18 מנדטים על הכוונת: המיזמים ששואפים לשנע מאות אלפי ישראלים מחו"ל לקלפי. עד כמה זה ריאלי?

בחודשים האחרונים, לקראת הבחירות לכנסת, צומחות יוזמות שמטרתן לעודד ישראלים המתגוררים בחו"ל להגיע ולהצביע: בין אם זה באמצעות סיוע באיתור ישראלים בארץ שמארחים את המגיעים, בניית מסלול הגעה משתלם ככל האפשר, השטת ישראלים מקפריסין ועידוד תושבים בארץ להפעיל לחץ חברתי מתון על החברים שלהם בחו"ל.

● השבוע נשבר מיתוס פוליטי, ובן גביר צריך להיות מודאג
● רע"מ, בל"ד והרשימה המשותפת נפסלו: מה יקרה עכשיו?
● ישראל רוצה יותר עולים, אבל מתקשה לספק להם קורת גג

על פניו, לאחר חיפוש נרחב של יוזמות שגלובס ערך, נראה שרוב היוזמות מזוהות עם המחנה הפוליטי הליברלי־אופוזיציוני, ולא אותרו יוזמות מקבילות המזוהות עם המחנה הפוליטי השני - גם אם חלקן מצהירות על עצמן כא־פוליטיות. עם זאת, התופעה עצמה אינה חדשה: כבר בבחירות 1999 הטיס ארגון מזוהה עם הימין הישראלי מצביעים ישראלים לארץ במימון מוזל. אז כמה מנדטים "שוהים" בחו"ל ומה מציעות היוזמות?

16־18 מנדטים

מבחינה חוקית, כל בעל אזרחות ישראלית יכול להצביע בבחירות, והאזרחות הישראלית אינה פגה אלא אם מוותרים עליה רשמית. עם זאת, ישנם מספר חסמים להגעת אזרחים ישראלים תושבי חו"ל לארץ כדי להצביע. מועד הבחירות אינו תקופה של חופש מסודר ברוב המדינות, שבהן מתגוררים הישראלים.

מחירי הטיסות הם חסם נוסף. מחירים של כרטיסי טיסה בשנים האחרונות בדרך כלל עולים, באמצעות אלגוריתם אוטומטי, קרוב יותר ליעד וככל שהביקוש עולה. חברות התעופה מדווחות על עלייה של 300% במחירים של הטיסות סביב 27 באוקטובר לעומת שנה רגילה. עם זאת, מספר חברות בינלאומיות ממשיכות לבטל או לא לחדש טיסות לישראל בגלל העננה הביטחונית שעדיין מרחפת מעל. לכן, ייתכן שגם זה משפיע על עליית המחירים.

"ישראל היא היום אחת הדמוקרטיות היחידות שמחייבת את אזרחיה לנוכחות פיזית במדינה כדי להצביע", אומרת בתאל בלאיש סלוטניק, מנכ"לית ואחת המייסדות של עמותת Coalition AID, אחת היוזמות הבולטות לעידוד ישראלים בחו"ל להגיע להצביע בבחירות הקרובות. "מחוץ לישראל יש היום כ־800 אלף עד מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה". כלומר, אם כולם היו מגיעים לארץ ומצביעים (מה שלא יקרה, כמובן), היה מדובר בכ־16־18 מנדטים.

"ערכנו סקר בקרב 4,500 מתעניינים בתמיכה שלנו. 73% רוצים להגיע ו־45% יעשו כל מה שביכולתם כדי להגיע", מציינת בלאיש סלוטניק. "קבענו יעד ראשון של 50 אלף נרשמים וכבר נרשמו 53 אלף". כלומר, מדובר ביותר ממנדט אם להסתכל על שווי מנדט בבחירות 2022. זאת, לעומת פחות מ־10,000 לערך בממוצע שהגיעו למערכות בחירות קודמות.

בלאיש סלוטניק אומרת כי אף אחד לא בוחן את כיוון ההצבעה של הנרשמים בפורטל של העמותה. "במיזם הזה אנחנו לא מייצגים צד, אלא זכות", היא אומרת. "העניין הרב בבחירות הללו מעיד על אמון במערכת הדמוקרטית. השתתפות של אזרחים רבים מחו"ל יכולה להעלות את אחוז ההצבעה באופן שמאפשר להגיע ליציבות ולהפחית את הסיכון לסבבים נוספים".

AID Coalition הוקמה ב־2023 בארה"ב כארגון א־מפלגתי לקידום חינוך וערכי הדמוקרטיה הישראלית. על פי העמותה, בשנה האחרונה גויסו 20 מיליון דולר לפרויקטים שהיא מפעילה. בלאיש סלוטניק מבהירה כי העמותה שקופה לפי מה שדורש החוק האמריקאי, אך מציינת כי התורמים לעמותה מעדיפים להישאר אנונימיים.

