הדולר מזנק בימים האחרונים ונסחר כעת סביב שער של 3.10 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מזה חצי שנה (מאז ה-8 באפריל). ההתחזקות החדה של המטבע האמריקאי - שהשלים עלייה של כ-10% מאז חודש מאי, אינה אירוע מקומי מבודד, אלא תוצר של סערה גלובלית מושלמת: שילוב של נתוני אינפלציה מדאיגים מארה"ב, צניחה במדדי המניות בעולם, ושינויים מבניים מתחת לפני השטח של הכלכלה הישראלית. במקביל, גם האירו רושם התחזקות ונסחר סביב 3.47 שקלים.
● אפקט הבחירות בבורסה: ירידות לפני הקלפי, זינוק ביום שאחרי
● כשנתיים אחרי הפרישה מנייס: התפקיד החדש של ברק עילם
הקפיצה הנוכחית בשערי המט"ח הוצתה בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שהפתיע לרעה והצביע על כך שלחצי המחירים מתרחבים מעבר לעלויות האנרגיה.
יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, מסביר את שרשרת התגובות בשווקים: "התגובה לנתון האינפלציה בארה"ב ממחישה את המתח בין לחצי המחירים לחשש מפגיעה בצמיחה. האינפלציה השנתית עלתה בספטמבר ל-3.7%, מעל התחזיות, וחיזקה תחילה את הציפיות להעלאת ריבית. הדולר התחזק והתשואה לעשר שנים הגיעה במהלך המסחר ל-5.32%, אבל בהמשך התמונה השתנתה: הירידות במניות והחשש לצמיחה הובילו לירידת תשואות ולנסיגה של הדולר משיאו. עם זאת, נסיגת הדולר בעולם לא מחקה את העלייה מול השקל, שהושפעה גם מגורמים מקומיים ומהסיכון האזורי".
האפקט האוטומטי: המוסדיים קונים דולרים
היחלשות השקל מיוחסת ישירות למפולת בוול סטריט. שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בדיסקונט, מנתח את הדינמיקה המוסדית שמניעה את השוק המקומי: "חולשת השקל נבעה מגורמים גלובליים ובעיקר מהמגמה השלילית בשוק המניות הגלובלי. החוזים על מדד הנאסד"ק ירדו בכ-5% מאז ה-6 באוקטובר, במקביל להיחלשות של 1.7% של השקל מול הדולר".
קצביאן מסביר כי "התופעה המוכרת של היחלשות השקל בימים שנרשמות ירידות במניות בעולם מתממשת בימים האחרונים, אם כי באופן מעט חזק יחסית מהרגיל. המוסדיים ופעילים אחרים רוכשים דולרים ומוכרים שקלים כשהמניות בעולם יורדות, וכך מתרחש גם הפעם". הוא מדגיש כי ברמה המקומית לא פורסם נתון מאקרו חריג ופרמיית הסיכון של ישראל נותרה די יציבה.
עם זאת, במבט לשנה קדימה, קצביאן שומר על אופטימיות זהירה: "אנו מעריכים התחזקות של השקל מול הדולר מהרמה הנוכחית של כ-3.10 שקלים", הוא אומר. לדבריו, תחזית זו נשענת על ההנחה ששוקי המניות בעולם יחזרו למסלול של עליות, שלא תחול הרעה מתמשכת במצב הביטחוני והגיאופוליטי, ושייצוא ההייטק הישראלי ימשיך להתרחב. "יחד עם זאת", הוא מסייג, "סביר להניח כי עוצמת ההתחזקות של השקל תהיה מתונה בהשוואה למגמות בשנים האחרונות, וכמובן שייתכנו כיוונים אחרים בהתאם להתפתחויות בפרמטרים הללו".
לצד הסערה העולמית, בבנק הפועלים מזהים שינוי עמוק יותר בכלכלה המקומית שתורם לפיחות השקל. ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של הבנק, מפרט: "הדולר מתחזק בעולם בתקופות של אי ודאות כלכלית ופוליטית, בישראל פעלו גם גורמי אי ודאות נוספים כמו אי ודאות פוליטית לקראת הבחירות. נוסיף לזה גם גורמים בסיסיים שאולי השתנו: ישראל הייתה מאופיינת בעודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. בשני הרבעונים האחרונים העודף הפך לגירעון קטן. עדיין יש השקעות ישירות גדולות בישראל כך שהמצב לא מדאיג, אבל בכל זאת, אחד מגורמי התמיכה המשמעותיים בשקל בשני העשורים האחרונים נחלש. זה מגביר את התנודתיות של שוק המט"ח והתגובה לאירועי אי ודאות הופכת לחריפה יותר".
מי מרוויח ומי מפסיד מהדולר החזק?
בסביבה כזו, מנהלי ההשקעות מחפשים חברות שיודעות לגזור קופון מהמגמה. שי אגוזי, שותף מנהל בקרן הגידור Long Road, מספק הצצה לאסטרטגיית ההשקעות הנגזרת ממצב המט"ח: "הנבואה ניתנה לשוטים, ולכן קשה לדעת לאן ינוע שער הדולר-שקל. כמנהלים אקטיביים, אנחנו מחפשים דרכים לייצר תשואה עודפת משינויים מאקרו־כלכליים - ולכל הפחות להגן על התיק מפני פגיעה שתנודתיות במטבע עלולה לגרום".
אגוזי מנפץ מיתוסים לגבי המרוויחות המסורתיות מהדולר: "נהוג לחשוב שהחברות היחידות שנהנות מעלייה בשער הדולר הן היצואניות, אך התמונה רחבה יותר. גם חברות ישראליות שפועלות בעיקר בישראל עשויות ליהנות מכך: חברות IT שמוכרות רישיונות וחומרה בדולרים ונהנות מהמרווח, בתי השקעות שחלק ניכר מהכנסותיהם נקוב בדולר, ואפילו חברות נדל"ן - שכן מטבע ישראלי חלש יותר עשוי לעודד משקיעים זרים לחזור לשוק המקומי".
באשר למפסידות המסורתיות, מרגיע אגוזי: "חברות האופנה נחשבות בדרך כלל למרוויחות מירידה בשער הדולר, אך מוקדם לקבוע שהמספרים בדוחות ייפגעו מהשינוי. ראשית, מחזורי המלאי שלהן ארוכים יחסית, ולכן השפעת הדולר הנמוך עדיין לא באה לידי ביטוי בדוחות וישפיעו רק בהמשך. שנית, רבות מהחברות ניצלו את הירידה בשער כדי לגדר את החשיפה המטבעית שלהן קדימה, ולכן הן עשויות להמשיך ליהנות משערי הדולר הנמוכים גם בשנה הקרובה".
