בעסקה שצפויה להסתכם במיליארדי שקלים, מרוקו מעוניינת לרכוש מרפאל את מערכת ההגנה האווירית קלע דוד, והצדדים נמצאים במשא ומתן. כך מדווח באתר ES&T הגרמני. בצל ההתקרבות בין המדינות בכל התחומים, ברבאט מעוניינים לשלב את המערכת הישראלית במערך ההגנה האווירית הרב-שכבתי שלהם, כפי שקלע דוד ממלאת תפקיד משמעותי בהגנה האווירית של ישראל.
● המקרה הטורקי: מה ישראל באמת יודעת על עיתונאים זרים הפועלים בשטחה?
● נפלה העסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י מארה"ב
ההתעניינות של המרוקאים אינה מפתיעה משום שהם כבר מפעילים שתי מערכות ישראליות אחרות, שלא מהוות חלק אינטגרלי במערך הרב-שכבתי של ישראל: ספיידר של רפאל, וברק MX של התעשייה האווירית. ספיידר הפכה בשנים האחרונות למערכת מהנמכרות ביותר של רפאל, כשבמהלך האחרון - צ'כיה מתכננת להגדיל משמעותית את הרכש שלה. ספיידר היא מערכת הגנה אווירית מתקדמת הפועלת בשימוש מבצעי בצבאות שונים ברחבי העולם. המערכת מעניקה מענה בטווחים משתנים מול מגוון איומים אוויריים - בהם כטב"מים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים קצרי טווח. היירוט מבוצע באמצעות שתי משפחות טילי יירוט מתוצרת רפאל - פייתון (PYTHON) ודרבי (DERBY). יתרון שלה הוא היותה מערכת ישראלית ללא מעורבות אמריקאית, ולכן מכירתה למדינות זרות אינה דורשת אישור מארה״ב, בניגוד למערכות כמו קלע דוד וחץ 3.
בה בעת, מערכת ברק MX תומכת במכ" מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל " טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים מיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכ"מי מתקדם.
בזכות המענה הייחודי שקלע דוד מספקת
הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"מ לטווח 150 ק"מ . את המנועים למיירטי ברק MX מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום. הדגם היחיד שנמצא בשימוש במערך ההגנה האווירית הישראלי הוא LRAD, שנמצא בשימוש בספינות סער 6.
קלע דוד נחשבת למערכת אסטרטגית ויוקרתית יותר מהשתיים, בזכות המענה הייחודי שהיא מספקת. המערכת בעלת טווח של עד 300 ק"מ ומהירות של 2.55 ק"מ בשנייה (7.5 מאך), והיא רלוונטית ליירוט טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. המערכת משקפת גם שיתוף־פעולה פנים־ישראלי: היא כוללת מכ"מ MMR שמפתחת חברת אלתא, חטיבה וחברה־בת של התעשייה האווירית, ואת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" - פרי פיתוח של חברת אלישרא מקבוצת אלביט. הצלחת קלע דוד הביאה את מערכת הביטחון להחליט במאי 2024 על הוצאה מפעילות של סוללות הפטריוט ("יהלום") האמריקאיות. בין לקוחותיה הלא רבים נמנות פינלנד ויוון.
ככלל, היכולות המבצעיות שמציג צה" ל לצד המוניטין הגבוה של התעשיות הביטחוניות הישראליות הפכו את תחום ההגנה האווירית למוקד היצוא המרכזי של ישראל בשנים האחרונות. ב־2024, בעיקר בעקבות עסקת ה "חץ 3" לגרמניה ב־2023 תמורת 3.5 מיליארד דולר, זינק נתח ההגנה האווירית לכ־48% מכלל המכירות הביטחוניות - זינוק נכבד לעומת כ־36% בשנה שקדמה לה. בשנה שעברה חלה ירידה צפויה בנתח זה לכ־29%, אך התחום נותר מוקד הביקוש המוביל מישראל. תחומים בולטים נוספים ביצוא הביטחוני הישראלי כוללים מערכות תצפית ואופטרוניקה (22%), מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (11%), לצד כלי טיס מאוישים ואוויוניקה.
ישראל מציגה לראשונה בסלון האווירי במרקש
ההתעניינות המרוקאית בקלע דוד באה לידי ביטוי בימים אלה, שבהם לראשונה מציגה ישראל בסלון האווירי במרקש. שמונה תעשיות ביטחוניות ישראליות הציגו בתערוכה טכנולוגיות מתקדמות ומוכחות מבצעית, בהן חימושים משוטטים, מערכות רובוטיות מבוססות AI, יכולות ניווט אוטונומי לכטב"מים, הנחיית לייזר לרחפני FPV, תקשורת לוויינית . במתחם הישראלי בתערוכה הציגו, לצד ביתן משרד הביטחון, גם שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, עם פתרונות בתחומי האוויר, היבשה, הים, החלל, המודיעין, הסייבר והדיגיטל.
לצד נושא ההגנה האווירית, לפני כחודש דווח באתר הדיפנס ZM, כי מרוקו עשויה לרכוש טילי לורה מהתעשייה האווירית. לפי הדיווח, צבא מרוקו נערך לקליטת מערכות ארטילריה מסדרת HIMARS האמריקאית בשנת הכספים 2027, וטילים ישראלים עשויים להיות משולבים בהן. לפי ZM, אתר חדשות ביטחוני דרום אמריקאי, זה מושפע מהתערוכה במרקש של החברה הישראלית, שבה הוצגה מערכת לורה לשיגור חימושים ארטילריים ארוכי טווח .
טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים - מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד. שילוב מערכות לורה, יאפשר למרוקאים יכולות קטלניות מעבר לטווח של כ־300 ק"מ שמספקים משגרי HIMARS. אלו טילים שהוכיחו את עצמם בשדות הקרב, ולא רק בישראל: אחת מהלקוחות המשמעותיים של לורה היא אזרבייג'ן, שבמלחמת קרבאך השנייה ב־2020 מול ארמניה השתמשה בהם באופן נרחב. ZM מציינים כי בתעשייה האווירית הגדירו את מיקוד השתתפותם בעידוד "שיתוף פעולה מקומי, שיתוף פעולה תעשייתי, החלפת ידע והעברת טכנולוגיה". כלומר, ליצור עסקאות שגם ישפרו את היכולות הטכנולוגיות והתעשייתיות המקומיות .
למרוקו יש כבר מערכות ישראליות התקפיות בשורותיה. אחת מהן היא מערכת PULS של אלביט, שכבר במרץ 2025 הציגו המרוקאים הפעלה מבצעית שלה. PULS היא מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.
