ערב הבחירות הקודמות לכנסת שאלו שוב ושוב את מכון הסקרים דיירקט פולס למה רק אצלם הליכוד מקבל 34-35 מנדטים, כשכל האחרים לא חוצים את ה־32. במכון הסבירו שהפער נובע מפלחים שחסרים בנתוני האחרים. אחרי הבחירות, התחזית של דיירקט פולס התגלתה כרחוקה בגודל המפלגות, אבל כקרובה ביותר בגודל הגושים - וזה, כפי שהבנו בשנים האחרונות, זה הנתון שבאמת מכריע.
● 18 מנדטים על הכוונת: המיזמים ששואפים לשנע מאות אלפי ישראלים מחו"ל לקלפי. עד כמה זה ריאלי?
● "יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים
היום, 4 שנים אחרי אותן בחירות, המכון שנתן בעבר רוב לימין כשאחרים לא, מציג מפה אחרת: הליכוד על 26-28 מנדטים ולאף גוש אין רוב. צוריאל שרון, הבעלים של דיירקט פולס, משוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים. "הם תמיד יהיו בדיליי של שבועיים עד חודש מהמספרים שאני נותן", הוא אומר על שאר הסוקרים.
בראיון לגלובס מספר שרון איך הוא בונה את הסקר שלו ומגיע לתוצאות שונות, מתייחס לפרידה ולנתק משותפו לשעבר שלמה פילבר וחושף את התחזית שלו לבחירות הקרובות: "עומדת להיות הפתעה".
הכול נעשה אין האוס
שרון, 42, נכנס לעולם הפוליטי ב־2014, כשעמד מאחורי קמפיין הדיגיטל של ראובן ריבלין לנשיאות. ב־2015 הוא לקח חלק בקמפיין הליכוד וארבע שנים לאחר מכן, הוא ופילבר הקימו את דיירקט פולס. בבחירות 2022 עבדה החברה עם ערוץ 14 ופילבר הפך לפרזנטור שלה, בעוד ששרון העדיף להישאר מאחורי הקלעים. ב־2025 שרון הפך לבעלים הבלעדי של דיירקט פולס ומאז הסוקר של ערוץ i24NEWS שבבעלות פטריק דרהי.
בוא נדבר על הסקרים שלך. איך אתה מסביר את הפער הגדול בין דיירקט פולס לשאר המכונים?
"התשובה הכי פשוטה, שאני עונה כבר תקופה ארוכה, היא גם הכי אמיתית: הפערים נובעים משיטות האיסוף והניתוח. אני אומר את זה בצניעות רבה, כי אני ממש לא מזלזל בסוקרים האחרים. רוב הסוקרים היום מסתמכים על פאנלים חיצוניים ויש שניים או שלושה פאנלים מרכזיים בשוק. מרבית הסוקרים שמחזיקים היום פער מולי נעזרים בעצם באותו פאנל או שניים, ואז הפער היחיד שנשאר ביניהם הוא הניתוח. לי יש פאנל עצמאי משלי וכל העבודה של דיירקט פולס נעשתה מאז ומעולם בבית, בלי אף גורם חיצוני, לא באיסוף ולא בניתוח".
לטענת שרון, הפאנלים החיצוניים סובלים מבעיה מבנית. "יש מפלגות שהקהל שלהן מעורב יותר פוליטית, ולכן המעורבות שלו בסקרים גדולה יותר משאר האוכלוסייה. זה משבש אוטומטית את התוצאות הגולמיות עוד לפני השקלול. זאת בנוסף להתנהלות של גורמים מסוימים, מבלי לרדת לפרטים, שיודעים 'להתלבש' על הפאנלים".