בין מייסדיה נמצא גם ד"ר ג'רמי לוין, בעבר מנכ"ל טבע והיום בכיר בתעשיית הביוטק העולמית. לוין מתכוון בעצמו להגיע להצביע אף שהדבר צפוי להיות כרוך במסע משמעותי ברחבי העולם בגלל התחייבויות קודמות באוסטרליה. "ישראל ניצבת בפני הכרעה על דמותה", מצהיר לוין לגלובס. "הצטרפתי ל־Fly&Vote משום שבמשך חלק גדול מחיי האמנתי בישראל, פעלתי למענה והגנתי עליה. דמוקרטיה אינה דבר שאנחנו פשוט יורשים. כל דור חייב להגן עליה והאחריות הזאת מתחילה בקלפי".

"לא יודעת למי מצביעים"

מספר מיזמים נוספים צמחו מן השטח והם פחות מאורגנים וממומנים, אך תופסים תאוצה בהדרגה. ליאור סטודנט, יועצת תקשורת, היא אחת מיזמיות מיזם "קיבוץ גלויות", פורטל המחבר בין ישראלים מחו"ל שרוצים להגיע להצביע לבין ישראלים המעוניינים לארח אותם בארץ ובכך להוזיל עוד קצת את המסע.

"המיזם התחיל בפוסט בפייסבוק של דר' חן קצביץ' פרסלר (חוקרת ומרצה בתחום המיניות הבריאה ומניעת האלימות המינית, ג"ו) וההיענות משני הצדדים הייתה גבוהה מאוד. חן הקימה אתר וגייסה 10־12 מתנדברים שמריצים אותו", מספרת סטודנט לגלובס. "המתעניינים הם או 'היתומים', אלה שכבר אין להם משפחה בארץ או אלה שבית המשפחה שלהם כבר מלא. מבחינת המארחים, הציעו לנו לינות מלילה אחד עד שלושה שבועות, מספה ועד דירה שלמה, מקום לאדם אחד ועד עשרה אנשים. אחת המארחות אפילו הציעה מקום בדירת הדיור המוגן שלה".

האתר מאפשר לצדדים לשמור על פרטיותם עד שהחליטו על השידוך וההתאמה לאירוח. "אנחנו מציעים להם לעשות שיחת וידאו תחילה", אומרת סטודנט למען הבטיחות וכדי שתיווצר כימיה בין הצדדים. "זו לא שאלה של לחזק את ההצבעה למפלגה ספציפית אלא שאלה של ערבות הדדית וחיבור אנושי. אנחנו הישראלים, לא כולנו נולדנו פה, לא כולנו נמות פה וגם במהלך חיינו נהיה בתנועה. אבל ישראל תמיד הייתה ותהיה הבית והאזרחות שנשמרת עם זכות ההצבעה הגלומה בה, היא גם הזמנה פתוחה לחזור מתישהו".

השאלה "למי תצביע" אינה בין שאלות ההיכרות המומלצות באתר, כך שייתכן, תיאורטית, כי אנשים פותחים את ביתם למי שמצביע הפוך מהם. אולם, ייתכן כי העובדה שהליכוד עתר נגד המיזם, חושפת מהי הדעה הרווחת לגבי הצבעתם של מי שמגיעים מחו"ל לבחירות הנוכחיות. "אני לא יודעת למי מצביעים אפילו המתנדבים שלנו", אומרת סטודנט. "אבל אם מישהו מרגיש שהצד שלו לא מיוצג, אז בבקשה, שיפתח מיזם כזה גם הוא". היום רשומים באתר כ־250 מארחים ולפי סטודנט, יש צפי להכפלת המספר.

אירוח חוקרים מחו"ל

מיזם נוסף הוא Mind.il - אסופה של כנסים אקדמיים שיתקיימו סביב יום הבחירות, שכאמור יתקיימו ב־27 באוקטובר. באתר הקהילה רשומים כבר יותר מ־50 כנסים בכל תחומי המדע השונים ובהם כבר רשומים שורת חוקרים ישראלים מן המובילים בעולם.

ישראל חוותה בשנים האחרונות ירידה עד כמעט איפוס של כנסים בינלאומיים בהשתתפות חוקרים מובילים מחו"ל. אמנם גם באירוע הנוכחי ישתתפו רק חוקרים עם אזרחות ישראלית, אך עדיין מדובר במשב רוח מרענן של בינלאומיות שמגיע לישראל. בחלק מ־50 הכנסים כבר ניתן לראות רשימה מפוארת של דוברים מן המוסדות המובילים בעולם.

