הבנק המרכזי של הודו (RBI) העלה את הריבית לראשונה מאז 2023, והצטרף לשורה של בנקים מרכזיים גדולים שהחלו להדק את המדיניות המוניטרית בניסיון לבלום את האינפלציה העולה.
הבנק העלה את ריבית הרופי ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 5.5%, הגבוהה ביותר זה שנה. המהלך תאם את תחזיות הכלכלנים בסקר של רויטרס.
● "הרגע הגלובלי" של האירו יצטרך לחכות: סיכוני החוב מפילים את המטבע האירופי
● הפרדוקס של שוק הנפט: היצוא מהורמוז חזר לשגרה, אך המחירים ממשיכים לטפס
נגיד הבנק המרכזי, סנג'אי מלהוטרה, אמר בנאומו ביום רביעי כי הצמיחה הכלכלית בהודו נותרה חזקה למרות האתגרים הגלובליים. עם זאת, הזהיר כי "האינפלציה והתחזית לגביה אינן שפירות כפי שהיו בשנה שעברה". לדברי מלהוטרה, הוועדה המוניטרית החליטה לשנות את כיוון המדיניות ל"הידוק מדוד".
העלאת הריבית מגיעה לאחר שהאינפלציה הקמעונאית בהודו עלתה במשך עשרה חודשים רצופים והגיעה באוגוסט ל4.8%, מעל יעד האינפלציה של הבנק המרכזי לטווח הבינוני, העומד על 4%. הבנק צופה כי בשנת הכספים שתסתיים במרץ 2027 תעמוד אינפלציית הליבה על 4.4%, ואילו האינפלציה הכללית תגיע ל5.2%.
"בהתחשב בתנאים הנוכחיים, הורדות ריבית לא עומדות על הפרק בטווח הקרוב, והפעולה הבאה יכולה להיות רק העלאת ריבית נוספת או הותרתה ללא שינוי", אמר מלהוטרה. HSBC וגולדמן זאקס מעריכים כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית פעם נוספת בדצמבר.
תחזית הצמיחה דווקא השתפרה
בדוח שפרסם ביום שני כתב HSBC כי השווקים צריכים לראות העלאת ריבית "אמינה" מצד הבנק המרכזי של הודו, שתמחיש את נכונותו להעלות שוב את הריבית כדי לרסן את האינפלציה. אם העלאת הריבית תיתפס כ"יונית" בתקופה שבה האינפלציה עולה וצפויה להישאר גבוהה, הדבר עלול לפגוע באטרקטיביות של הודו בעיני משקיעים בינלאומיים.
לצד העלאת הריבית, הבנק המרכזי דווקא שיפר את תחזית הצמיחה של הודו ב-0.4 נקודת אחוז, ל7.1%, בעקבות הפעילות הכלכלית החזקה. עם זאת, הוא הזהיר כי מתיחות גיאופוליטית ממושכת, חיכוכי סחר, הידוק התנאים הפיננסיים ומחירים גבוהים של סחורות בשווקים הבינלאומיים עלולים להכביד על הצמיחה.
הודו, שנותרה הכלכלה הגדולה הצומחת במהירות הגבוהה בעולם, היא גם אחת המדינות החשופות ביותר לשיבושים באספקה שנגרמו בעקבות המלחמה עם איראן. המדינה מייבאת כמעט 85% מצורכי הדלק שלה, כאשר לפני המלחמה מצרי הורמוז היו נתיב אספקה מרכזי עבורה.
סיכון נוסף מגיע ממזג האוויר. הודו מתמודדת השנה עם האפשרות להתפתחות תופעת אל ניניו. לפי הבנק העולמי, התקופה שבין יוני לאוגוסט הייתה הרביעית היבשה ביותר בהודו מאז 1960, מצב שעלול להביא לעלייה במחירי המזון.
הבנק העולמי צופה כי הצמיחה בהודו תאט ל7.1% בשנת הכספים שתסתיים במרץ 2027, לעומת 7.8% בשנה הקודמת. בדוח שפורסם ביום שלישי נכתב כי הכלכלה ההודית הפגינה עמידות "טובה מהצפוי למרות אי הוודאות בתחום הסחר והגיאופוליטיקה", אבל קצב הצמיחה צפוי להתמתן ברבעונים הקרובים.
מגמה עולמית של מעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת
ברבעון שהסתיים ביוני צמחה כלכלת הודו בשיעור גבוה מהצפוי, של 7.8%. זאת בשעה שקצב הצמיחה בכמה מהכלכלות הגדולות בעולם, ובהן ארה"ב, סין ויפן, נחלש על רקע תנאי סחר קשים יותר, אי ודאות גיאופוליטית ומחירי אנרגיה גבוהים.
