עופר ינאי, מייסד ומנכ"ל נופר אנרג'י , מספר שהנתון הבודד החשוב ביותר לחברה מוצלחת זה תזרים המזומנים, מדבר על הרכישות ההזדמנותיות, ועל תחזית הצמיחה האדירה שהוא חוזה לנופר ולתחום האנרגיה ככלל. והאם שווה לקנות קבוצת כדורגל? כל זאת בראיון שהתקיים במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, עם כתב שוק ההון בגלובס נתנאל אריאל.
● אלונה בר און: "בעולם של עודף מידע ודעות שמתחזות למידע, תבחרו את מקורות המידע שלכם"
● אפקט הבחירות בבורסה: ירידות לפני הקלפי, זינוק ביום שאחרי
איך נולד הרעיון להקים את נופר?
"כשעשיתי תואר שני במנהל עסקים, קראתי מאמר שטען שנגיע ב-2050 ל'גריד פאריטי' (grid parity). כלומר, שהפקת החשמל מאנרגיה מתחדשת היא תהיה באותה רמת עלויות כמו של קונבנציונלי. 'אבל אמרתי - אני חושב שיש פה טעות, לדעתי זה יקרה מהר יותר'. זה עולם שמשתנה ואני רוצה להיות חלק ממנו. ב-2011, רשמתי את נופר, ב-2012 פיצחתי את העניין עם הקיבוצים. ב-2015, אמרתי 'בוא נשים מערכות צפות', ב-2018, אמרתי 'בוא נשים מתקני אגירה'. ב-2020, כשהעולם השתגע בתקופת הקורונה, אמרתי 'זו ההזדמנות לרשום את נופר כחברה ציבורית'". עופר ינאי אף זורק הערה לקהל לגבי תקופת הקורונה: "כשאתם הייתם ילדים". ואכן, מסקר מהיר בקהל נראה שרוב הקהל בכנס מגיע מגילאי 20-30, ויש כאלה אפילו לפני גיל 20.
איפה אתם פועלים, מה היקף הפעילות?
"נופר יצאה לדרך כשמה שמעניין אותה זה להפיק חשמל מאנרגיה מתחדשת. התחלנו מגגות קיבוצים ואז המשכנו למערכות צפות. ככל ששמים יותר אנרגיה מתחדשת, כך מגלים שלא שולטים בכמות החשמל המופקת, כי היא תלויה בכמויות השמש והרוח". אז הפתרון של נופר היה "להציב מתקני אגירה. כשהפכנו לחברה גלובלית, הגענו לספרד, איטליה, ואז למדינות מזרח אירופה ובסופו של דבר גם לארה"ב. כשנכנסתי לתפקיד המנכ"ל לפני כשנה (לפני כן היה יו"ר החברה, ע"א) הכניסה של ה-AI גרמה לי להבין שאנחנו צריכים לייצר גם חשמל קונבנציונלי. עשינו מהלך עם אלומיי לרכישת תחנת הכוח דוראד, ואז רכשנו חלק מתחנת הכוח ריינדיר. אנחנו מנסים לקחת את המומחיות באנרגיה ולייצר ערך לעולם ה-AI".
תעשו עוד כמה רכישות?
"בשביל לעשות רכישה הזדמנותית צריך כמה דברים: קודם כל, צריך הבנה שיש בשוק רכישות כאלה. עשינו כמה רכישות שבהן הרווחנו יפה, רכשנו את קרן אלומיי בשביל הנתח בדוראד ולאחר מכן מכרנו את חלקנו. קנינו מתקן גם בארה"ב ב-50 סנט על הדולר. זה אירוע של סעיף 11 (פשיטת רגל, ע"א). זה אירוע קשה כי הוא מתבצע בלוחות זמנים קצרים. ואי אפשר לקנות שום נכס בלי בדיקת נאותות. חיברנו בישראל אלף מערכות בשנה, קצב אדיר, וה-DNA של נופר זה חברה שמלאה במהנדסי חשמל ומנהלי פרויקטים. ככה שיכולנו לשגר אותם לארה"ב והצלחנו לעשות את זה בלו"ז הנדרש".
עוד רכישות אפשריות הן "באירופה, שם יש סיטואציה מעניינת, צריכת החשמל היא אדירה, ולא זזה חמש שנים, אבל אירופה התמסרה לאפס פליטות נטו, ובשעות הייצור של האנרגיה המתחדשת, המחיר נמוך וחברות רוצות לצאת, ולשם הצלחנו להיכנס במחיר נמוך ממחיר ההקמה".
בתור משקיע פשוט, רגיל, מה הנתון שאתה אומר - אם הנתון הזה טוב החברה בכיוון טוב?
"תזרים מזומנים חיובי, זה הכי חשוב. כל פרויקט שאנחנו עושים - אנחנו מייצרים תזרים מזומנים חיובי. וזה מה שאפשר לנו לצמוח". המשמעות של תזרים מזומנים חיובי הוא שברגע נתון, יותר כסף נכנס לעסק מאשר יוצא. "כשנכנסתי לתפקיד המנכ"ל, המטרה שלי הייתה לאפשר לפרויקטים להגיע למצב שהם מניבים כמה שיותר מהר. היום יש לנופר הנבה של מעל מיליארד שקל שנתי על מאזן לא מאוד גדול".