גם מבחינה טכנית, שרון אומר כי הסקרים של דיירקט מתבצעים אחרת מהמתחרים ולא נסמכים על מוקד אנושי, אלא אינטרנטי. "אני פחות מאמין בסקרים טלפוניים, כי יש הרבה בעיות מתודולוגיות בדגימה הזו: כשבן אדם איתך על הקו זה מייצר הטיות וחוסר נוחות, והוא עלול להרגיש צורך לרצות את מי שמולו. יש כאלה שחולקים עליי בעניין הזה וזה בסדר גמור, אבל ככה אני מאמין ואני אומר את זה מראש".
מה עושים עם המתלבטים
בשלב הבא, שרון מתייחס לאופן ניתוח התוצאות הגולמיות. להשקפתו, גם בכך יתר הסוקרים שוגים. "בסוף צריך להציג לגוף שידור 120 מנדטים. נגיד שיש 90 מנדטים שענו בדיוק למה הם רוצים להצביע, ו־30 מנדטים למתלבטים. אתה לא יכול לעמוד בטלוויזיה ולהגיד 'יש עוד 30 מושבים מתלבטים'. צריך להגיע לקול הזה, ופה נכנס שיקול הדעת של הסוקר: מה הסבירות שהמתלבט שהצביע בעבר לגוש הקואליציה יחצה לגוש האחר. על זה יש ויכוח מאוד גדול.
"כשמנתחים רק את 90 המנדטים של בעלי הדעה ומטרלים את 30 האחרים, כי הם יושבים על הגדר, המשקל משתנה. הרוב המכריע של המתלבטים כרגע הוא מתוך מי שהצביעו לגוש הקואליציה בבחירות האחרונות, ולכן ברגע שמנטרלים אותם בסקר, זה מרים באופן אוטומטי את הגוש הנגדי".
אז במה הניתוח שלכם שונה?
"בעניין הזה אני עומד על דעתי: חציה ומעבר בין גושים בישראל הוא אירוע מאוד מינורי, של 2 עד 5 מנדטים גג. ככל שמתקרבים לבחירות רואים התכנסות של אנשים בחזרה לגושים שלהם, גם אם זה דורש מהם לסתום את האף ולשים פתק של ברירת מחדל. הסקרים האחרים לא מתעסקים בזה. אני מראש, גם בקרב המתלבטים, יודע להגיד: במקרה הגרוע הם יישארו בבית, ובמקרה הפחות גרוע הם יישארו בגוש ויצביעו לאחת ממפלגות הגוש, לא משנה אם זה מרכז־שמאל, מרכז או ימין.
"בסופו של דבר בחירות הן אירוע רגשי, זהותי, לא רציונלי. כולם מצביעים מהבטן. מי שמכיר את נפש האדם ויודע איך הנפש או המבנה הישראלי עובדים - יש צורך לכלול את זה במערכת השיקולים. זה משהו שאני יודע לשקלל בתוצאות שלי ולדעתי חלק מהסוקרים לא יודעים ולא מביאים בחשבון".
אז הסוד שלך הוא שאתה מבין את נפש הציבור? זו סיסמה.
"זו ממש לא סיסמה. זה הוכח דה פקטו בסקרים קודמים. אני לא קוסם".
על מנת להמחיש את דבריו, שרון מתייחס להיחלשות ההדרגתית בסקרים של מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט. "אפשר לראות את זה בטווח הזמן. בנט רשם פיק ראשוני לאחר האיחוד עם לפיד, וגם אצלי בסקרים הוא הביא 24 מנדטים. אמרתי מלכתחילה: 'חבר'ה, זה ילך וירד, אולי אפילו לאזורים חד־ספרתיים', וזה מה שקרה. אנחנו רואים קדימה לעומת שאר הסוקרים, והם תמיד יהיו בדיליי של שבועיים עד חודש מהמספרים שאני נותן".
אתה יוצא מנקודת הנחה שהמספרים שלך נכונים. גם בשאר הסקרים בנט נחלש מהשיא שלו.
