מליאת רשות החשמל תכריע ביום ראשון 18 באוקטובר על המדיניות לגבי הקמת חוות שרתים, זאת לאחר שהקמת כל חוות השרתים החדשות נבלמה בחודש יולי האחרון.
● מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?
● בריטניה אישרה את פרויקט הנפט של נאוויטס בפוקלנד
אך חלק ניכר מהכללים הנדרשים לא נקבעו, וההחלטה תיקבע רק בממשלה הבאה. בנוסף, בתוך חברי מליאת רשות החשמל ישנם פערים גדולים לגבי כמות חוות השרתים שיוקמו עד 2035. ממאות מגהוואטים בודדים עד 2,300.
בינתיים, ניתן לומר: יתאפשר לחברות להקים חוות שרתים עד 200 מגהוואט כל אחת, ויידרשו מהן ערבויות עתק של מאות מיליוני שקלים כדי לוודא עמידה בזמנים.
חוות שרתים נדרשות להתנעת מהפכת הבינה המלאכותית, והן גם נחשבות "נכס אסטרטגי" שכדאי שיישב פיזית בישראל. אך הן גם צרכניות חשמל אדירות שדורשות חשמל 24/7 באמינות גבוהה. בעקבות גל של בקשות חיבור של חוות שרתים, שהגיע בשיא לפי 3 מכלל צריכת החשמל הנוכחית של ישראל, רשות החשמל החליטה "לסגור את הברז" ולאסור לגמרי על בקשות חדשות עד שייקבעו כללים בנושא.
ההכרעה בראשון
ביום ראשון הקרוב, תתכנס מליאת רשות החשמל כדי לדון בכללים המוצעים. המליאה מורכבת מיו"ר רשות החשמל (הרגולטור של משק החשמל בישראל) נציגי משרדי האוצר והאנרגיה, נציג שר האנרגיה ומשקיף מטעם המשרד להגנת הסביבה.
הם צפויים להכריע על היתר לחוות שרתים הצורכות עד 200 מגהוואט בלבד כל אחת, ותחת מגבלות לוחות זמנים עם ערבות של 2 מיליון שקל על כל מגהוואט. אך יש עדיין פער גדול בין חברי המליאה, כאשר חלקם היו מעדיפים בנייה מעטה יחסית (כמה מאות מגהוואטים עד כג'יגהוואט עד 2035), וחלק היו מעדיפים בנייה נרחבת בהרבה (עד 2.3 ג'יגהוואט עד 2035).
קריטריונים אחרים שעלו, כמו הרחקת חוות השרתים לפריפריה ודרישה ליעילות אנרגטית - לא יוכרעו בשלב זה ויישארו להכרעת הממשלה הבאה. גם הקלות למי שמביא את יכולת ייצור החשמל של עצמו לא יינתנו בשלב זה. כך שבסופו של דבר, מדובר בהחלטה חלקית בלבד. ההכרעה תינתן, כנראה, לאחר הדיון בראשון הקרוב בשעות הערב.