בהתחשב בנטייה הפוליטית של רוב האקדמיה, ברור כי גם האירוע הזה סומן על ידי גורמים מסוימים כפוליטי. פרופ' כנרת תאודורסקו, מהפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות מהטכניון ומובילת המיזם, אומרת כי המטרה העיקרית של המיזם לא הייתה בהכרח לעזור לישראלים שגרים בחו"ל להגיע לבחירות, אלא לנצל את ההזדמנות שבה אקדמאים מובילים רבים מגיעים לישראל מחו"ל באותם הימים.

היא מספרת כי צפויים להתקיים במסגרת המיזם עשרות כנסים אקדמיים בשורת תחומים שונים, מהנדסה וביומד דרך מדעי החברה והרוח ועד אומנות ויהדות וישתתפו בהם אלפי חוקרים ישראלים מהארץ ומחו"ל.

"מדובר על כנסים אקדמיים מקצועיים שמטרתם לחזק את המדע הישראלי", היא מדגישה. "המיזם הוא א־פוליטי לחלוטין. התאריך נבחר כדי למנף את הגעתם הצפויה של עשרות חוקרים מובילים לישראל בתקופה זו, מה שיוצר הזדמנות מצוינת לקידום שיתופי פעולה ובכך תורם למאבק בבריחת המוחות וחרמות אקדמיים איתם אנו מתמודדים באופן יומיומי". כך, הפך התאריך של הבחירות גם לחגיגה עבור הקהילה המדעית.

לא רק דרך נתב"ג

את מיזם Sail and Vote ייסדו ישראל גל פינצ'בסקי, איש עסקים, פילנתרופ וחוקר בתחום המורשת היהודית־ישראלית ואלמוג עלי־רז, שיזם בין היתר את הסטארט־אפים פרסיי וקורנית. המחשבה הייתה כי ביום שבו מגיעות לישראל כל כך הרבה טיסות, הדרך הבטוחה ביותר להגיע לישראל היא לשוט.

"אני הייתי תקוע בלרנקה באחת המלחמות של השנים האחרונות ומכיר על בשרי את האירוע הזה של 100 אלף איש שמנסים להגיע לארץ בו זמנית כשהקיבולת מוגבלת", נזכר עלי־רז. "בסופו של דבר הפלגתי לארץ על ספינת מחקר שהכילה 50 איש והגיעה לחיפה בלילה, שעתיים אחרי שנפלו שני טילים על העיר התחתית. הרגשנו כאילו אנחנו מעפילים. הכוונה היא ליצור אלטרנטיבות לנתב"ג כי דברים קורים ויש לנו הזדמנות להיערך".

גל פינצ'בסקי מסביר כי אורך השיט יהיה כ־10 שעות לכיוון והמחיר יעמוד על כ־250־260 דולר למשתתף אם הספינה מלאה, כלומר אם יירשמו כאלף אנשים. היעד השאפתני הוא למלא שלוש ספינות כאלה.

שיט כזה יכול להיות גם חוויה. אתם מתכננים תוכנית בידור?
"אנחנו חושבים על זה", אומר פינצ'בסקי. "אם תהיה תוכנית כזו, התוכן יהיה לא פוליטי. אולי נציע הרצאה בהיסטוריה או על אוקיינוסים או ספנות. נבקש על כך תשלום צנוע כי אנחנו לא מסבסדים כלום. הקשר המסחרי הוא בין הלקוח לבין האונייה ואנחנו רק המתווכים, וכל מי שקשור במיזם עובד בהתנדבות".

לחץ חברתי

ויש עוד כמה יוזמות, בהן יוזמה של גלעד מוליאן מחיפה, ישראלי דובר ערבית שהוביל טיולים לירדן, מארגן מיזם בהובלת ישראלים דוברי ערבית לרכישה מרוכזת של טיסות לרבת עמון, הסעת הנוחתים באופן מאורגן דרך מעבר הגבול נהר הירדן סמוך לבית שאן תוך שהמארגנים עוזרים בבירוקרטיה ופיזורם למקומות הלינה. גם במקרה הזה, מדובר במיזם מתנדבים, אך ללא סבסוד ההסעות.

יוזמה נוספת בשם "חוזרים להצביע" הקימה עמוד אינסטגרם שבו ישראלים שגרים בחו"ל ומעוניינים להגיע להצביע בארץ, יכולים להתגאות בכך ואולי להפעיל לחץ חברתי עדין על חבריהם. אתר המיזם פונה גם לישראלים שגרים בארץ, מעודד אותם ליצור קשר עם חברים בחו"ל ולשכנע אותם להגיע ולהצביע.