"זה ניכר בצורה ברורה במציאות הפוליטית: אם המצב היה כפי ששאר הסוקרים הציגו (שבנט ולפיד היו חזקים כל אחד לחוד, ת"ש), לא הייתה שום סיבה הגיונית לרוץ לאיחוד באותה נקודת זמן. לפני האיחוד, בנט הידרדר בסקרים שלי ל־11 מנדטים ולפיד בין 0 ל־4. העובדה שהם התאחדו מלמדת ששניהם ראו את המספרים: בנט הבחין בדימום שלו ובצמיחה של אייזנקוט, ולפיד ראה שהוא מדשדש ליד אחוז החסימה".
אתגר נוסף, לדברי שרון, הוא היכולת להגיע לצעירים. "נכנסו כמעט חצי מיליון מצביעים חדשים בארבע השנים האחרונות, וזה אולי החור השחור המרכזי של כל הסוקרים. אני רואה בחלק מהסקרים של אחרים מספרים לא הגיוניים בעליל מבחינה דמוגרפית, לגבי נטיית הצעירים. אני יודע לאתר אותם וזה האתגר המרכזי שאני עסוק בפיצוחו. אני עושה את זה לא רע".
תסביר.
"את הטכניקות אני לא אפרט, כל אחד רוצה לשמור על היתרון התחרותי שלו".
מעבר למספרים על המסך, שרון מתייחס לדינמיקה המקצועית מאחורי הקלעים. "מבלי לפרט יותר מדי, בוא נגיד ככה, יש לי קשר עם חלק מהסוקרים. אני מסתכל על המספרים, חלקם גם מדברים איתי". שרון לוקח את הדברים צעד קדימה וטוען כי למרות התוצאות השונות בתכלית שמתפרסמות בכלי התקשורת, אנשי מחקר שונים מחזיקים בנתונים פנימיים שדווקא תומכים בקו שלו.
לדבריו, ישנם גם סקרים פנימיים שנעשים לבקשת מפלגות או על ידי אנשי מחקר שהוא סומך על דעתם, ושם התמונה שונה לחלוטין ממה שהציבור רואה על המסך. "אני חשוף גם לסקרים שלא נעשים דרכי, שנמצאים כמעט בהלימה מוחלטת למספרים שאני מציג בטלוויזיה, כמעט אחד לאחד".
הצילה את השוק
שרון אמנם מציג עמדה מאוד ברורה ובטוחה בתוצאות, אבל לאורך השנים גם דיירקט פולס, כמו יתר מכוני הסקרים, טעה בניבוא. כך קרה בחלק מהרשויות המקומיות בבחירות 2024 ובבחירות ללשכת עורכי הדין ב־2023, אז חזו ניצחון דחוק יחסית לעמית בכר על אפי נווה, כשבפועל הראשון קיבל 73% מהקולות ונווה 19% בלבד.
מה קרה בבחירות ללשכת עורכי הדין ובבחירות לרשויות? על פי בדיקת העין השביעית, ב־14 מתוך 40 הערים במדגם טעיתם.
"אני שמח שהם מחפשים אותי, מדהים לראות עד כמה. אני לא מאחל לאף סוקר שיחפשו אותו על כל איזה פאלטה בסקר שהוא עשה. אז חיפשו אותי על פדיחה בבית שמש או בהרצליה או בנס ציונה.
"בנוגע לבחירות ללשכת עורכי הדין, אז לא התעסקתי ולא ניהלתי את כל מה שקשור לחטיבת הסקרים. מי שעשה זאת היה שותף שלי לשעבר, שלמה פילבר. אני חושב שלקחו מספרים פנימיים שהצגנו ללקוח והשתמשו בהם, ולי אין שליטה על זה. לקחו אותם לגוף שידור, או הדהדו אותם, גם אם לא באופן רשמי, דרך ינון מגל בזמנו, והתוצאה הייתה אחרת. אני לא בורח מהאחריות, אני חושב שנעשו שם טעויות שהובילו את הצד השני להסתער על הקלפיות".
