הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון, מנהלת תחום דיני משפחה
בני זוג התגוררו יחד כשנתיים טרם נישואיהם. בתקופה זו נרשם האיש להגרלת "מחיר למשתכן", וכחודש לפני החתונה זכה באפשרות לרכוש דירה במחיר מופחת. לאחר הנישואין רכש את הדירה תמורת מיליון שקל, והיא נרשמה על שמו כזוכה בהגרלה.
האישה מימנה מחצית ממחיר הדירה באמצעות חסכונות ילדות, חסכונות משכר עבודתה וממתנת חתונה מהוריה, וכן השתתפה בבחירת הדירה ובתהליך הרכישה. במהלך שנות הנישואין הושכרה הדירה, ודמי השכירות הופקדו בחשבון המשותף. בהמשך רכשו בני הזוג דירה נוספת, שנרשמה על שם שניהם בחלקים שווים.
כאשר החליטו בני הזוג להתגרש לאחר שמונה שנות נישואין, טען הבעל כי הדירה שנרכשה במסגרת "מחיר למשתכן" שייכת לו בלבד, שכן זכייתו בהגרלה לפני הנישואין, היא שאפשרה את רכישתה. לכן, לטענתו, יש לראות בדירה רכוש נפרד שאינו נכלל בחלוקת הרכוש בין בני הזוג עם סיום הנישואין, למעט במקרים מיוחדים.
● הערעור נדחה: בעלי הקרקע בכיכר המדינה יחויבו ב-45 מיליון שקל
● הבטיח דירה לאשתו בפרידה. העיכוב ברכישה יעלה לו כמיליון שקל
בית הדין הרבני דחה את עמדת הבעל, וגם הערעור שהגיש לבית הדין הרבני הגדול נדחה. בית הדין הבהיר כי יש להבחין בין זכייה בהגרלה לבין רכישת הדירה: הזכייה אינה מעניקה בעלות בדירה, והרכישה עצמה בוצעה לאחר הנישואין. כמו כן, בית הדין לא קיבל את הטענה כי הרישום של הבעל בלבד להגרלה, אף שבני הזוג יכלו לכאורה להירשם יחד, מעיד על כוונה לשמור על רכוש נפרד. הוא קיבל את הסבר האישה שלפיו רישום משותף כידועים בציבור היה מורכב יותר ודרש פנייה לבית משפט לצורך הכרה במעמדם, כך שבני הזוג העדיפו את המסלול הפשוט יותר של רישום הבעל בלבד.
מעבר לצורך קבע בית הדין, כי אף אם הייתה רכישת הדירה עצמה הייתה מתבצעת לפני הנישואין, ולא רק ההגרלה, הרי שאופן המימון וההתנהלות של בני הזוג ביחס אליה הצביעו על כוונה לשתף את האישה בבעלות בדירה.
ההצהרה בפני הבנק
בית הדין הרבני דחה טענה נוספת של הבעל, על פיה האישה מושתקת מלטעון שמחצית מהדירה שייכת לה, משום שבמסגרת רכישת הדירה השנייה, הצהירה בפני הבנק שזו דירתה היחידה, ושאין לה זכויות בדירה אחרת. בית הדין הסביר כי יש לקבל את ההצהרה בהקשר שבו נמסרה לצרכי קבלת משכנתה מוגדלת בעת שהדירה הראשונה הייתה רשומה על שם הבעל בלבד. יתרה מכך, אף אם התצהיר נחתם לצורך מס רכישה, הרי שמבחינת מיסוי מקרקעין, כל עוד אין דירה הרשומה על שם המצהירה, היא אינה מחויבת במס רכישה, גם אם מגיעות לה זכויות מכוח חוק יחסי ממון או הלכת השיתוף הספציפי.
הבעל הציג גם טענה חלופית מעניינת, במסגרתה טען, כי גם אם רכישת הדירה לאחר הנישואין נחשבת לרכישה משותפת, הזכייה בהגרלה הייתה על שמו בלבד, ולפני הנישואין. בהתאם לכך, ביקש להפחית משווי הדירה המיועד לחלוקה את סכום ההנחה שהתקבלה במסגרת התוכנית, ולייחס סכום זה לו בלבד. בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה, הזכייה בהגרלה אינה מעניקה לבעל חלק גדול יותר בשווי הדירה, שכן אין ספק שאילו הייתה האישה מעלה בדעתה באותה עת שביום מן הימים יטען הבעל לזכות יתירה בדירה בשל רישומו הבלעדי להגרלה, הייתה עושה כל מאמץ לקבל הכרה כידועים בציבור, ונרשמת עימו יחדיו.
בסיום ההליך קיבל בית הדין הרבני את בקשת האישה במלואה, וקבע כי היא זכאית למחצית מהבעלות בדירה. נוסף על כך, הבעל חויב לשלם לה הוצאות משפט נוספות בסך 12 אלף שקלים.
