הבורסה בת"א איבדה בחצי השנה האחרונה 8% מערכה (מדד ת"א 125), כשבשוק סבורים שלפחות חלק מהסיבה לכך היא היערכות של המשקיעים לקראת בחירות 2026, אשר מתמחרים חוסר ודאות ואפילו חוסר הכרעה בבחירות. נתונים מהבורסה עצמה מאוששים כי זהו המצב.
● פיץ': תחזית דירוג האשראי של ישראל נותרת שלילית בשל העלייה הצפויה בחוב
● המשקיע שמסמן שני סקטורים מסוכנים, וטוען: "כבר לא נמצאים היום במסלול סולידי"
על פי ניתוח של ניסן אברהם, כלכלן מאקרו ביחידת המחקר של הבורסה, שבדק את עשר מערכות הבחירות מאז 2003, האי־ודאות פוגעת בשוק בעיקר בחודשים שלפני יום הבוחר: שלושה חודשים לפני הבחירות הציג מדד ת"א 125 ירידה ממוצעת של 5.3% במערכות בחירות ללא הכרעה, לעומת נסיגה מזערית של 0.2% בלבד במערכות שבהן הושגה הכרעה והוקמה ממשלה.
עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי התמחור השלילי אינו מחזיק מעמד לאורך זמן. לפי אברהם, "כאשר הסקרים טרם הבחירות הצביעו על היעדר הכרעה ברורה, ניכרה חולשה יחסית בשוק ההון המקומי. ואולם, בחינת תקופות דומות בעבר מראה כי לאחר הבחירות הפערים נוטים להיסגר במהירות".
לפי הנתונים, שלושה חודשים בלבד לאחר הבחירות נרשמת עלייה של 4.7% במערכות ללא הכרעה, מול 4.1% במערכות עם הכרעה, ולאחר חמישה חודשים כ־6.7% מול כ־6.5% בהתאמה.
מה קורה כעבור שנה?
לפי הנתונים, ב־12 החודשים שלאחר עשר מערכות הבחירות שנבחנו, מדד ת"א 125 רשם תשואה ממוצעת של כ־16.4%, אפילו גבוהה יותר מהממוצע השנתי ארוך הטווח של כ־11.5% בת"א. אלא שצריך לזכור שהשוק המקומי מושפע גם ממה שקורה בעולם: "העליות הללו לא התרחשו בחלל ריק, אלא לצד מגמות חיוביות בשווקים הגלובליים", אומר אברהם. "כמה ממערכות הבחירות שנבחנו התקיימו לאחר תקופות משבר משמעותיות, ובהן התפוצצות בועת הדוט.קום, המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הקורונה. ההתאוששות שבאה בעקבות הזעזועים הללו תרמה גם היא לתשואות הגבוהות שנרשמו לאחר הבחירות".
לשם השוואה, מדד S&P 500 הניב באותה תקופה של 12 חודשים לאחר הבחירות בישראל כ־13.1% במונחים שקליים, ו־8.4% ממוצע רב שנתי (שקלי).
לפי הבורסה, "כאשר גובר החשש לקיפאון פוליטי, הוא מקבל ביטוי בשוק עוד לפני יום הבחירות, אולם לאחר מכן הפערים מצטמצמים במהירות. ניסיון העבר מלמד כי השוק נוטה לתמחר מראש את החשש מחוסר הכרעה, ולכן ביום שאחרי הבחירות אין בהכרח הפתעה גדולה עבור המשקיעים, גם כשלא מוקמת ממשלה".
ומה לגבי השקל?
המטבע נוטה להתחזק גם לפני וגם אחרי הבחירות, כחלק מהמגמה ארוכת הטווח שלו. אלא שבשנה שלפני הבחירות השקל נוטה להתחזק ב־1.4% מול סל המטבעות, בעוד שבשנה שלאחריהן מתחזק ב־2.5%. "ככל שמתקרב מועד הבחירות וגובר האי ודאות לגבי הרכב הממשלה והמדיניות הכלכלית העתידית, עשויה לעלות פרמיית הסיכון של המשק ולגרום למשקיעים זרים 'לשבת על הגדר'", מצאה הבורסה.