עם זאת, הוא טוען שחלק מהביקורת כלפיו מונעת משיקולים לא ענייניים. כלומר, לדבריו כשדיירקט צודקים במדגם אומרים שזה לא משנה, וגם מתמקדים בטעויות נקודתיות תוך התעלמות מההצלחות. "חזינו מראש 58 מנדטים לגוש מתנגדי נתניהו בבחירות הקודמות - יש את המעקב ואת כל הסקרים שמוכיחים את זה, הכול פתוח ובדוק.
"חשוב לי להגיד משהו בהקשר זה. דיירקט הצילה את שוק הסקרים, שסבל במשך שנים רבות מפדיחות ומפערים הרבה יותר גדולים. לראיה בחירות 2015, כשכולם חזו להרצוג יתרון על נתניהו. אם המכון לא היה קיים היום, אני בספק אם היינו רואים את הסקרים של חלק מערוצי התקשורת מתכנסים למספרים שלי".
בוא נחזור לבחירות הנוכחיות. מי אתה חושב שעומד לנצח?
"נכון להיום, לפי המספרים שלי אין הכרעה. נתניהו לדעתי קרוב יותר מאחרים להרכבת ממשלה. אני יוצא מנקודת הנחה שהגוש שלו לא יכול להביא פחות מ־55 מנדטים, כולל 'עמך ישראל' של עופר וינטר. הגוש השני, ביום הכי מטורף שלו, וללא המפלגות הערביות, לא יכול להביא יותר מ־50-51 מנדטים. זו נקודת המוצא שלי. עם זאת, אני עדיין מעריך שזה יסתיים בהרכב קואליציוני אחר ממה שאנחנו רואים היום, ואני לא בטוח שישראל הולכת לממשלת ימין צרה".
למה אתה חושב ככה?
"יש עוד שיקולים ואינטרסים אחרים ברמה הלאומית שכנראה יחייבו אותנו להקים ממשלה הרבה יותר רחבה. לא סתם נתניהו חותר לשם".
ומה אם בבוקר שאחרי הבחירות תראה פער מטורף בין תוצאות האמת לסקרים שלך?
"אני עושה את כל המאמצים ומביא את כל המשאבים לצוות שלי כדי להיות הכי מדויקים שיש. למדתי בחיים שכשאתה עובד קשה, הסיכוי שתיכשל הוא נמוך . הסיכוי שנביא ציון 80 או 90 הוא בסדר, גם אם לא נביא 100, לפחות נהיה קרובים. אני יכול לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שבכל זאת התאמצתי ונכשלתי כישלון קולוסאלי, ואני מאמין ומקווה שזה לא יקרה הפעם".
"לא שיחקתי משחקים"
שרון הפך לבעלים הבלעדי של דיירקט פולס בשנה שעברה, לאחר שרכש את חלקו של פילבר במכון. לאורך שנים, המכון והעומדים בראשו התמודדו עם טענות על זיקה פוליטית מובהקת וקשרים עם הליכוד וגורמים בגוש נתניהו. זיהוי ציבורי זה - בצירוף העובדה שמכון הסקרים הציג באופן עקבי מספרים שונים מהמגמה הכללית בשאר כלי התקשורת - העלה לא פעם שאלות, האם לתיוג הזה יש מחירים מקצועיים.
האם הטענות על זיקה פוליטית השפיעו על הפעילות של דיירקט פולס מול לקוחות שמחוץ לשדה הפוליטי?
"כשעבדנו עם ערוץ 14, ידעתי מה המחירים שאני עלול לשלם. גם התרעתי עליהם שצריך. אבל באותה נשימה צריך להגיד ביושר: השוק לא אפשר לי משהו אחר. זה לא שב־11, 12 או 13 פתחו לי את השער כסוקר ראשי. ערוץ 14 נתן למכון שלי לראשונה את הבמה ושילם לי על כך. מעולם לא הכנסתי שיקולים זרים עם איזה גוף תקשורת לעבוד או לעשות פרויקטים ומה עמדתו. עכשיו, האם יש מחיר לשותפות לפעילות עם ערוץ 14? בוודאי שהיה, בזמן אמת ובוודאי שבמובנים מסוימים גם היום, אבל הרבה פחות. מי שחושב שאני ישבתי ב־14 ושיחקתי משחקים - זה פשוט לא נכון. עובדתית לא".
