אביר קארה בטור שבועי חדש והפעם: התובע הסדרתי שהלך על הראש של ארגון חסד

הכותב הוא ח"כ וסגן שר לשעבר, מייסד את מחאת בעלי העסקים "השולמנים" ומוביל את ארגון "די לסחיטה" נגד תביעות ייצוגיות שמנצלות לרעה את החוק

תביעה ייצוגית בהיקף של מיליוני שקלים שהגיש התובע הסדרתי עמית וורגפט נגד ארגון החסד ידידים עוררה סערה גדולה, והצליחה לעשות משהו שקשה מאוד לעשות בישראל - להוציא את כולם מדעתם.

התביעה הציתה מחדש את הדיון הסוער ברשתות החברתיות על מה שמבקרים מכנים "תביעות סרק", על פעילותם של תובעים סדרתיים ועורכי דין ועל כלי משפטי חשוב - תביעות ייצוגיות - שלדעת רבים סטה במקרים מסוימים ממטרתו המקורית.

● 100 אלף שקל בבורקסים ועשרות תביעות: הפעילות הממוקדת של עו"ד שוהם אבן
● שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

המקרה: תביעה בעקבות ברכה ב־SMS

פעם בשנה, לקראת יום הכיפורים, ארגון ידידים - המורכב מאלפי מתנדבים שקמים באמצע הלילה כדי לעזור בדרכים לאדם שהם לא מכירים - שולח הודעת שנה טובה למי שפנו אליו במהלך השנה ובה אפשרות לתרום לפעילות. לפי הנטען בהליך, התובע, שנעזר בעבר בשירותי הארגון, קיבל את ההודעה כמו רבים אחרים.

בכתב התביעה מתוארות תחושות קשות שנגרמו לו בעקבות כך. התובע, שסולד מקבלת הודעות, חש לטענתו חוסר נוחות, תסכול וזעם. אלה כנראה אותן תחושות שליוו אותו גם ב־77 התביעות האחרות שהגיש ובמאות מכתבי ההתראה ששלח לבעלי עסקים. בין קורבנותיו אפילו בעל עסק אחד שהעז לא לציין על מזמרה הוראות שימוש בעברית. טירוף.

הפעם זה היה ארגון ידידים, שבעקבות הודעה אחת, הוגשה נגדו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקל. התובע, לטענתו, מבקש לנהל את ההליך לא רק בשמו, אלא בשם "חברי הקבוצה". מי זאת אותה קבוצה ומה האנשים האלה, שבשמם דורשים מידידים מיליוני שקלים, בכלל חושבים על התביעה? החלטנו למצוא אותם.

יחד עם עורכי הדין רותם דרוויש, רון גבע וענר בר אילן, שמלווים אותי במסגרת "די לסחיטה", ארגון הפועל נגד תביעות ייצוגיות המנצלות לרעה את החוק. פרסמנו את הסיפור ברשתות החברתיות וביקשנו ממי שקיבלו הודעה מידידים או נעזרו בשירותי הארגון ומתנגדים לכך שהתביעה תתנהל בשמם - להשאיר לנו פרטים.

התגובה הייתה מטורפת. שלוש קבוצות וואטסאפ נפתחו והתמלאו. נכון למועד כתיבת שורות אלה, קרוב ל־2,000 אנשים כבר מילאו את פרטיהם והביעו התנגדות לכך שהתביעה הזאת תתנהל בשמם. אנשים רוצים להגיע לדיון בבית המשפט ולהשמיע את קולם. תחשבו על האבסורד. הליך משפטי שנועד לתת קול לציבור הגיע למצב שבו הציבור עצמו מתארגן כדי לומר לבית המשפט: אנחנו כאן. מי לעזאזל ביקש מכם לתבוע בשמנו? ואל תתבלבלו - זה לא באג. זה פיצ'ר.

בינתיים, התביעה נמצאת בשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. עדיין לא ניתנה החלטה בשאלה אם היא תאושר.

התופעה: מודל פשוט ולא חכם במיוחד

התובענה הייצוגית נולדה ככלי חשוב ולגיטימי. היא אמורה לתת לאזרח הקטן כוח מול תאגידי ענק. כשחברה גדולה גובה שלא כדין עשרה שקלים ממיליון אזרחים, אף אחד לא ינהל לבדו משפט על עשרה שקלים. התובענה הייצוגית מאפשרת לציבור להתאגד ולהחזיר לעצמו את הכוח. אלא שסביב המוסד החשוב הזה צמחה בשנים האחרונות גם תעשייה מרושעת ואכזרית, תובעים סדרתיים ועורכי דין שיוצאים למסעות דיג, מחפשים הפרות אזוטריות, נרשמים לרשימות תפוצה כדי לקבל הודעות ועוברים מוצר מוצר ומדף מדף בחיפוש אחר ההפרה הבאה. התביעה הבאה. שיטה מכוערת להוצאת כספים.

המודל פשוט: מחפשים הפרה, מאתרים עסק ומגישים נגדו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכומים מפחידים. בעל העסק עושה חשבון פשוט: גם אם אני צודק, כמה יעלה לי להילחם? הוא יצטרך עורך דין שיגיש תגובה לבקשה ויכין חוות דעת וינהל דיונים והליכים שנמשכים שנים, עם מאות שעות עבודה ולילות בלי שינה. מולו עומדים אנשים שעשו את זה שוב ושוב, שמכירים את המגרש היטב. לכן הוא מעדיף לשלם ולשתוק.

