לראשונה בישראל, משרד הבריאות יוצא בתוכנית לאומית לתכנון כוח-האדם הרפואי. עד היום, תקני ההתמחות בתחומים השונים נקבעו בעיקר על-ידי הצרכים של בתי החולים, בשילוב הביקוש מצד המועמדים. כעת הכוונה היא להגיע לשנת 2035 עם מספר ידוע מראש של רופאים בכל תחומי ההתמחות השונים, וכן לפיזור גאוגרפי מתוכנן מראש, וזאת באמצעות תוכנית תמריצים לכל הגורמים במערכת.
● 4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?
● בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לבחון מחדש את הרפורמה בהתפתחות הילד
● רוצים ללמוד רפואה? הסיכוי שלכם עלה. כמה זה יעלה, ואיפה כדאי
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "שני נושאים שהגדרנו כבין החשובים ביותר במערכת הבריאות ברגע זה הם בריאות הנפש ותכנון כוח-אדם, והם שלובים זה בזה. אנחנו מתכוונים לבצע תכנון לאומי של כוח-אדם בכל מקצועות הבריאות, ומתחילים מהרופאים".
פיזור גאוגרפי נכון
לדבריו, "עד לפני לפני 7-8 שנים, ישראל הוציאה למיקור חוץ את רוב ההכשרה שלה ברפואה. בתוך גבולות המדינה למדו בתחילת 2020 רק כ-820 סטודנטים בשנה. רפורמת יציב הגבילה את המוסדות בחו"ל שיכולים להכשיר רופאים עבור מערכת הבריאות הישראלית. עשינו זאת כדי לטפל באיכות, בידיעה שנצטרך לטפל גם בכמות.
"עשינו זאת על-ידי הכפלת חלק מבתי הספר לרפואה והוספת בתי ספר נוספים, והכפלנו את מספר הסטודנטים. השנה מתחילים 1,650 סטודנטים ללמוד רפואה, והמטרה היא להגיע ל-2,000 בשנה. עשינו זאת על-ידי הקמת תשתית פיזית, תשתית כוח-אדם בכל ממשקי ההכשרה ויצירת תמריצים כלכליים לכל הגורמים המכשירים.
"המאמץ הבא הוא - איך אנחנו דואגים שהרופאים והרופאות ילמדו ויתמחו בתחומים שהם הנדרשים ברמה הלאומית, ובפיזור הגאוגרפי הנכון. לכן הקמנו ועדה שעמדתי בראשה, והשתתפו בה גורמים מכל מערכת הבריאות. ניתחנו את הצרכים ואת ההיצע של הרופאים בכל תחום עד 2035, וסביב התוצאות בנינו את התוכנית הנוכחית, כדי שהמומחים יגיעו למקומות הנכונים".
לדברי סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, רייצ'ל ברנר-שלם, "בעשור הקרוב נראה גידול דרמטי של 11 אלף רופאים במערכת, גידול של 57% ושל כ-31% ביחס הרופאים לנפש. הגידול הזה יביא לשיפור משמעותי בשירותי הבריאות בישראל, אבל זה לא מספיק. בוועדה שהקמנו היו דיונים סוערים וטובים, וכעת הגענו לתוצאות. כשאנחנו מגדירים יעדים, אנחנו יודעים לעמוד בהם".
שינוי בשיעור המומחים
הוועדה קבעה לכל מקצוע את רמת השינוי הרצויה בשיעור המומחים ל-100 אלף נפש עד שנת 2035. המקצועות חולקו לארבע קבוצות לפי יעדים: עלייה של 35%, עלייה של 25%, עלייה של 15% או שמירה על השיעור הקיים, ביחס לשיעור המומחים הצפוי בשנת 2029.
לדוגמה, במקצוע יילוד וגינקולוגיה היו בשנת 2025 כ-1,620 מומחים פעילים (המהווים שיעור של 15.96 מומחים ל-100 אלף נפש). התחזית - שלוקחת בחשבון את הגידול בצורך, הכשרת רופאים ופרישת רופאים - מגדירה שב-2029 יהיו בתחום הזה 16.8 מומחים ל-100 אלף נפש. קטגוריה זו נופלת תחת קבוצת ה-25%, כלומר המטרה היא כעת לשאוף ל-21 מומחים ל-100 אלף נפש.
המקצועות הנמצאים במחסור בדרך-כלל הגיעו למצב הזה משום שהם נחשבים פחות אטרקטיביים מבחינת הרופאים, או משום שהם פחות מעניינים להכשרה מבחינת בתי החולים.
חבילת תמריצים
בר סימן טוב הדגיש כי אף אחד לא רוצה לכוון רופאים על-פי פקודה למקצועות בהם אין להם עניין כלל, אלא ליצור חבילת תמריצי עידוד שתכלול מענקים לגורם המכשיר ולגורם המוכשר, שכר למקצועות המועדפים, תמיכה בשעות עבודה נוחות יותר והתמחויות משולבות של בתי חולים קטנים וגדולים, כדי לתת יוקרה רבה יותר לכמה שיותר תקני התמחות. "ישנם מקומות שבהם להכניס יותר כסף למערכת יספיק כדי ליצור את השינוי, ובאחרים יידרשו מכשירים מורכבים יותר", אומר בר סימן טוב.
המקצועות שבהם צפוי שיעור התוספת האגרסיבי ביותר הם: כירורגיית כלי דם וכירורגיית ילדים, רפואת שיקום, רפואה תעסוקתית, רפואה דחופה, גריאטריה, בריאות הציבור, רפואה גרעינית, פסיכיאטריה (ובמיוחד פסיכיאטריית ילדים), אונקולוגיה ונירולוגיה.
מטרה נוספת היא שוויון מלא במספר הרופאים לנפש ברחבי הארץ עם שיעור מומחים זהה, כאשר נקודת המוצא היא שונה מאוד. גם כאן הכלים העומדים לרשות המשרד הם מענקים, השתתפות בשכר לימוד, שכר עתידי וכן עידוד לימודי רפואה בקרב ציבור שמלכתחילה מגיע מהמקומות בהם דרושים הרופאים.
