בית ההשקעות IBI מעריך במחקר חדש כיצד הבחירות לכנסת ישפיעו על תמונת המאקרו של כלכלת ישראל. באופן חריג, האנליסטים של בית ההשקעות מציינים במפורש כי "תרחיש של החלפת ממשלה צפוי לתמוך בירידה בפרמיית הסיכון, בהתחזקות השקל ובתגובה חיובית בשוק המניות". מנגד, הם מזהירים כי "המשך המבנה של הקואליציה הנוכחית עלול להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון, לפיחות בשקל ולירידות בשוק המקומי".
● התביעה שמטלטלת את הבנקים ועשויה לפתוח עידן חדש במערכת
● ב-7 באוקטובר הוא פגש את הגיהנום. אחרי שנתיים כבר הקים סטארט-אפ שמכניס מיליוני דולרים
עד כה, רוב האנליסטים והכלכלנים בשוק ההון הסתפקו בהערכות עמומות וכלליות שלפיהן לתוצאות הבחירות יהיו השלכות על השווקים. אולם ב-IBI בחרו להסיר את העמימות, ובמחקרם הם מנתחים לעומק כמה תרחישים אפשריים: החלפת הממשלה, המשך כהונת הקואליציה הנוכחית, ותרחישי ביניים המאופיינים בחוסר יציבות פוליטית.
כיצד תושפע הריבית ומה יקרה בענפי הנדל"ן?
במחקר מתייחסים גם לתוואי הריבית. להערכת IBI, בתרחיש של החלפת ממשלה עשויה לעמוד על הפרק הפחתת ריבית נוספת. "לעומת זאת, המשך קיומה של הקואליציה הנוכחית עלול לקרב העלאת ריבית בשיעור של 0.5%-1%", נכתב בסקירה.
השינויים בתוואי הריבית בתרחישים השונים צפויים להשפיע באופן רוחבי על שורה של ענפים במשק. כך, למשל, בתחום הבנקאות מעריכים ב-IBI כי ירידה בריבית תעביר את מרכז הכובד מרווחי ריבית לצמיחה באשראי, להתייעלות ולניהול הון. בתחום הנדל"ן המניב, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל עשויה להוביל לירידה בשיעורי ההיוון ולעלייה בשווי הנכסים, לצד הקלה בהוצאות המימון של החברות. במקביל, שער החליפין ורמת הפעילות בענף ההייטק ישפיעו ישירות על הביקוש לשטחי משרדים.
הבחירות עשויות להשפיע גם על ענף הנדל"ן למגורים, לנוכח השפעת הריבית על עלויות המשכנתאות ועל היקף העסקאות. עם זאת, תרחיש של חוסר יציבות פוליטית וכניסה לסבבי בחירות חוזרים ישפיע לרעה על ההשקעות במשק. ב-IBI מציינים כי פגיעה זו תורגש במיוחד בתחומי התשתיות, האנרגיה המתחדשת, הגז והנפט, שכן קבלת החלטות על השקעות חדשות תידחה.
עוד עולה מהסקירה כי השווקים המקומיים מתמחרים כיום "ציפיות חיוביות יחסית, בין היתר על רקע ההסתברות לשינוי פוליטי. לכן, תגובת השוק לתוצאות הבחירות תהיה תלויה בפער שייווצר בין התוצאה בפועל לבין הציפיות שכבר מגולמות במחירים".
הגירעון, נטל הביטחון ואיום ההגירה
לגבי תקציב המדינה, מעריכים ב-IBI כי העלייה בנטל הביטחוני בשנים האחרונות והרפיון במשמעת הפיסקאלית הובילו לעלייה ביחס החוב-תוצר לכ-70% (לעומת כ-60% טרום המלחמה), רמה המקטינה את מרווח הביטחון של המשק מפני זעזועים שליליים נוספים. "תוואי יחס החוב-תוצר והגירעון יושפעו ישירות ממדיניות המיסוי של הממשלה הבאה ומנכונותה לבצע התאמות פיסקליות, העלאת מסים או קיצוץ בצד ההוצאות, לצד קצב ופוטנציאל הצמיחה של המשק", מסבירים בבית ההשקעות. "כמו כן, סביר להניח שלפחות בשנים הקרובות, כל עוד לא חל שינוי מהותי באיום מאיראן, היקף הוצאות הביטחון ייוותר גבוה תחת כל הרכב ממשלתי".
בניתוח ההשפעה על השווקים, מסבירים ב-IBI כי במקרה של תרחיש להמשך כהונת הממשלה הנוכחית צפויה הרעה. "מכיוון שבשנים האחרונות המדיניות של הקואליציה הנוכחית החלישה את פוטנציאל הצמיחה, ממשלה במבנה הנוכחי - בפרט על רקע התמחור הנוכחי בשוק, צפויה להוביל לתגובה שלילית ניכרת בשוק המקומי".
עוד מזהירים הכלכלנים מפני איום נוסף: "גורם סיכון שצבר תאוצה בשנים האחרונות, על רקע המצב הביטחוני ומדיניות הממשלה, הוא התגברות ההגירה מישראל. אמנם עדיין לא מדובר במספרים גדולים, אך קיים חשש להחרפת המגמה בתרחיש של המשך כהונת הממשלה הנוכחית, ולפגיעה הדרגתית בפוטנציאל הצמיחה של המשק".
התרחיש החלופי: ממשלת שינוי או דשדוש בממשלת מעבר
לעומת זאת, בתרחיש של ממשלת שינוי מעריכים ב-IBI כי "הצפי הוא לתגובה חיובית, שבחלקה אמנם כבר מגולמת בתמחור הנוכחי. תגובה זו צפויה לשקף שילוב של גורמים, ובראשם ירידה בפרמיית הסיכון של המשק ולגיטימציה מחודשת ממדינות המערב, כחלק מפתיחת 'דף חדש' - לפחות בשלבים הראשונים, עד להתבהרות עמדותיה של הממשלה החדשה".
בנוסף, בתרחיש זה צפוי שיפור בסנטימנט העסקי והצרכני ובפוטנציאל הצמיחה של המשק, בין היתר בתמיכת האפשרות לקידום רפורמות. ב-IBI מציינים כי "גוש השינוי כולל לא מעט דמויות שכיהנו בתפקידים כלכליים בכירים בסקטור הציבורי והפרטי, והם בעלי פוטנציאל לקידום רפורמות מבניות ולהוזלת יוקר המחיה, כמובן כתלות בהיתכנות הפוליטית".
בית ההשקעות מנתח גם תרחיש ביניים של ממשלת מיעוט, שעשויה להתקבל באופן חיובי. "ממשלה כזו תמנע הידרדרות מדינית, תבלום את הפגיעה במוסדות לצד קיצוץ כספים קואליציוניים, אך היא צפויה להיתקל בקשיים בהעברת החלטות משמעותיות ולהתאפיין בחוסר יציבות", נכתב.
מנגד, תרחיש ביניים שבו אין הכרעה בבחירות והממשלה הנוכחית נותרת כממשלת מעבר, צפוי להתקבל באופן שלילי מסוים. ב-IBI מעריכים כי הדבר נובע מציפייה לדשדוש, המשך הלחץ להחלשת מוסדות המדינה, וכן בשל העובדה שהתמחור הנוכחי בשווקים מגלם הסתברות גבוהה לשינוי פוליטי. "באופן כללי, תרחיש ביניים מאופיין באי-ודאות שצפויה להוביל לחולשה מסוימת בסנטימנט ולדחייה בקבלת החלטות השקעה", מסכמים ב-IBI.
