ישנן סוגיות שלא נבחנות לפי השאלה אם עיתונאי אוהב את ישראל או לא, אלא מוכרעות דרך שאלה אחרת: מה מדינת ישראל יודעת על מי שהיא מעניקה לו הכרה רשמית כעיתונאי זר שפועל בשטחה? זו בדיוק הסוגיה סביב פארוק האנדר, שליח סוכנות הידיעות הטורקית הממשלתית אנאדולו בירושלים.
נחדד כבר בתחילה כי עיתונאי אינו אמור לקבל תעודת לע"מ משום שהוא אוהד את ישראל, ותעודת עיתונאי אינה אמורה להפוך למעין פרס על עמדות פרו־ישראליות. בדמוקרטיה, גם עיתונאי ביקורתי, חריף ואפילו עוין כלפי מדיניות הממשלה זכאי לעבוד ולדווח. עם זאת, חופש העיתונות אינו מבטל את זכותה של המדינה לשאול מי פועל בתחומה, מטעם מי ומהו הרקע המקצועי והאידיאולוגי שלו - במיוחד כאשר מדובר בנציג של כלי תקשורת ממשלתי זר. על אחת כמה וכמה כאשר הסביבה המקצועית שממנה צמח האנדר היא פרו־ג’יהאדיסטית, וניכר כי האנדר, לכל הפחות, ניהל קשרים עם גורמים המזוהים עם ארגוני טרור, ובהם הטליבאן באפגניסטן.
● בקבוקי תבערה ואלימות בגני ילדים: האנטישמיות יוצאת מהשוליים
● יו"ר המפלגה שקבע "שציונות היא גזענות" הפסיד בבחירות בבריטניה
במקרה הישראלי, כידוע, לא חסרות שחקניות בינלאומיות משמעותיות בתחום ההסתה, אבל אחת הבולטות שבהן היא טורקיה. זה מתחיל בנשיא רג’פ טאייפ ארדואן, עובר במשרד החוץ הטורקי ומגיע עד לזרועות התעמולה - תאגיד השידור הציבורי TRT וסוכנות הידיעות הממשלתית "אנאדולו". כשזה מתרחש מאנקרה, הדבר עוד מובן בהתחשב בנסיבות, אבל כשתעמולה זו מגיעה מתוך שטח ישראל, המצב מצדיק בחינה נוספת מצד הרשויות הרלוונטיות.
סיקור בעיתון שמזוהה עם ארגון טרור
בחינה מעמיקה שערכה טורקו אבג’י, חוקרת במרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP), שקיבלה רק לאחרונה מעמד של פליטה בישראל, העלתה בין השאר כי האנדר, המוצב בישראל מטעם אנאדולו באישור לע"מ, ראיין את דובר משטר הטליבאן באפגניסטן בנימה אוהדת בכלי תקשורת אסלאמיסטי קיצוני, האשים את ישראל בתוקפנות כלפי לבנון כאשר נלחמה בחיזבאללה, ואף תיעד מקרוב את כוחות צה"ל בגבול עזה, בעת נסיגתם לקו הצהוב ברצועה, ופרסם את התיעוד בעמוד הפייסבוק שלו.
בראש ובראשונה, עברו של האנדר בתקשורת האסלאמיסטית מתועד היטב. כך, למשל, בנובמבר 2022 הוא נפגש במשרדי ערוץ הטלוויזיה הדתי הטורקי Rehber עם דובר משטר הטליבאן באפגניסטן, זביחוללה מוג’אהיד. בעקבות אותה שיחה פורסם גם ראיון שער בירחון "באראן", שכותרתו הייתה ציטוט של מוג’אהיד: "מה שאנחנו באמת צריכים הוא מודל מדינה אסלאמית".
מחד, לתפקידו ככתב אנאדולו בירושלים הגיע האנדר עם תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת בייקנט (2012) ותואר שני שבמסגרתו כתב עבודת גמר בנושא "השפעת הדת על מדיניות החוץ: מדיניותה הסורית של איראן". מאידך, הירחון "באראן", שבו עבד עד 2023, מזוהה עם תנועת İBDA. אחת מזרועות התנועה היא ארגון İBDA-C, שמוגדר בטורקיה עצמה כארגון טרור. ראשי התיבות של İBDA-C, ארגון המזוהה עם אל־קאעידה, מציינים את השם "חזית הפשיטה של המזרח הגדול האסלאמי" (İslami Büyükdoğu Akıncılar Cephesi). זהו ארגון אסלאמיסטי טורקי שנוסד ב־1985 על ידי סאליח מירזבייאולו, שמטרתו המוצהרת היא הקמת מדינת הלכה אסלאמית בטורקיה.
ארגון הטרור İBDA-C ביצע עשרות פיגועים בשנות ה־90 ונטל אחריות על מתקפת הטרור באיסטנבול בנובמבר 2003, שכללה פיצוצי מכוניות תופת בבתי הכנסת "נווה שלום" ו"בית ישראל", בבנק HSBC ובקונסוליה הבריטית, שבהם נרצחו יותר מ־60 בני אדם. בדיקה שביצע מרכז JCAP בעמוד המחבר של האנדר באתר הירחון "באראן", שעדיין נגיש, העלתה כי הוא מונה קרוב ל־130 פריטים: ידיעות, פרשנויות ומאמרי דעה בענייני פנים וחוץ, שהאחרונים שבהם פורסמו ב־1 במאי 2023. מאמר אידיאולוגי פרי עטו ("סביב הישות ודרגותיה") מופיע גם בירחון "איליק" (Aylık), ביטאון נוסף מחוג מירזאבייאולו. מעבר לכך, העיתונאי העניק למוג’אהיד במתנה את ספריו של מירזאבייאולו, העוסקים בין היתר במודל המדינה האסלאמית בטורקיה - פרט שעשוי להעיד על עמדותיו.
