"הן יצרו את העולם שבו אנחנו חיים. עכשיו הן צריכות לשרוד אותו" - זו הייתה הכותרת הדרמטית של דו"ח "עתיד האוניברסיטאות" שפרסם השנה כתב העת המדעי Nature. הדו"ח מפרט את האופן שבו האוניברסיטאות חוות משבר - דווקא לאחר תקופה של שגשוג עצום בלימודים הגבוהים.
● המיליארדר שחושף תרומה של 30 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית כדי לקדם לימודי רפואה
● מסחור ידע מהאוניברסיטאות: אלו התמריצים החדשים של משרד האוצר
מ־2000 עד 2024, הביקוש העולמי ללימודים גבוהים כמעט הוכפל. ברוב המדינות המפותחות, לימודים אקדמיים הם כבר הנורמה, עם שיעורי לומדים שנעים בין 60% (בדרום אמריקה) ל־87% (במרכז אירופה). רק בדרום־מרכז אסיה (25%) ובאפריקה שמדרום לסהרה (9%) עדיין מדובר ברוב שלא לומד.
אולם, עם כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו, נכנסה גם אי־הוודאות לגבי העתיד התעסוקתי. עבור צעירים ששוקלים מה ללמוד, השאלות הללו מבלבלות עוד יותר ממה שהיו: האם בכלל צריך ללמוד באוניברסיטה בעידן שבו ה־AI היא מורה רב־תחומי וגם קואצ'ר? האם יש מקצוע כלשהו שאפשר לבנות עליו עתיד? והאם האוניברסיטה יכולה לתת הכשרה אמיתית בעולם שבו סטודנטים כותבים עבודות באמצעות בינה מלאכותית - וכך גם המרצים בודקים אותן?
ובכל זאת, על פי המל"ג, חל גידול של 2.4% במספר הסטודנטים שילמדו לתואר ראשון השנה. הגידול אינו משקף את מלוא הביקושים, שכן בחלק מהתארים המבוקשים מספר המקומות מוגבל. בשנה שעברה, לצד גידול של 2.8% במספר הסטודנטים בפועל, נרשם זינוק של 5% בביקושים לאוניברסיטאות ושל כ־7.4% במכללות.
"זו מגמה שהתחלנו לראות בקורונה בכל העולם - רעב גבוה להשכלה גבוהה", אומר שמואל דברת, דובר אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "כל אחד מסיבותיו: אם כהגנה מאתגרי תעסוקה עתידיים, ואם כדי להתפתח יותר מקצועית ואישית. ישנה גם תפיסה שכמעט אי אפשר לעשות שום דבר בלי תואר. גם יזם חייב תואר במשהו.
"אבל זה לא רק זה. העולם כבר לא רץ קדימה לתוך עתיד ידוע. המצב המעורער שבו העולם נמצא מוביל לשאילת שאלות, גם מתוך סקרנות בסיסית. הרצון ללמוד עוד ולהעמיק נובע גם מזה".
וגם היום, ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אוניברסיטאות המחקר בישראל מדווחות כי הביקוש ללימודים אצלן עדיין גבוה, ומצביעות על יציבות ואף על עלייה. המלחמה, שגרמה בשנים האחרונות לאי־וודאות ולדחיית לימודים, נרגעה מעט, והצעירים מנסים להמשיך בחייהם.
1 התכנות כבר לא "בטוח", אז חוזרים למדעים
המגמה הבולטת היא המשך הירידה בביקושים לתארים במדעי המחשב - מקצוע שנתפס כרגיש במיוחד להחלפה על ידי AI. פרופ' אורון שגריר, רקטור האוניברסיטה העברית, מציין: "בשנה שעברה ירד מספר הנרשמים, אבל לא הייתה בעיה למלא את החוג. השנה נרשמה ירידה גם במספר מממשי הקבלה לתואר הזה".
גם באוניברסיטת תל אביב נרשמה ירידה משמעותית בביקושים לתואר במדעי המחשב. "אם כי מדובר עדיין בחוג מבוקש מאוד, אחד הגדולים שלנו", אומרת שירה נבון, סמנכ"לית לתכנון אסטרטגי ושיווק באוניברסיטת תל אביב. המגמה הזו חוזרת על עצמה בכל האוניברסיטאות המציעות את המסלול.
פרופ' דני רז, משנה בכיר לנשיא הטכניון, שמגיע בעצמו מתחום המחשבים, אומר: "העולם שבו תואר בתכנות מבטיח עבודה עם סיבוס ואופציות - נגמר. ראינו תהליכים כאלה בעבר: לפני שני עשורים משפטים נחשב למקצוע הבטוח".