אתם רוצים להגיע עוד שלוש שנים להכנסות של 6 מיליארד שקל בשנה, שזה פי 5 ממה קורה היום.
"כן", אומר עופר ינאי, ומציג מצגת על המצב עד כה והתחזיות השאפתניות לעתיד להכפלה פי כמה של הכנסות החברה. לגבי הירידות שהיו לאחרונה במניות האנרגיה המתחדשת, בייחוד ביחס לזינוק לפני כן, הוא אומר: "כשאתה מסתכל על מניות, תשאל את עצמך: איפה יש ערך? איפה יש חברה שהערך שגלום בה לא משוקף במחיר השוק? אם הדבר הכי חשוב זה תזרים מזומנים, בחברה ציבורית צריך להתעסק ביצירת ערך - מה התזרים העתידי? ופה יש פער גדול בין המחיר לערך בעתיד".
אז ההתרסקות של מניות המתחדשות זה הזדמנות?
"יש סיטואציה בעולם - מחיר החוב עולה, סין ויפן הפסיקו לסבסד את החוב של העולם המערבי. טריליוני דולרים הולכים לחוות שרתים, מה שמעלה את מחירי האג"ח. זה משפיע על היוון תזרים המזומנים. אם הריבית היא 5%, ועוד שנה אני מקבל 100 דולר, אני בעצם מחזיק ב-95. ועוד 10 שנים זה הרבה יותר דרמטי. הפרויקטים שלנו לעשרות שנים, ולכן זה משפיע הרבה. אבל אם אתם חושבים שזה אפקט יתר (כלומר, שהעלייה הנוכחית בריביות היא זמנית ולא קבועה, ע"א), יש פה הזדמנות. נופר נמצאת נמוך מדי בהשוואה לפרמטרים שלה, במיוחד לאור השינויים שהיא עשתה בשנה האחרונה". לגבי התגמול שהובטח לעופר ינאי על סך לא פחות מ-800 מיליון שקל, אם החברה תגיע לשווי של 16 מיליארד שקל, הוא אומר בפשטות: "זה בדיוק המנגנון שאילון מאסק השתמש בו. לדעתי נגיע לשם עוד לפני 2028".
בעיניו, הבינה המלאכותית שדורשת כמות אדירה של חשמל "היא לא טרנד כמו שמניות הקנאביס היו טרנד. כשמניות הקנאביס נפלו, הכלכלה לא הושפעה. אבל ה-AI הוא טרנד כל כך גדול ועוצמתי, שהוא משפיע על כל הכלכלה. כשהתחילה התנועה נגד דאטה סנטרז, מחו נגד עליית התעריפים. בסוף הוחלט שאו שישלמו מחיר יותר יקר, או שייצרו לעצמם את החשמל. ישבתי עם בכיר ב-OpenAI, יש להם תוכניות עתק ובשביל זה הם צריכים הכנסות אדירות. איך הן יגיעו אליהם? אילון מאסק טוען שתהיה צמיחה כלכלית פנומנלית. אני נותן לתרחיש הזה אולי 10%. האפשרות האחרת, הפסימית יותר, היא מרחץ דמים בתוך הכלכלה והעברת ערך בין החברות. אנחנו צריכים לקחת את נכסי האנרגיה שלנו, ולייצר דברים בתוך עולמות ה-AI. זה מה שיביא ליצירת ערך".
אם יש לי 10 אלף שקלים פנויים, איפה לשים אותם?
"להשקיע במדדים, ולקחת חלק מהסכום לכמה חברות שלומדים לעומק את החזון שלהן, ההנהלה שלהן, מה הן עושות שונה מהחברות האחרות". בהערה על הרצון של יענקלה שחר למכור את מכבי חיפה, עופר ינאי אומר ש-"100 מיליון דולר זה מחיר מדהים. מועדוני ספורט בכדורסל וכדורגל יכולים לעשות קפיצת ערך". ינאי, להזכיר, הוא הבעלים של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב.
בנקדוה הזאת, הוא נשאל מהקהל "איך מתמודדים עם הרגולטור? צריך חשמל וחוות שרתים ומגבילים אותך כל הזמן". לדבריו, "הדרך הכי טובה להתמודד עם רגולטור היא לצפות מראש מה הוא יגיד. בסוף, הוא מנתח אותם נתונים כמונו, ואפשר לחזות מה הוא יחליט - ואז להקדים אותו, כמו במשחק שח. הייתה עסקה בחדרה. אנחנו צפינו מראש את ההגבלות של הרגולטור ולא קנינו. מי שקנה הפסיד המון". בכך, הוא כנראה מתייחס לעסקת הענק של מגה אור להקים חוות שרתים אדירה, שעל פי החלטת הרגולטור הצפויה - לא תתאפשר.
