בעקבות הפרסום בגלובס השבוע, ח"כ לימור סון הר-מלך, ששימשה כיו"ר ועדת הבריאות של הכנסת בעת כניסת הרפורמה בהתפתחות הילד לתוקף, שיגרה מכתב לשר הבריאות חיים כץ, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ויו"ר ועדת הבריאות יוני משריקי, בדרישה להבהרות בעקבות הפרסום.
כזכור, השבוע נחשף בגלובס כי בר סימן טוב אמר בשבוע שעבר בפורום סגור כי אין לו ציפייה שזמני ההמתנה יירדו וכי הם כבר אינם רלוונטיים ואין כוונה לפרסמם. דבריו של מנכ"ל משרד הבריאות נאמרים בניגוד למה שאמר טרום כניסת הרפורמה לתוקף, ב-1 בפברואר השנה, בתדרוך לעיתונאים שערך המשרד בדצמבר 2025. "המשרד לא יהסס להימנע מלעבור משלב לשלב אם נראה שזה לא מתקדם כפי שאנחנו רוצים, ולא נהסס לבצע שינויים אם צריך", אמר בר סימן טוב בתדרוך.
● 4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?
● המיליארדר שחושף תרומה של 30 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית
סון הר-מלך הייתה זו שהורתה למשרד ב־28 בינואר, ארבעה ימים לפני כניסת הרפורמה לתוקף, בדיון ועדת הבריאות שעל המשרד לספק נתוני זמני המתנה מדי חודש. במסגרת הפרסום השבוע בגלובס נחשף גם כי משרד הבריאות לא מעביר נתונים של זמני ההמתנה כבר חצי שנה, מאז פברואר 2026.
"ממצאי הפרסום בגלובס עומדים בסתירה מהותית ליעדים שהצבנו בוועדה ולהתחייבויות שניתנו במסגרת הדיונים ע"י המשרד", כתבה חברת הכנסת. "חמורה לא פחות העובדה שעל פי הפרסום, משרד הבריאות חדל מלפרסם את נתוני זמני הממתנה בניגוד להנחיית וועדת הבריאות, שחייבה העברת נתונים חודשיים".
במכתב דרשה סון הר-מלך מהמכותבים לקבל התייחסות בנוגע לפרסום מיידי של נתוני זמני ההמתנה בהתאם להנחיית הוועדה, הבהרה האם משרד הבריאות זנח את יעד קיצור זמני ההמתנה כמדד להצלחת הרפורמה ואם כן, מכוח איזו החלטה ובאיזו סמכות, הצגת הנתונים בדבר תוספת המטפלים והיקפי המשרות בפועל במערכת הציבורית מאז כניסת הרפורמה לתוקף ובחינה מחודשת של המשך יישום פעימות הרפורמה עד להבטחת מענה טיפולי זמין והולם לילדים.
"המבחן האמיתי של הרפורמה הוא הילד שממתין לטיפול. כל עוד ילדים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת שירות חיוני, חובתנו לבחון את יישום הרפורמה ולוודא שההתחייבויות שניתנו להורים ולכנסת אכן מתממשות", סיכמה סון הר-מלך במכתבה.
רפורמה בלי נתונים
מטרת הרפורמה, שנועדה לבטל את מסלול ההחזרים על טיפולים פרטיים במקצועות שונים כמו קלינאיות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה ועוד, הייתה לחזק את השירות הציבורי, שסובל כבר שנים מבעיות קשות של כוח אדם, שכר ותשתיות. במשרד הבריאות טענו כי הרפורמה תשיב את המטפלים חזרה לשירות הציבורי. עם זאת, הרוב המוחלט של המטפלים במקצועות הבריאות בהתפתחות הילד שעובדים בפרטי עובדים גם בציבורי, לרוב בהיקף של חצי משרה, בעיקר בשל שכר נמוך והיעדר תקנים מספיקים.
ב־1 בפברואר 2026 החל היישום של הרפורמה, שקובעת כי ההחזרים הכספיים שניתנים על ידי קופות החולים על טיפולים בשוק הפרטי יופסקו בהדרגה עד 2030 כששתי פעימות כבר נכנסו לתוקף והשלישית, שתכלול ילדים אוטיסטים וסומטיים "חדשים" עד גיל 6, תיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.
בנתונים המעודכנים האחרונים מפברואר 2026, בשירותי בריאות כללית, לקלינאית תקשורת נרשם זמן המתנה של לא פחות מ־8 חודשים. במכבי 4 חודשים וחצי, במאוחדת ירד זמן ההמתנה מ־5.2 חודשים ל־4.6 ובלאומית מ־2.8 ל־2.4. בנוסף, במשרד התחייבו על הקמת מערכת חדשה למדידה אחידה של זמני ההמתנה של קופות החולים, אך עד כה היא עדיין לא הוקמה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפרסום בגלובס מוקדם יותר השבוע: "הרפורמה נועדה להרחיב ולשפר את המענה של קופות החולים בתחום התפתחות הילד ולצמצם פערים בנגישות לטיפול. מנכ"ל המשרד מקיים דיוני מעקב עיתיים בשיתוף כלל הגורמים ונציגי הורים, על מנת לעמוד על מוכנות המערכת ובחינת המעבר בין השלבים ברפורמה. כבר עם כניסת הרפורמה לתוקף הגדיר המשרד את השלבים ברפורמה וכן את התנאים למעבר בין שלב לשלב. גיוס המטפלים הנוספים נועד להתמודד עם היקף הטיפולים בילדים הקיימים והמתווספים בכל אחד משלבי הרפורמה. בנוגע לטענה כי זמני ההמתנה מתארכים, הובהר בדיון ועדת המעקב, כי ברגע שיהיה יותר שירות ציבורי, יותר אנשים יפנו אליו ועל כן מדד זמני ההמתנה אינו אפקטיבי לבחינה של מעבר מבין שלבי הרפורמה. האמור לא עומד בסתירה להתחייבות הנהלת המשרד לבחון בקפדנות את מוכנות המערכת למעבר בין שלבי הרפורמה, וזו כאמור - נעשית בהתבסס על הגידול במספר המטפלים במערכת הציבורית".
