מאז שנחשפו בגלובס ההמלצות המרכזיות של הצוות המיוחד, שמגבש רפורמה במיסוי עובדי ההייטק, בהם העלאת המס על האופציות, מתאמצים במשרדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להבהיר כי השר מתנגד למהלך ומקדם הטבות מס למגזר ההייטק ולא גזירות.
● בבית ההשקעות IBI צוללים לביצה הפוליטית וטוענים - כך ישפיעו הבחירות על הכלכלה
● יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים
זה התחיל בהכחשה של השר בנוגע להמלצות המגובשות בצוות יום לאחר החשיפה של גלובס. "הנושא הזה לא בא בפניי ולא סתם", כתב בהתייחסות ספציפית לחשיפה, שלפיה עובדי הייטק שלא יממשו את האופציות שקיבלו מהחברה בתום תקופת הווסטינג (תקופת הבשלת האופציות), יידרשו לשלם 30% מס בעת מכירת המניות בשלב מאוחר יותר ולא יוכלו ליהנות משיעור מס מופחת של 25% מכוח הטבת המס על האופציות הקיימת בחוק כיום.
"הניסיון להעמיס מסים על מגזר ההייטק הוא רעיון לא טוב ואני סבור שזו שגיאה שתפגע במשק ובסוף בכל אזרח", כתב סמוטריץ'. "אנשי ההייטק הם חלק מהקטר המרכזי של המדינה, מה גם שאין צורך בהעלאת מסים. ככל שרוצים לעשות התאמות ושינויים בהכנסות המדינה, יש דרכים לעשות זאת. הדרך הזו לא נכונה, וכל עוד אני שר אוצר זו עמדתי ואותה אקדם. מבירור עם גורמי המקצוע במשרד האוצר, הם נוטים בהחלט לעמדתי זו ביחס לידיעה שפורסמה".
בהמשך התפרסמו בכלי תקשורת שונים ידיעות על הקלות במס שהשר מתכוון להחיל על ענף ההייטק ולקינוח התפרסמו ידיעות על כך שהשר הטיל "וטו" על המהלך ואסר לקדם אותו או כל שינוי במיסוי עובדי ההייטק עד הבחירות.
אין משמעות אופרטיבית
אלא שההמלצות שקורמות עור וגידים בצוות מיסוי ההייטק כלל לא היו אמורות להתפרסם לפני הבחירות ובוודאי שלא היו מתגבשות לכדי חקיקה בשבועיים הקרובים שבהם סמוטריץ' מכהן עדיין כשר אוצר. ההמלצות של הצוות המיוחד שמונה לשקול עריכת רפורמות במיסוי מגזר ההייטק מתגבשות לקראת חוק ההסדרים הבא לשנת 2027, שידון ויחוקק על ידי הממשלה הבאה שתיבחר. סמוטריץ' אולי יהיה בממשלה הבאה ואולי לא. וגם אם יהיה, לא בטוח שהוא יאייש את תפקיד שר האוצר שוב. כך של"וטו" שסמוטריץ' הטיל אין משמעות אופרטיבית כרגע.
שר האוצר הוא אכן מי שמתווה את מדיניות המס במדינה ורשות המסים לא יכולה לקדם חקיקת מס שהשר מתנגד לה עקרונית, אך אחרי הבחירות יתכן שיהיה שר אוצר חדש ומדיניות מיסוי חדשה. גם בתרחיש שבו סמוטריץ' ימונה שוב לשר אוצר, יש סיכוי שהתוכנית תקודם, שכן כידוע לא תמיד התוכניות וההצהרות לפני הבחירות תואמות את הצורך הבוער למלא את קופת המדינה לאחר הבחירות.
אלא שגם בלי ההתנגדות של השר סמוטריץ', התוכנית למיסוי האופציות עלולה להיתקל בחסמים, שכן שוק ההייטק רועש וגועש סביב פרסומה ועלו לא מעט טענות כי העלאת המס על האופציות שלא ימכרו "מהר" יפגע קשות בעובדים ובחברות בענף, שגם ככה עוזבים את המדינה בהמוניהם.
"מיסוי האופציות בישראל הוא נושא מורכב, המוסדר כיום באמצעות שני סעיפים בפקודת מס הכנסה, מספר תקנות העוסקות בנושאים טכניים, אוסף של הוראות מקצועיות לא רשמיות והרבה תורה שבעל פה", מסביר לגלובס עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש מחלקת המסים במשרד פרל כהן.
"השאלה המרכזית היא מה מטרת החקיקה הנוכחית", מדגיש מוטעי. "אם הכוונה היא למצוא דרך לגבות עוד תשלומי מס מהשכבה העובדת והתורמת בציבור הישראלי, הרי שמעבר למטרה הבעייתית, מדובר בחרב פיפיות שעלולה לפגוע בקטר של המשק במקום להקל על תנועתו".
כ־2 מיליארד שקל בשנה
עומר יניב, מנכ"ל פסגות אקוויטי, חברת הנאמנות של בית ההשקעות פסגות, מחזק את ההערכה. "רוב העובדים שמחזיקים אופציות בישראל עובדים בחברות פרטיות, ושם בתום ההבשלה אין למי למכור, כך שכדי 'לממש מהר', עובד צריך לשלם את מחיר המימוש ואת המס מכיסו על מניה שאין לה עדיין שוק", מסביר יניב. "אצל עובד בעל כמה שנות ותק בחברה שגייסה יפה, זה יכול להגיע לסכומים גדולים שאין לו. כך שבפועל, המהלך הזה יצריך לייצר מקורות מימון למימוש אופציות לעובדים, הלוואות נגד מניות לא סחירות או סקנדרי מסודר וזה תחום בעייתי בישראל".
יניב מוסיף גם כי "משמעות ההצעה של האוצר בסופו של דבר היא עוד מס או לכל הפחות עוד כסף שיוצא להייטקיסטים מהכיס. באוצר עצמו מעריכים שהתיקון יכניס כ־2 מיליארד שקל בשנה. לכאורה, שר האוצר הנוכחי אינו מזוהה עם ההייטק ולכן אין סיבה שיתנגד למהלך, אבל גם סמוטריץ' מבין שענף ההייטק אחראי ליותר משליש ההכנסות ממס ההכנסה בישראל ושיש צורך לטפח את ההייטק ולייצר לו ודאות, גם אם לא מדובר בבוחרים פוטנציאליים של שר האוצר".
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון, מסבירה, כי "סעיף 102 נועד מלכתחילה לאפשר לחברות צעירות לתגמל ולשמר עובדים באמצעות השתתפות עתידית בהצלחת החברה ובכך לאפשר להן להתחרות על כוח אדם איכותי. העלאת שיעור המס רק בשל חלוף הזמן עלולה לפגוע בדיוק בתמריץ הזה ואף לעודד מימוש מוקדם. בתקופה שבה ישראל נאבקת על יזמים, עובדים ומרכזי פיתוח, ראוי להיזהר משינוי שעלול לפגוע באטרקטיביות של ההייטק הישראלי בשם צורך תקציבי קצר טווח".
