אתמול, ה-7 באוקטובר 2026, שלוש שנים לאחר הטבח של חמאס, נסתם הגולל על אחת מהעסקאות שנגזרו ממסקנות המתקפה: רכש 12 מסוקי אפאצ'י תמורת כמיליארד דולר. בעקבות סירוב חריף של משרד האוצר לפתרונות מימון להסכם, העסקה נפלה אמש (ד') בתום דיונים קדחתניים בין המשרדים - כך נודע לראשונה לגלובס.
● בלעדי | המפעל הישראלי הראשון שייצר נשק מערבי באזרבייג'ן
● המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות
תחילת השתלשלות האירועים שהביאה לנפילת העסקה האסטרטגית בחודש אפריל, עת משרד הביטחון העלה לדיון את עסקאות הרכש של מטוסי קרב מדגמים F-15, F-35, שני מטוסי תדלוק מדגם KC-46 ומסוקי "פרא" (סיקורסקי CH-53K). כל אחת מהעסקאות הללו הייתה יעילה ברמת התמחור משום שכללה אופציה, שבמסגרתה ניתן לרכוש יחידות נוספות באופן עתידי - באותו מחיר. במהרה, עסקאות F-35 ו־F-15 נסגרו, אבל סוגיית האפאצ'י התגלגלה למבוכה של ממש מול האמריקאים, בגלל שהתוקף שלה היה אמור לפוג במאי.
לא פחות משלוש פעמים שונות ישראל ביקשה מהאמריקאים לדחות את הדד־ליין, אף שהעסקה הישראלית שולבה יחד עם עסקה של צבא ארה"ב - במה שעיכב גם את כוחות הביטחון האמריקאים. "זו הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל מבקשת ארכה שלוש פעמים על אותה עסקה", מספר לגלובס בכיר ביטחוני ישראלי. "האמריקאים לא קיבלו יותר בקשות ארכה, ואף בבקשה האחרונה - כבר נזפו בנו".
גורמים במשרד האוצר מציינים בשיחה עם גלובס כי ועדת השרים להצטיידות אישרה את עסקת הרכישה על־פי המתווה שהציעה מערכת הביטחון. לדבריהם, בהתאם לכך משרד האוצר נערך למימון העסקה. אלא שזמן קצר לאחר מכן שינתה מערכת הביטחון את המתווה, בניגוד לעמדה אליה התחייבה ובניגוד לאישור ועדת השרים. בנוסף, "פריצת המתווה שסוכם עומדת בניגוד למגבלות התקציב הקבועות בחוק - דבר שאינו אפשרי חוקית. משרד האוצר מממן את עסקאות הרכש וההצטיידות הבעטחונית במיליארדי שקלים מדי שנה וימשיך לעשות זאת בהתאם לחוק ולהחלטות הדרג המדיני".
עתה, הפנים נשואות לעבר עסקאות הפראים, שיפוגו תוקף בתוך כחודשיים. בצל ההבנה כי צי מסוקי יסעור הוא ישן, ואפילו חלקי חילוף אין באמת בנמצא, ישראל פנתה לרכש המסוקים מתוצרת לוקהיד מרטין־סיקורסקי, שמעבר להיותם חדשים, כושר הנשיאה שלהם עומד על פי שלושה ממסוק יסעור. המשמעות היא שניתן באותו תא מטען שרחב הרבה להטיס הרבה יותר כוחות לעומק האויב, לשאת כלי רכב ממוגנים וכמובן ציוד לוגיסטי רב. בהיעדר פתרון בטווח זמן מיידי, גם העסקה הזו נמצאת על סף פיצוץ.
עסקה אסטרטגית נוספת שאמורה לפוג באותה עת היא רכש שני מתדלקי KC-46. המערכות האחרונות מול איראן הבהירו מעל ומעבר לכל ספק את הצורך הישראלי במתדלקים, שנדרשים לביצוע תקיפות עקביות, מסיביות וממושכות ברפובליקה האסלאמית. מעבר לכך, הן יהוו כלי קריטי במקרה של מלחמת כוללת מול המורדים החות'ים, שהרי תימן מרוחקת מישראל אף יותר מאיראן.
סוגיית האפאצ'י עלתה במסקנות ועדה ל-7 באוקטובר
באוצר רתמו את הייעוץ המשפטי לממשלה, כי את העסקה שאישרה ועדת השרים להצטיידות לפי כספים החל משנת 2030 - צריך להביא בשנית - בהתאם לנומרטור. כלומר, לפי מערכת הבקרה הפנימית שהביא אגף התקציבים לפני עשור ונועד לבדוק השפעה כלכלית ותקציבית של הממשלה לשלוש שנים קדימה. מול זאת, בצל הצרכים, במשרד הביטחון הציעו להעביר תקציבים ממיזמים מקבילים כדי לעמוד בנומרטור החל מ־2027, אך זה לא התממש.
סוגיית האפאצ'י עלתה במסקנות ועדת נגל ל-7 באוקטובר, כי במקרה שהם היו בזמינות גבוהה - ניתן היה להגיע לגבול עזה ולהגיב הרבה יותר מהר. עם זאת, הוויכוחים התקציביים יצרו מצב שבו האמריקאים נותנים את סלוט הייצור ללקוח אחר, ויתרה מכך בצבא ארה"ב בוחנים פיתוח מסוק חדש, שצפוי להביא לסגירת קו ייצור האפאצ'י. המשמעות היא שבארה"ב עשויים לעבור למסוק אחר שלפי שעה לא ממש יודעים מהו, ואם בכלל יהיה רלוונטי לצרכי מערכת הביטחון הישראלית.
בינואר האחרון אישרה מזכירות המדינה האמריקאית מכירה אפשרית של 3.8 מיליארד דולר, כולל 30 יחידות אפאצ'י מדגם AH-64, 12 מתוכן בשלב הראשון. אפאצ'י AH-64 הוא מסוק דו־מושבי שמיועד לתקיפת מטרות קרקעיות בכל תנאי מזג אוויר ביום ובלילה. הוא כולל, בין השאר, תותח אוטומטי, ומערכות שיגור טילים ורקטות, כולל אוויר־אוויר במידת הצורך. טווח הטיסה שלו כ־480 ק"מ, והוא יכול להשתמש, למשל, בטילי "תמוז" מסדרת ספייק של רפאל.
בסיכומו של דבר, הייעוץ המשפטי קיבל את עמדת האוצר בגלל שמבחינתם מדובר בעסקה חדשה ובתנאים שונים מאלה שאושרו בוועדת השרים מבעוד מועד. לתפיסתם, יש חריגה בנומרטור, מעצם דחיית תשלומים של מערכת הביטחון, שלשיטתם לא יכולה להוות פעולה מאזנת לפי החוק. וכך, עסקה שאין עוררין לגבי צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל, נופלת משיקולים תקציביים.
נציין כי במרכז האתגרים הביטחוניים התקציביים עומדות חובות המדינה לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, בסך כולל של כ־17 מיליארד שקל. שיא כל הזמנים, כשמעל כולן החובות לרפאל, אך גם אלה לאלביט ולתעשייה האווירית גבוהים. במקרה של התע"א, החברה עברה ברבעון השני של השנה לתזרים מזומנים שלילי של כ־800 מיליון דולר, בעקבות חובות המדינה.
תגובות משרדי האוצר והביטחון יובאו לכשיתקבלו.