בעיניי זה לא פחות מפרוטקשן בחסות החוק, מסע דיג שבו ככל שהדג קטן יותר, קל יותר לתפוס אותו. חברה ענקית מחזיקה מחלקה משפטית וסוללה של עורכי דין, אבל בעל עסק קטן שמקבל בקשה לתביעה של מיליונים חושב שהחיים שלו נגמרו. התוצאה הפוכה ממה שהיינו מצפים. אם נוכל מקצועי עקץ אתכם, המערכת צריכה לצאת לחפש אותו, אבל היא מתקשה לפעמים לתפוס את מי שמתאמץ לעבור על החוק. לעומת זאת, היא מצטיינת בלתפוס את מי שמתאמץ לקיים אותו ופספס סעיף.

ובמקרה של ידידים אפשר לראות את זה בבירור. אלפי מתנדבים שקמים בלילה לעזור לזרים וארגון שלא גובה שקל מאיש, נתבע במיליוני שקלים בגלל הודעת ברכה. קשה לחשוב על המחשה טובה יותר למה שקורה כשהתמריצים במערכת משתבשים. אם המטרה היא להגן על הציבור, צריך לשאול קודם מה הציבור רוצה. אם המטרה היא לתקן הפרה, צריך לשאול אם אפשר היה לפנות לארגון ולבקש ממנו לתקן אותה. והנה אלפי אנשים, שההליך מתיימר לייצג, אומרים שהם אינם רוצים בו.

אבל יש מקום לאופטימיות. ב-2023, השנה שבה החל המאבק שלי, עמד מספר התביעות הייצוגיות על כ-3,500. כיום הוא עומד על כ-1,150. כלומר, ירידה של קרוב ל-70%.

הפתרון: התיקון שיהפוך את התמונה

כאן נכנס שינוי החקיקה שאני מקדם בכנסת: תיקון מספר 16 לחוק תובענות ייצוגיות. קידמתי אותו יחד עם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, בהובלת שר המשפטים יריב לוין ובתמיכה של האופוזיציה והקואליציה, ולאחרונה העברנו אותו בוועדה.

כדי שאפשר יהיה להביא את ההסדרים הנוגעים לעסקים קטנים ולחובת פנייה מוקדמת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית כבר עכשיו, בפגרת הבחירות, פיצלנו אותם מהחוק. המהלך התאפשר בהסכמת האופוזיציה ובזכות תמיכתה, ובפרט של ח"כ מירב בן ארי, וכן בזכות יו"ר הקואליציה אופיר כץ. כך קודם החוק באופן היסטורי.

הרעיון הוא פשוט: במקרים המתאימים, לפני שרצים לבית המשפט עם תביעה של מיליונים, פונים. יש הפרה? תתקן. תוקנה ההפרה? מצוין. הציבור קיבל מה שהחוק ביקש להשיג.

התיקון נועד להחזיר את התובענה הייצוגית למקום שאליו המחוקק התכוון. אנחנו צריכים תובענות ייצוגיות חזקות נגד גופים חזקים שפוגעים בציבור. אבל כלי שנועד להגן על הציבור לא יכול להפוך למודל עסקי שמתקיים בזכות עצמו. וזו הסיבה שהסיפור של ידידים כל כך חשוב. הפעם חברי "הקבוצה" הפסיקו להיות שתי מילים בכתב תביעה. יש להם שמות, יש להם פנים ויש להם קול. כמעט 2,000 מהם אומרים בקול ברור: אל תעשו עלינו סיבוב וקופה על גבנו. התובענה הייצוגית נולדה כמגן של הציבור. צריך לוודא שהיא לא הופכת לחרב שמופנית כלפיו.

התגובה: "הבאנו הישגים לטובת הכלל"

מעו"ד עמית וורגפט נמסר בתגובה: "מר עמית וורגפט הביא כבר עתה להישגים משמעותיים לטובת כלל הציבור, הן בתיקוני הפרות חוק והן בהחזר כספי בסכומים משמעותיים של מיליוני שקלים שנגבו מן הציבור בעושק ושלא כדין.

"אין לו ולעורכי דינו שום טענה נגד מתנדבי ידידים. התביעה עוסקת בדבר אחד: משלוח הודעות פרסומת ליותר ממיליון איש, במשך שנים, בלי הסכמתם ובניגוד לחוק. הארגון טוען ששלח הודעה בודדת פעמיים בשנה והפסיק לפני שנתיים. אלא שלבית המשפט הוגש תצהיר של נמען שקיבל 11 הודעות בתוך כשנתיים וב־2026 הארגון עדיין שולח בקשות תרומה ואף פרסומות לאתר מסחרי למכירת מצברים של קבוצת לובינסקי. עוד לפני התביעה נפגש התובע עם מנכ"ל הארגון, ביקש שיפסיקו והזהיר, וכן שלח שני מכתבי התראה. אך הארגון מתעקש לשים עצמו מעל החוק.

"הציבור בישראל כבר למד, בפרשות שנחשפו בזק"א ובארגון השומרים, מה קורה כשארגון חסד נתפס כחסין. אנו מדגישים שאין שום טענה ושום רמז שדבר מזה קורה בידידים, חלילה. חסד הוא דבר מבורך, אבל החלפת גלגל בהתנדבות אינה תחליף לשירות צבאי חובה ואינה מציבה איש מעל החוק. המטרה אינה מקדשת את האמצעים".