בשורה לעסקים הקטנים והבינוניים: ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקונים משמעותיים בחוק תובענות ייצוגיות.
במסגרת התיקונים לא ניתן יהיה יותר להגיש תביעות ייצוגיות נגד עסקים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם עומד על 9 מיליון שקל. מדובר בכ־660 אלף עסקים המהווים לפחות 93% מהעסקים בישראל, בהם עוסקים מורשים.
● אילו עסקים קטנים יהיו מוגנים מתובענות ייצוגיות? הכנסת דנה בתיקון החוק
● התובע הסדרתי שהלך על הראש של ארגון חסד | אביר קארה בטור שבועי חדש
● שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד
מליאת הכנסת תידרש להצביע על ההחלטה לפצל את התיקון, מתיקון רחב יותר למצומצם, ולהצביע על אישורו הסופי. הסיכוי שהמליאה תכונס עד לבחירות נמוך מאוד.
חובת פנייה מוקדמת
תיקון משמעותי נוסף קובע כי תהיה חובת פנייה מוקדמת לעסקים בשורת עילות קלות, כך שלא ניתן יהיה להגיש תביעות ייצוגיות אם לא ניתנה לעסק אפשרות לתקן את ההפרה.
החובה חלה רק על עסקים שהמחזור שלהם אינו עולה על 50 מיליון שקל ועל הפרות הנחשבות קלות כמו אי-קיזוז משקל אריזות, הצגת מחירים בעסק, שליחת פרסומות ללא אישור הלקוח (תביעות הספאם), חובת סימון מוצרים בחלק מהמקרי וחובת פרסום סוגיות נגישות. פנייה מוקדמת תידרש גם בחובת התקנת מערכת שמע בעמדות שירות.
הרקע לתיקון החוק הוא מספר חסר תקדים של תביעות ייצוגיות המוגשות נגד עסקים קטנים בשל הפרות יחסית קלות, בהיקף של מיליוני שקלים, הפוגעות בהם כלכלית. בין מובילי המהלך חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, הפעיל למען העסקים הקטנים והבינוניים, ואיגוד לשכות המסחר.
התיקון להצעת החוק קודם באופן חריג בפגרת הבחירות בעקבות הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה.
מחלוקת על ההחרגות
הנוסח המקורי, שעבר קריאה ראשונה בשנת 2024, קבע כי לא ניתן יהיה לתבוע עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל, אך במשרד המשפטים קיימו לאחרונה ישיבה בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, מנכ"ל המשרד וגורמים מקצועיים, בה סיכמו על העלאת הסכום ועל הרחבת העסקים שיהיו מוגנים מתביעות ייצוגיות. יש לציין כי ניתן יהיה לתבוע את העסקים בתביעות אישיות.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, וחבר הכנסת לשעבר אביר קארה, מיוזמי המהלך, ביקשו להרחיב את היקף העסקים עד ל־20 מיליון שקל. באיגוד לשכות המסחר רצו להרחיב עוד יותר עד למחזור של עשרות מיליוני שקלים.
מנגד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואיגודי ארגוני נכים ביקשו שלא להגביל את התביעות בשל החשיבות על עמידה בדרישות החוק בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות.
הצעת החוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות היא חלק מרפורמה מקיפה שמשרד המשפטים מקדם זה כמה שנים. המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועמ"שית עו"ד כרמית יוליס, ניסחה את השינויים. מרבית התיקון לא מקודם בעת הזו, אלא רק חלק מצומצם הנוגע לעסקים הקטנים.
"לשים סוף לעושק"
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר: "הבטחנו לשים סוף לעושק התובענות הייצוגיות ולהגן על העסקים הקטנים והזעירים. זוהי בשורה אדירה למאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים בישראל.
ההישג הגדול ביותר הוא הוצאת עסקים שמחזורם עד 9 מיליון שקל מתחולת החוק, ובכך הגנה על הרוב המוחלט של העסקים בישראל. הישג חשוב נוסף הוא חובת הפנייה המוקדמת, שתאפשר לעסקים לתקן ליקויים לפני הגשת תובענה ייצוגית.
"הצלחנו לקדם שינוי מהותי בחוק שנועד להגן על הציבור, אך הפך במקרים רבים למנגנון המנוצל לרעה בידי קומץ עורכי דין שהפכו אותו למודל עסקי רווחי".
חבר הכנסת לשעבר אביר קארה מסר: "התיקון לחוק תובענות ייצוגיות עבר בוועדת החוקה של הכנסת בזכות המאבק שלנו נגד קרטל עורכי הדין הנכלוליים והתובעים הסדרתיים, שריסקו את האמון במערכת המשפט, גרמו ליוקר מחיה מטורף ובעיקר לפגיעה חמורה ביזמיות וביזמים הישראלים, עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, באמצעות ניצול לרעה של תביעות ייצוגיות הזויות".
קארה פועל לכינוס המליאה בהקדם לאישור הסופי של התיקון לחוק. "עשרות אלפי אזרחים סובלים יום-יום מפרוטקשן ומגניבה בחסות החוק בין כותלי בית המשפט".