הייתה אמת בטענות שגורמים שונים ניסו להתערב או להשפיע על תוצאות הסקרים?
"לי לא ידוע על שום התערבות של הערוץ. מבחינתי, כל עוד הייתי מעורב באופן הדוק בעניינים, לא הייתה מעולם התערבות במספרים. עם זאת, היום אני עם יד הרבה יותר על הדופק מאשר בעבר. בתקופה ההיא, האחריות שלי הייתה בעיקר על התשתיות ועל ניהול הקמפיינים. ברגע שקניתי את החברה והפכתי לבעלים היחיד, היד שלי על הכול. לא נולדתי סוקר, אלא בעלים של חברת סקרים. התפקיד שלי הוא לספק לצוות את התשתיות הטובות ביותר, להעמיד את הצוות המקצועי ביותר ולעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר".
אפרופו עבודה עם פוליטיקאים, לדעתך יש בעיה שסוקרים עובדים במקביל עם גורמים פוליטיים ועם ערוצי שידור?"יש משהו מתחסד וצבוע בטענה הזו. סוקרים צריכים להתפרנס, והם עבדו עם גורמים פוליטיים ומפלגות במקביל לעבודה עם גופי שידור. סוקר שרוצה לעשות משחקים כדי לרצות גורמים כאלה ואחרים, עושה זאת על חשבון המוניטין המקצועי שלו. אנחנו יודעים שיש סקרים שעושים משחקים וזה יכול להימשך שבועיים־שלושה לפני הבחירות, אבל מתישהו דברים חייבים להתכנס למספרי האמת, אחרת מכון מסכן את המוניטין שלו. אני קבעתי לעצמי כלל - כל לקוח שומע את האמת".
"הכול תלוי בי"
צוריאל שרון נולד וגדל בשכונת קריית יובל בירושלים, כשאביו משמש כאיש חינוך והבית משלב מסורת מזרחית וחיים דתיים־לאומיים. המשפחה עשתה מעבר חד מהשכונה הירושלמית הפשוטה להתנחלות אפרת בגוש עציון, יישוב אליטיסטי ואנגלו־סאקסי באופיו. התקופה הותירה בשרון חותם עמוק, במיוחד לנוכח המשברים שחווה אחיו הגדול בעקבות ניכור והתנכלויות חברתיות ביישוב, עד למותו בגיל 38 בלבד, לפני 5 שנים וחצי. לדברי שרון, האובדן הקשה והעובדה שרוב משאבי הבית הופנו לטיפול באח עיצבו את תודעתו מגיל צעיר: "ההורים בעיקר טיפלו באחי. את רוב המשאבים הם הפנו אליו וזה גרר עבורי חוויות לא קלות. אולי החוויה הכי משמעותית שאדם יכול לחוות היא שכול קרוב, במיוחד כשזה אח שהיה מאוד קרוב אליי".
ההתמודדות המשפחתית המורכבת דחפה את שרון מגיל צעיר לעצמאות. "מהר מאוד הפכתי לאדם מאוד בוגר. לא חוויתי את גיל ההתבגרות ולא עשיתי שטויות בגיל הנעורים. ראיתי חוויות שילד לא אמור לראות ולחוות". תחושת האחריות הזו וההבנה שהכול תלוי בו ליוו אותו גם בהמשך דרכו: "עבדתי מגיל מאוד צעיר, מיד אחרי הצבא והכול. ברגע שאתה מבין שהדברים תלויים בך, זה שונה מהותית".
