אתמול, ה-7 באוקטובר 2026, שלוש שנים לאחר הטבח של חמאס, נסתם הגולל על אחת מהעסקאות שנגזרו ממסקנות המתקפה: רכש 12 מסוקי אפאצ'י תמורת כמיליארד דולר. בעקבות סירוב חריף של משרד האוצר לפתרונות מימון להסכם, העסקה נפלה אמש (ד') בתום דיונים קדחתניים בין המשרדים. כך נודע לראשונה לגלובס.
● המפעל הישראלי הראשון שייצר נשק מערבי באזרבייג'ן
● המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות
באוצר רתמו את הייעוץ המשפטי לממשלה, כי את העסקה שאישרה ועדת השרים להצטיידות לפי כספים החל משנת 2030 - צריך להביא בשנית - בהתאם לנומרטור. כלומר, לפי מערכת הבקרה הפנימית שהביא אגף התקציבים לפני עשור ונועד לבדוק השפעה כלכלית ותקציבית של הממשלה לשלוש שנים קדימה. מול זאת, בצל הצרכים, במשרד הביטחון הציעו להעביר תקציבים ממיזמים מקבילים כדי לעמוד בנומרטור החל מ־2027, אך זה לא התממש.
סוגיית האפאצ'י עלתה במסקנות ועדת נגל ל-7 באוקטובר, כי במידה והם היו בזמינות גבוהה - ניתן היה להגיע לגבול עזה ולהגיב הרבה יותר מהר. עם זאת, הוויכוחים התקציביים יצרו מצב שבו האמריקאים נותנים את סלוט הייצור ללקוח אחר, ויתרה מכך סוגרים את קו ייצור האפאצ'י. המשמעות היא שבארה"ב עוברים למסוק אחר שלפי שעה לא ממש יודעים מהו, ואם בכלל יהיה רלבנטי לצרכי מערכת הביטחון הישראלית.
בינואר האחרון אישרה מזכירות המדינה האמריקאית מכירה אפשרית של 3.8 מיליארד דולר, כולל 30 יחידות אפאצ'י מדגם AH-64, 12 מתוכן בשלב הראשון. אפאצ'י AH-64 הוא מסוק דו־מושבי שמיועד לתקיפת מטרות קרקעיות בכל תנאי מזג אוויר ביום ובלילה. הוא כולל, בין השאר, תותח אוטומטי, ומערכות שיגור טילים ורקטות, כולל אוויר־אוויר במידת הצורך. טווח הטיסה שלו כ־480 ק"מ, והוא יכול להשתמש, למשל, בטילי "תמוז" מסדרת ספייק של רפאל.
בסיכומו של דבר, הייעוץ המשפטי קיבל את עמדת האוצר בגלל שמבחינתם מדובר בעסקה חדשה ובתנאים שונים מאלה שאושרו בוועדת השרים מבעוד מועד. לתפיסתם, יש חריגה בנומרטור, מעצם דחיית תשלומים של מערכת הביטחון, שלשיטתם לא יכולה להוות פעולה מאזנת לפי החוק. וכך, עסקה שאין עוררין לגבי צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל, נופלת משיקולים תקציביים.
נציין כי במרכז האתגרים הביטחוניים התקציביים עומדות חובות המדינה לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, בסך כולל של כ־17 מיליארד שקל. שיא כל הזמנים, כשמעל כולן החובות לרפאל, אך גם אלו לאלביט ולתעשייה האווירית גבוהים. במקרה של התע"א, החברה עברה ברבעון השני של השנה לתזרים מזומנים שלילי של כ־800 מיליון דולר, בעקבות חובות המדינה.
תגובות משרדי האוצר והביטחון יובאו לכשיתקבלו.
