האם עדיף להשקיע בוול סטריט או בבורסה בתל אביב, ובין מדדים למניות ספציפיות, איך בוחרים את אפיק ההשקעה הנכון? בפאנל שנערך היום (ב') בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס, בשיתוף הפניקס, בנק לאומי ושטראוס, שנערך בבורסה לניירות ערך בת"א, שוחחה הלית ינאי לויזון, עורכת מוסף הנדל"ן של גלובס, עם רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות; ריקי בש, ראש ענף ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי; ואפרת קימלמן, אנליסטית ומרצה לחדשנות.
● יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל: "אנחנו לא בבועת AI"
● יו"ר ישראכרט על המעבר של מועדון הנוסע המתמיד: "יש אל על אחת. הבנו שאסור לנו למצמץ"
הציפיות לתשואה מזנקות, אבל גם הסיכון
סקר המשקיעות בכנס הצביע על ציפיות לתשואה שנתית של יותר מ־12%. ריקי בש הודתה שהופתעה מהנתונים. "אחרי שלוש שנים של עליות נאות ותשואות דו־ספרתיות פנומנליות ברוב המדדים המרכזיים בעולם, יש תחושה שזה הפך לסטנדרט החדש".
עם זאת, לדבריה, "חשוב להבין שתיק שיניב לאורך זמן 12% בשנה הוא תיק מוטה מניות". תיק מאוזן שמשלב גם אג"ח ונכסים נוספים עשוי להניב תשואה ממוצעת של כ־7% בשנה. "לא שאנחנו מייחלים לה, אבל זה גם יכול להגיע", אמרה על האפשרות לתנודתיות חריפה. "לצד הפיתוי של התשואות הגבוהות, יש גם סיכון, וזה נתון שצריך לקחת בחשבון".
אפרת קימלמן הציגה את נקודת מבטם של משקיעים שמוכנים לקחת סיכונים גבוהים יותר. "אני מהצד היותר ספקולטיבי", אמרה, והוסיפה כי משקיעים חדשים נוטים לעיתים להגדיר שבוע של ירידות כ"מפולת". "מפולת יכולה להימשך שנתיים, שבהן השוק לא מצליח להתאושש". לדבריה, אפשר להיחשף לתחומי חדשנות גם באמצעות מדדים וקרנות סל. "תשואות של 30%-40% זה לא כל שנה. יהיו שנים שכן ויהיו שנים שלא".
ריבית, אינפלציה ובינה מלאכותית: הכוחות שמניעים את השווקים
רינת אשכנזי הצביעה על שני כוחות מרכזיים שמשפיעים על השווקים: האינפלציה והריבית, לצד השפעת הבינה המלאכותית על החברות והכלכלה. "המטוטלת זזה לאורך השבוע ואפילו כמה פעמים בשבוע, בין שני הווקטורים האלה".
לדבריה, המלחמה במזרח התיכון ועליית מחירי האנרגיה משפיעות על האינפלציה, וזו משפיעה על הריבית ועל תשואות האג"ח. "שוק המניות ושוק הסיכון לא אוהבים ריבית גבוהה. הם עוקבים בדריכות ורוצים לראות שהריביות יורדות".
לצד הלחצים האינפלציוניים, הכלכלות המרכזיות בעולם, ובהן ישראל, מפגינות חוסן. "אלה דווקא החדשות הטובות: ריבית גבוהה קשורה למצב כלכלי יחסית טוב, למרות האתגרים", אמרה אשכנזי. גורם נוסף שמשפיע על שוקי האג"ח הוא הגירעונות הגדולים של הכלכלות המפותחות מאז מגפת הקורונה, שמובילים משקיעים לדרוש פיצוי גבוה יותר על הסיכון שבהלוואת כסף לממשלות.
אז מדוע שוקי המניות ממשיכים לשבור שיאים למרות העלייה בתשואות? לפי אשכנזי, חלק משמעותי מהתשובה טמון בהשקעות בתשתיות AI. הכסף זורם לחברות שבבים ולתשתיות, והחברות מגייסות הון באמצעות מניות וחוב. כך, ההשקעות משפיעות הן על שוק המניות והן על שוק האג"ח.
בטווח הארוך, הטכנולוגיה עשויה גם למתן את האינפלציה באמצעות הגדלת הפריון. "אם עובד אחד אחרי AI מייצר לי יותר, בעצם זה מוריד לי את האינפלציה, לפחות בטווח הארוך", אמרה. עם זאת, היא הזהירה כי עלייה מתמשכת בתשואות עלולה לעורר ספקות בנוגע לכדאיות ההשקעות. "מספיק שהתשואות עולות ועולות, ונתחיל לפקפק אם החברות צריכות להמשיך לממן את מהפכת ה־AI והאם ההכנסות יגיעו מספיק מהר כדי להצדיק את ההשקעות היום".
