1באזרבייג'ן פרסמו כתבה על הסחר הישראלי-טורקי, ואז מחקו
אזרבייג'ן היא מדינה שמרבית עמה ממוצא טורקי, ומכאן מערכת היחסים הקרובה שלה עם אנקרה במסגרת מדיניות "אומה אחת, שתי מדינות" (Bir millet, iki devlet). על כן, נדיר לראות כתבות באחת מן המדינות שמביכה את האחרת, ולהיפך. באופן חריג, זה קרה כאשר סוכנות הידיעות האזרבייג'נית APA, שמשוייכת לממשל בבאקו, פרסמה כתבה לגבי הסחר הישראלי-טורקי שנמשך על אף האמברגו של ארדואן, שנחשף בגלובס, אך במהרה מחקה את הפרסום.
● בגרמניה תוהים: האם ישראל איבדה אפילו את הזכות להתאבל?
● ראיון | "הממסד בבריטניה לא מודאג מכך שיהודים יהיו קורבנות של פשעי שנאה"
בהאלק, אתר האינטרנט של ערוץ הטלוויזיה האופוזיציוני הטורקי, הספיקו לקרוא בפירוט את הכתבה ב־APA בנוגע לסחר הימי בין טורקיה לבין ישראל שממנו עלה כי לפחות 456 ספינות שטו מטורקיה לישראל לאורך תקופה ארוכה, עם דגלים של פנמה, ליבריה, מלטה, ואיי מרשל - במקום דגלי טורקיה. בכתבה מצויין כי מבדיקה של APA בין התאריכים 30-17 בספטמבר השנה, שש ספינות עם קשרים לטורקיה עגנו בנמלי חיפה ואשדוד 11 פעמים.
ב־APA ניטרו עמוקות את התנועה של אותן ספינות, כשחלקן שטו ישירות מהנמלים הטורקיים לעבר ישראל. לדוגמה, בכתבה בהאלק נכתב, כי אחת הספינת עזבה את נמל אמברלי ב־27 בספטמבר, והגיעה לנמל אשדוד ב־30 בספטמבר. ניטור משיבי המיקום (AIS) של הספינות, מבהיר כי היעד לא מופיע בהן, ומעבר לכך - סוג הסחורה שמובלת לגביהם לא ברור.
לפירוט על הסחר הישראלי-טורקי והספינות הנוספות, קראו בכתבה המלאה.
מתוך "האלק". לקריאת הכתבה המלאה.
2דיבידנד השלום של חברות הסכמי אברהם צובר תאוצה
שש שנים חלפו מאז כינון הסכמי אברהם, והמלחמה השנה מול איראן הבהירה את דיבידנד השלום - עבור החברות בברית. כך עולה ממאמר מפורט של מכון המחקר IISS. לפי דיווחים זרים, במהלך המלחמה העבירה ישראל לאיחוד האמירויות סוללת כיפת ברזל וצוות עם עשרות אנשים, את מערכת ההגנה האווירית מבוססת הלייזר מגן אור, ואת מערכת האיתור והגילוי של כלי טיס בלתי מאויישים ספקטרו.
זה שיקף את ההתקרבות המשמעותית של ישראל לחברות הסכמי אברהם. ב־IISS נכתב, כי כ־8.8 מיליארד דולר תוצרת ביטחונית נמכרה לאיחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. בתחילה, זו הייתה כמות מינימלית, אבל ב־2022 הגיע הזינוק עם כ־3 מיליארד דולר, שהיווה כ־24% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי באותה השנה.
במאמר של IISS מצויינות עסקאות בולטות לאורך השנים, בהן ההסכם של אלביט עם איחוד האמירויות בסך 2.3 מיליארד דולר. במקרה של מרוקו, דיווחים לא מאומתים הצביעו, בין השאר, על רכש מל"טים מדגם הרמס 900 של אלביט, חימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית, וטילי נ"ט מסדרת ספייק של רפאל.
לפירוט הנתונים לגבי התוצאות הביטחוניות של הסכמי אברהם, קראו בכתבה המלאה.
מאת אלברט וידאל ריבה, מתוך IISS. לקריאת הכתבה המלא.
382% מהמבנים נפגעו: היקף החורבן ברצועת עזה נחשף
הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה פרסמה דוח בנוגע להיקף ההרס העירוני ברחבי רצועת עזה, כתוצאה משלוש שנות המלחמה, שממנו עולה כי כ־82% מהמבנים נפגעו. לפי הדוח, שפורסם באל־קודס, כ־328 אלף ממבני מגורים ניזוקו.
בכל הנוגע לתחום ההומניטרי, באל־קודס מדווחים כי האוכלוסייה הפלסטינית בעזה נדחקה לתוך שטח שמהווה כ־40% מהרצועה, מה שיוצר לחץ במחנות הפליטים. לצד זאת, התושבים הפלסטינים מתמודדים עם מצב תשתיות חמור במיוחד, שבמסגרתו כ־90% מרשתות המים והתברואה נחרבו לחלוטין, או שניזוקו קשות.
היעדר השירותים האלמנטריים הביא לסיטואציה שבה אין גישה למים נקיים, ובאל־קודס מזהירים מאסון בריאותי וסביבתי. לפי הדוח, כ־82% ממשקי הבית ברצועה לא מקבלים זרימת מים בטוחים קבועה, וכ־70% מהאוכלוסייה מקבלת כשישה ליטר מים בלבד לאדם ליום. לצורך ההשוואה, הסטנדרט של ארגון הבריאות העולמי להישרדות עומד על מינימום 15 ליטר.
לנתונים המלאים על ההרס בעזה, קראו בכתבה הבאה.
מתוך אל־קודס. לקריאת הכתבה המלאה.