סיקור נרחב נגד ישראל
את המעבר לתקשורת הממלכתית ביצע האנדר ב־2023, כשבמאי אותה שנה נפסקו פרסומיו ב"באראן". בד בבד, הוא השתתף במחזור ה־24 של "הכשרת כתבי מלחמה", תוכנית ממשלתית שמופעלת במשותף על ידי סוכנות אנאדולו, האקדמיה הלאומית לשוטרים וסוכנות הסיוע הממשלתית TIKA - אחת מזרועות ההשפעה הרכה הבולטות של טורקיה בירושלים בפרט ובעולם בכלל. המחזור התקיים בין 6 ל־17 בנובמבר 2023 וכלל 108 שעות הכשרה, 62 מהן מעשיות, ב־26 תחומים: ביטחון אישי, טרמינולוגיה של לחימה, עזרה ראשונה, נהיגה בתנאי סיכון, הישרדות במים, זיהוי חומרי נפץ וטיפול בטראומה. את ההכשרה סיימו 24 בוגרים, בהם 13 עובדי תקשורת זרים.
בשורה התחתונה, כתב שרק חצי שנה קודם לכן פרסם בביטאון של תנועה שזרועה מוגדרת כארגון טרור בטורקיה עצמה, נכנס לתוכנית שמופעלת בשותפות עם משטרת טורקיה ועם סוכנות הסיוע הנשיאותית, ומשם הגיע לתפקיד בירושלים. במרכז JCAP לא הצליחו לאתר כל התייחסות פומבית של אנאדולו לעברו, ולא ידוע אם נערכה בדיקת רקע. בימים שבהם ניכר עד כמה בדיקות רקע חשובות, כפי שהמחיש לאחרונה המקרה של הטייס העומאני של "פליי דובאי", חמאם אל־חמאמי, קל וחומר כאשר מדובר בעיתונאים בעלי רקע המחייב בדיקה, המוצבים בישראל.
גם פעילותו המקצועית במסגרת אנאדולו במהלך המלחמה מחייבת בדיקה של הגורמים הרלוונטיים. כך, למשל, באוקטובר 2024 הוא פרסם תיעוד של תקיפה ישראלית נגד חיזבאללה בלבנון, וכתב: "התקיפות האלימות של ישראל על ביירות נמשכות". כעבור כחודש, הוא שידר מרובע הדאחיה בביירות, מעוז חיזבאללה, לאחר הפסקת האש, וסיקר את "הפשעים שהותירו תקיפות ישראל" בקרב תושבי הרובע.
גישה לאירועים ממלכתיים וסיוע בהסדרת אשרה
האנדר מחזיק בתעודת לע"מ, המקלה על פעילותו העיתונאית בישראל. התנאים לקבלת תעודת לע"מ לכתב זר כוללים עבודה בכלי תקשורת מוכר עם כ־10 אלף עותקים לגיליון או כ־100 אלף כניסות לאתר אינטרנט; מכתב המלצה מהמעסיק, המפרט את מטרת השליחות ואת משכה; כניסה ראשונית לישראל כתייר (אשרת B-2), קבלת תעודה זמנית מלע"מ ורק אז אשרת עבודה (B-1) מרשות האוכלוסין וההגירה. כמו כן, במיוחד בעת הגשת הבקשה הראשונה, המועמד עובר בדיקה ביטחונית. התעודה מאפשרת לעיתונאי גישה לתדרוכים ולאירועים ממלכתיים, סיוע בהסדרת אשרה בישראל וזיהוי מול משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים.
הקו המאפיין את פעילותו של האנדר, הפועל בישראל תחת הכרה עיתונאית רשמית באמצעות תעודת לע"מ, ניכר גם בשנתיים האחרונות. ביוני אשתקד הוא שידר בשידור חי מנמל אשדוד את אירוע עצירת המשט לעזה, ובתקשורת הטורקית אף נטען כי ישראלים הפריעו לו במהלך השידור. כעבור כחודש, באותו נמל, הוא סיקר את מעבר פעילי משט "חנדלה". בימים האחרונים, בדומה לתקשורת האיראנית, מיהרה AA Spot, זרוע המדיה החברתית של אנאדולו, לפרסם סרטון של האנדר העוסק ב"שאלות" בנוגע לטיסת פליי דובאי.
"אנו קוראים לרשויות המוסמכות לבדוק כיצד אושרה פעילותו בישראל והאם עברו היה ידוע בעת מתן האישורים", נמסר מטעם מרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP). "אין מדובר רק בשאלה הנוגעת לעיתונאי בודד. המקרה מצטרף למחקר רחב של המרכז על פעילותם והשפעתם של גופים טורקיים רשמיים בירושלים ועל הצורך בבחינה מחודשת של אופן ההתייחסות הישראלית לפעילות זו".
ממשרד החוץ הפנו את הבקשה לתגובה ללע"מ, שממנה לא נמסרה תגובה.
מאנאדולו ומפארוק האנדר לא נמסרה תגובה.