גם כשמשקיעים במדד רחב, החשיפה ל- AI גבוהה
ריקי בש אמרה כי לנוכח מכלול הסיכונים הייתה מצפה לתיקון בשווקים, אך הוא טרם הגיע. "אם מישהו היה אומר לי לפני חודשיים שנראה תשואת אג"ח ארה"ב לעשר שנים של יותר מ־5.3%, שבמקביל הסיכונים באירופה מתגברים, יש קריאות להאט את המרוץ אחר AI ויש מדיניות ניצית, הייתי אומרת: הנה התיקון. אבל הוא לא מגיע". לדבריה, "הדלק של השוק הוא התנופה של ההשקעות ב־AI". חלק מהעלאות הריבית הצפויות כבר מגולם בשוק, אך החרפה גיאופוליטית ועלייה במחירי הנפט עשויות להעלות את התשואות. קימלמן הוסיפה כי האינפלציה נובעת בחלקה ממגבלות היצע, ולכן העלאת ריבית לא בהכרח תפתור אותה.
כשנשאלה על הריכוזיות במדד S&P 500, השיבה אשכנזי כי החשיפה לבינה מלאכותית רחבה מסקטור הטכנולוגיה. "מדברים על 41 מתוך 500 החברות במדד שקשורות באופן ישיר למהפכת ה־AI. משקלן לפי שווי שוק הוא בערך 50% מהמדד. בסוף, כשקונים S&P 500, אנחנו חשופים ב־50% מערך המדד למהפכת ה־AI".
לדבריה, החשיפה כוללת גם תשתיות ותעשייה. "אני חושבת שאי אפשר לברוח מזה, לא גיאוגרפית וכמעט שלא סקטוריאלית. גם מי שחושב שהוא קונה אירופה ובורח מ־AI טועה: גם שם יש חברות תעשייה שמשתתפות בבניית מרכזי נתונים ותשתיות AI. גם שווקים מתעוררים קשורים לזה, דרך יצרניות שבבים בטייוואן וחברות בדרום קוריאה".
קימלמן התייחסה גם לביוטכנולוגיה, תחום שבו עבדה בעבר כסמנכ"לית. "זה באמת התחום שיכול להניב את התשואות הכי גבוהות אם קולעים. אם לא קולעים, אפשר לאבד הכול. זה אחד או אפס". היא משלבת בתיק חברות ספציפיות בתחום, ומעדיפה כאלה שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר של הניסויים, אך מדגישה: "זה לא הלחם והחמאה, וזה לא רוב התיק".
שבבים, פוטוניקה וסייבר: אילו תחומים מעניינים את המשקיעות?
קימלמן הציעה לבחון את תחום ה־AI בכמה רבדים: התוצרים שהטכנולוגיה מייצרת, הכנסות החברות ורווחיהן, ולבסוף תמחור המניות. "לגבי המניות, יש ויש. צריך להבדיל בין חברות שהן בועה באמת לבין חברות שלא, ופה המשקיע צריך להבין את ההבדל ".
אחד התחומים שעליהם הצביעה הוא תעשיית השבבים, ובפרט המעבר מתקשורת המבוססת על נחושת לתקשורת אופטית, המכונה פוטוניקה ומשתמשת באור להעברת מידע. "בדצמבר היה ראלי מטורף של הפוטוניקה שהתבסס יותר על הייפ, כי לא קרה משהו אמיתי. אחרי זה הייתה נפילה מאוד קשה, ועכשיו הפוטוניקה מתחילה להסתדר כמו שהיא אמורה - לא על הייפ, אלא באמת יש תוצרים, יש מגמות והעולם הולך לשם".
למשקיעות שאינן מעוניינות לנתח חברות ספציפיות, הציעה לבחון חשיפה לתחומים באמצעות קרנות סל ומדדים. "יש תעודות סל של פוטוניקה ושבבים, יש פחות אגרסיבי ויש יותר. באמת יש את כל המגוון, ולא צריך לשבת וללמוד כל חברה".
תחום נוסף הוא הסייבר. לדברי קימלמן, התרחבות השימוש בסוכני AI המסוגלים לפעול באופן עצמאי מגדילה את צורכי האבטחה של ארגונים. "כל הסיפור הזה דורש הרבה יותר אבטחה ".
וול סטריט או תל אביב? "כשאנחנו לא יודעים, מפזרים"
בש תיארה את הסביבה הכלכלית כחיובית יחסית להשקעה במניות, בישראל ובארה"ב. "אנחנו בסביבה של צמיחה עולמית, האינפלציה מרימה ראש, ובסופו של דבר העסק בשליטה. שוק עבודה הדוק ושיא ברווחיות של חברות - אז הקרקע מושלמת להשקעה בשוק המניות, גם בארץ וגם בארה"ב".
לצד זאת, היא ציינה סיכונים ובהם עליית תשואות האג"ח, התפתחויות גיאופוליטיות ואי־ודאות בנוגע ל־AI. מבחינת התמחור, מכפילי המניות התכווצו מתחילת השנה. "משיקולי תמחור פרופר, אנחנו עם קצת יותר הטיה לארה"ב", אמרה.
