה של נוכחות מודיעינית ישראלית בנמל התעופה של ברברה ולנקודה צבאית שעשויה לשמש מטוסים ישראליים. אלא שאף אחד מהדיווחים לא הוכיח כי ברברה משמשת בפועל לפעילות נגד החות'ים, וממשלת ישראל לא אישרה כי יש לה בסיס במקום.

גם מסומלילנד מגיעים מסרים סותרים. נשיא סומלילנד עבדאללהי אירו הכחיש באוגוסט כי קיימת בארצו נוכחות ישראלית או אמריקאית, אך אמר שיהיה מוכן לאפשר לשתי המדינות גישה לבסיסים בברברה בעתיד. גורמים אחרים בסומלילנד דיברו בצורה מפורשת יותר על האפשרות הזאת. במקביל, נשיא סומליה חסן שייח' מוחמוד טען ב־3 באוקטובר כי ישראל מתכננת להקים בסיס ימי בברברה ולהשתמש בנמל התעופה שלה. סומלילנד דחתה את הדברים וטענה כי הטענה שברברה תשמש בסיס לתקיפת מדינות אחרות אינה מבוססת.

ההתקדמות החות'ית בחודש שעבר הפכה את הוויכוח הזה למוחשי הרבה יותר. החות'ים השתלטו על נמל מוח'א, על פרים ועל איים נוספים, ובכך חיזקו את אחיזתם באזור באב אל־מנדב. לפי הדיווח, התגובה הישראלית הפומבית עד כה התמקדה בהעלאת הכוננות של חיל הים. במקביל דווח כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנה לישראל בעקיפין, באמצעות פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, בבקשה לסיוע מודיעיני מול החות'ים. עם זאת, אין עד כה תיעוד פומבי לכך שישראל הפעילה יכולות מברברה במסגרת ההתמודדות עמם.

בניתוח צוין בנוסף כי "גם אם לישראל הייתה אחיזה מודיעינית או לוגיסטית כלשהי בברברה, נסיבות המתקפה מצביעות על כך שהקרבה לבדה לא בהכרח הייתה משנה את התוצאה". כך, למשל, "בסיס קמפ למונייה האמריקאי בג'יבוטי שוכן במרחק של פחות מ-160 קילומטרים מחופי תימן, ומשרתים בו כ-4,000 אנשי צבא ואזרחים אמריקאים, משותפים ובעלי ברית, וכן קבלנים", וגם הוא לא מנע את המתקפה של החותים.

מאת בריאן קנטי, מתוך bne IntelliNews. לקריאת הכתבה המלאה.

3האם סימני הפיסוק בעברית הם "קולוניאליסטיים"? הספר שעורר סערה בארה"ב

האם סימני הפיסוק בעברית קשורים לקולוניאליזם ולהקמתה של מדינת ישראל? הטענה החריגה הזאת עומדת במרכז סערה שהתפתחה בארה"ב בעקבות ביקורת ספרים שפורסמה בניו יורקר. הספר, "On the Mark: From Periods to Interrobangs, How Punctuation Remade the World", מאת פלורנס הזראט, עוסק בהיסטוריה של סימני הפיסוק ובאופן שבו, לטענתה, הם השפיעו לא רק על האופן שבו בני אדם כותבים וקוראים אלא גם על חברות ותרבויות.

אחד החלקים השנויים ביותר במחלוקת בספר נוגע לעברית. הזראט קושרת בין הכנסת סימני הפיסוק לעברית המודרנית לבין הפיכתה משפה ששימשה בעיקר לכתיבה ולדת לשפה מדוברת. לטענתה, התהליך סייע ליצור תחושת אחדות בין יהודים שהגיעו ממקומות שונים בעולם ועודד את המעבר שלהם לארץ שבה כבר חיה אוכלוסייה אחרת. היא אף מתארת את סימני הפיסוק בעברית כשרידים של מערכת קולוניאלית. הדברים מופיעים כחלק מטיעון רחב יותר שלה על ציונות, קולוניאליזם והסכסוך הישראלי־פלסטיני.

הביקורת שפורסמה בניו יורקר לא מאמצת את הטענה הזאת ללא הסתייגות. מבקר הספרות לואיס מננד מתאר את הספר כיצירה אינטלקטואלית ושובבה, אך כותב שהניסיון של הזראט להפוך את ההיסטוריה של סימני הפיסוק להיסטוריה של האנושות מוביל אותה לעתים להרחיק לכת. בהתייחסו לטענה הנוגעת לעברית ולישראל, הוא מצביע באירוניה על הקושי בהיגיון שמאחוריה.

אך עצם פרסום הביקורת, שנתנה במה לטענות הסופרת, עורר תגובות חריפות ברשת. דניאל שוגרמן, סגן עורך Jewish News הבריטי, תקף את הטענה בספר וקשר אותה למה שתיאר כניסיון נוסף לרתום טיעונים פסאודו־מדעיים נגד יהודים. גם אייזק דה קסטרו, עורך במגזין Tablet, לעג לרעיון שלפיו סימני הפיסוק בעברית יכולים לשמש כלי קולוניאליסטי לדיכוי פלסטינים. משתמשים נוספים ברשת הודיעו כי ישקלו לבטל את המנוי שלהם לניו יורקר בעקבות פרסום הביקורת.

גם דייב ארונברג, לשעבר התובע המדינתי של מחוז פאלם ביץ', תקף את הטענות בשיחה עם פוקס ניוז. לדבריו, הניסיון לייחס לפסיקים ולסימני שאלה אחריות לסכסוך האזורי אינו "בלשנות רצינית".

מאת ג'וליה בונאוויטה, מתוך פוקס ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.