הודו לא לבד במעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת יותר. בחודש שעבר העלה הפדרל ריזרב האמריקאי את הריבית לראשונה זה יותר משלוש שנים, ואותת כי העלאה נוספת עשויה להגיע בהמשך. הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית לרמה הגבוהה ביותר זה 31 שנה, על רקע השפעת מחירי האנרגיה העולמיים על האינפלציה. גם הבנקים המרכזיים של דרום קוריאה ואירופה העלו ריבית בחודשיים האחרונים.
השווקים הגיבו להחלטה בירידות. תשואת איגרת החוב הממשלתית ההודית לעשר שנים עלתה בחמש נקודות בסיס ל7.243%, בעוד שמדד המניות Nifty 50 ירד ב0.7% לאחר פרסום ההחלטה.
הודו היא כבר לא רק "כלכלה מתעוררת", אלא אחת הכלכלות המרכזיות בעולם. במונחי תוצר נומינלי היא מדורגת כיום במקום השישי בעולם, עם תמ"ג של כ-4.15 טריליון דולר ב2026; במונחי כוח קנייה (PPP) היא כבר הכלכלה השלישית בגודלה. רק בשנה שעברה דורגה הודו במקום החמישי ונראה היה שהיא בדרך לעקוף את יפן, אבל היחלשות הרופי והזעזועים שנגרמו בין היתר מעליית מחירי האנרגיה החזירו אותה למקום השישי.
למרות זאת, קצב הצמיחה שלה נותר חריג ביחס לרוב הכלכלות הגדולות: קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 6.4% בשנת הכספים 2026-2027, ולאחר מכן קצב של כ6.5% בטווח הבינוני. המשמעות היא שגם אם הדרך במעלה הדירוג היא לא ליניארית, הודו ממשיכה לסגור פערים מול הכלכלות העשירות והוותיקות.
עם כמעט 1.5 מיליארד תושבים, אוכלוסייה צעירה יחסית ושוק פנימי עצום, היא נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה החשובים של הכלכלה העולמית, אך הדרך לצמרת עדיין תלויה ביכולתה להתמודד עם חולשות מבניות, ובהן תלותה ביבוא אנרגיה, פריון העבודה והצורך להגדיל השקעות ולייצר מספיק משרות לאוכלוסייתה העצומה.
העלאת הריבית לא צפויה לערער את מעמדו של מודי
אז איך עליית המחירים, ועכשיו גם העלייה בריבית, משפיעים על הציבוריות והפוליטיקה ההודית, והאם מעמדו של רה"מ מודי עלולה להתערער?
ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בגין-סאדאת, אוניברסיטת בר-אילן, אומרת כי "דווקא היום, כשנרנדרה מודי מציין 25 שנה רצופות כראש הרשות המבצעת, תחילה כשר הראשי של גוג'אראט מ-2001 ובהמשך כראש ממשלת הודו מ-2014, קשה לראות בהעלאת הריבית כשלעצמה גורם שמערער משמעותית את מעמדו. היא בוודאי לא מחזקת את הממשלה, במיוחד אם תתגלגל להתייקרות האשראי וללחץ על משקי הבית, אך צריך לראות אותה בתוך תהליך רחב יותר.
מאז 2014 עברה הודו שינוי כלכלי ותשתיתי משמעותי, אבל זו מדינה עצומה ומגוונת מאוד, בין מדינות, שפות, רמות הכנסה ואזורי פיתוח, ולכן אי אפשר לצפות לשינוי אחיד וקיצוני בתוך עשור. כרגע, בעיניי, הסיפור הוא יותר רחב: ההתנהלות של הריבית האמריקאית, המשבר במערב אסיה, מחירי האנרגיה והשלכותיהם על האינפלציה והצמיחה. מבחינת פנימית המשמעות המעשית של העלאת הריבית תהיה תלויה במידה שבה הבנקים יגלגלו אותה לציבור. אם היא תוביל לעלייה בהחזרי המשכנתאות וההלוואות, ההשפעה תורגש במיוחד בקרב משקי הבית העירוניים והמעמד הבינוני. מבחינה פוליטית, זהו המשתנה שחשוב לעקוב אחריו: לא עצם ההחלטה, אלא השאלה האם היא תהפוך ללחץ מוחשי על יוקר המחיה, הצריכה והביטחון הכלכלי של הציבור".