אשכנזי הדגישה שגם השוק המקומי מציע פוטנציאל לצד סיכונים, והצביעה על הבחירות בישראל כגורם שעשוי להשפיע על ציפיות המשקיעים. "המשקיעים גם בארץ וגם בחו"ל מאוד סקרנים לדעת אם אנחנו לקראת שינוי שהשוק יתפוס כשינוי לטובה".
עם זאת, היא הסתייגה מהכרעה חד־משמעית. "אני חושבת שכדאי לפזר תמיד, ספציפית כרגע בין ארה"ב לשוק המקומי. אני חושבת שהסיכונים קיימים בשני המקרים". לדבריה, בארה"ב חשוב לבחון את התשואות לטווח הארוך ולא להתמקד רק בהחלטות הריבית הקרובות. "הריבית הקצרה בארה"ב היא לא האירוע פה, האירוע פה הוא הריביות הארוכות. לא מעניין אותי אם יעלה פעם או פעמיים. השוק הוא המבוגר האחראי כאן".
אשכנזי המליצה גם להימנע מהחלטות שמבוססות על רגשות או עמדות פוליטיות. "מה שהיה נכון לפני שנתיים או לפני חמש שנים - להשתדל להיות יותר קרות. כן להסתכל על מצב הכלכלה, מצב החברות, מצב המכפילים. עד כמה שאפשר, להסתכל יותר נקי, ברמה יותר אנליטית ופחות רגשית".
למשקיעים הצעירים: סבלנות וזהירות מהמלצות ברשת
אשכנזי הדגישה את חשיבות הסבלנות. "זה הכי חשוב. זה אומר לא לקפוץ, כמו שנוסעים בכביש וכל נתיב נראה יותר פנוי ועוברים, ובסוף לא מרוויחים כלום. בסופו של דבר, לפחות בחברות הגדולות, אם חוקרים, לומדים ויודעים - הסבלנות משתלמת".
בש התייחסה להשפעת הרשתות החברתיות על המשקיעים הצעירים. לדבריה, הן תורמות לחינוך הפיננסי, אך גם חושפות את המשקיעים לסיכונים. "יש כאן מקום להכיר שתי תופעות מרכזיות ולהיזהר מהן. האחת היא ההונאות. יש סיפורים כואבים על הזמנות להצטרף לקבוצות סגורות להרצת מניות, וההפסדים יכולים להיות גבוהים מאוד".
סיכון נוסף הוא הסתמכות על "מומחי השקעות" שאינם בהכרח בעלי הכשרה או רישיון מתאים. "צריך כל הזמן לחקור, להעמיק, לשאול שאלות ולא לפעול בצורה עיוורת, ולזכור שיש גם אנשי מקצוע שאפשר להתייעץ איתם".
לקראת סיום הפאנל נשאלו המשתתפות מהו "הברבור השחור" שעלול לטלטל את השווקים, אחרי רצף הזעזועים של שש השנים האחרונות. אשכנזי הצביעה על משבר חוב כאחד הסיכונים המרכזיים. "זה מחזיר אותנו למאקרו הקלאסי, שהעלמנו ממנו עין. זה גם מסר לישראל, כי מה שמותר לארה"ב פחות מותר לישראל".
לדבריה, הגירעונות והחובות המצטברים עלולים להקשות על ממשלות לעמוד בתשלומים, בין היתר בשל התחרות על מקורות המימון מול חברות שמשקיעות בבינה מלאכותית. "אם הייתי צריכה לבחור סיכון מאקרו־כלכלי, בעיניי זה הסיכון הזה", אמרה. היא הוסיפה כי אם המצב בצרפת לא יירגע, ייתכן שהבנק המרכזי האירופי יצטרך להתערב ולסייע לה.
"מי היה מאמין שנדבר על צרפת כמו על יוון", אמרה ינאי לויזון. אשכנזי השיבה כי גם להוצאות ממשלתיות גבוהות יש מחיר. "הכסף לא מגיע מהעצים. גם כשאנחנו דורשים עוד ועוד הוצאות ממשלתיות, יש לזה מחיר וצריך למצוא מאיפה מגיעות ההכנסות. מתישהו צריך לשלם את המחיר. הריביות והתשואות עולות, וכבר רואים שמי שחלש יותר וממונף מדי עלול לא לעמוד בתשלומים".
לדבריה, "רוב המשברים הגדולים והחזקים הגיעו בסוף ממקומות של מינוף יתר, פזרנות יתר וחוסר משמעת. אני חושבת שהיום אנחנו קרובים לסיטואציה הזאת יותר מבעבר".
בש הבחינה בין אירועים ביטחוניים, שהשפעתם עשויה להיות קצרת טווח, לבין משבר מאקרו־כלכלי ממושך. "הציבור מבין שיש הבחנה בין השפעות לטווח קצר לבין משבר ארוך, ממושך ועמוק שיכול להגיע ממאקרו־כלכלה. נקווה שלא".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף הפניקס ובנק לאומי ובחסות שטראוס