פרופ' סיריל כהן, רקטור אוניברסיטת בר־אילן, מציין כי "הירידה בביקוש למדעי המחשב מגיעה אפילו ל־30%, אבל אני מאמין שזה זמני. יש פה קצת בהלה". גם פרופ' שי צפריר, דיקן ההוראה באוניברסיטת חיפה מאמין שהמצב יתייצב - הן בעולם התעסוקה והן באוניברסיטאות עצמן, כשיתאימו את התואר לעולם החדש.
מה לומדים מי שבעבר היו עשויים ללמוד מחשבים? בעיקר הנדסה, כנראה מתוך תחושה שמהנדס לא יוחלף על ידי בינה מלאכותית אלא ישלוט בה. פרופ' רז מסביר: "רואים גידול בכל תחומי ההנדסה: חשמל, מכונות, בניין, חומרים ואפילו מזון. ניכר רצון להתמקצע בתחום שבו אפשר להחזיק משהו בידיים. בהשפעת המלחמה, רואים גם עלייה בביקוש להנדסת אווירונאוטיקה וחלל".
תחום נוסף שגדל על חשבון מדעי המחשב הוא המדעים המדויקים הקלאסיים. כך למשל, פיזיקה ומתמטיקה נהנים מעדנה מחודשת. פרופ' רז מסביר: "בעבר התפיסה הייתה שללמוד פיזיקה פירושו להיות מורה לפיזיקה. היום מבינים שזה תואר שמפתח חשיבה, מגיע לעומק, ונותן בסיס שיהיה כנראה רלוונטי לעבודה בכל תחום מדעי שיביא העתיד. לא שהתואר במדעי המחשב אינו עמוק, אבל הפיזיקה כנראה נותנת עומק ששורד את שינויי הזמן".
פרופ' שגריר מוסיף: "התפיסה החדשה אומרת - אם אני אוהב את תחומי המדע, אלמד את מה שמעניין אותי, ואחר כך כבר אמצא עבודה. המדעים נותנים בסיס שתמיד מועיל, ואנשים עם יכולות חשיבה גבוהות תמיד זוכים לביקוש". התואר המאתגר הופך כך להוכחת יכולת, גם אם אינו מהווה הכשרה למקצוע ספציפי.
שירה נבון מציינת: "הסטודנטים שומעים את הדברים האלה גם מדמויות בכירות בתעשייה, שאומרות להם - לכו תלמדו פיזיקה. כנראה שמי שיכול לעשות תואר בפיזיקה, תמיד תימצא לו עבודה".
דווקא בתחום המתמטיקה מתרחשת בחודשים האחרונים פריצה משמעותית של בינה מלאכותית, הפותרת בעיות שמתמטיקאים לא הצליחו לפתור במשך שנים - וחלקם כבר תוהים בשביל מה צריך אותם?
פרופ' רז מגיב על כך: "אלה ממש חיים חדשים בעולם המתמטיקה, אבל רעידת האדמה הגיעה אחרי תקופת הרישום לתואר". נבון מסכימה ומוסיפה: "יהיה מעניין לראות את ההשפעה על השנה הבאה. אנחנו עם היד על הדופק".
לצד הפיזיקה, נרשמה בכל האוניברסיטאות שנה חזקה בביקושים למדעי החיים. נבון מסבירה: "בחלק מהמקרים המחשבה דומה - ללמוד מקצוע מאתגר, מדעי ומעניין, מתוך הנחה שעבודה מתאימה כבר תימצא. בחלק מהמקרים התואר נלמד מתוך מחשבה על מעבר לרפואה". זאת, לאחר שמספר המקומות במסלולים הארבע־שנתיים לרפואה גדל בשנים האחרונות.
כדי לענות על הירידה בביקוש למדעי המחשב, חלק מהפקולטות פתחו תוכניות חדשות בבינה מלאכותית. פרופ' שגריר מסביר: "בתוכנית כזו לומדים את הבסיס של התחום - איך מודל השפה עובד ואיך בונים אותו. אלו בעצם מדעי המחשב החדשים. חשבנו שהתואר הזה יהיה פופולרי כמו מדעי המחשב, אבל זה לא קרה, אולי כי הוא אושר על ידי המל"ג רק במאי".
גם באוניברסיטת בן־גוריון הושק תואר בבינה מלאכותית. שמואל דברת מציין כי "מישהו הרי יצטרך להפעיל, לבנות ולנהל את הבינה המלאכותית. התואר הגיע לתפוסה של 70%, שזה המון לתואר חדש. ראינו מעבר של נרשמים מתכנות קלאסי לתואר הזה".
בטכניון בחרו במסלול אחר. פרופ' רז מסביר: "שקלנו אם לפתוח תוכנית מיוחדת, אבל כל התוכניות הקיימות שלנו כבר משלבות בינה מלאכותית לרוחב ולעומק, ובחלק מהמקרים הוספנו אותה לשם החוג. אנחנו ממשיכים לבחון אפשרויות לשנה הבאה - האם נכון לפתוח חוג ייעודי, או שמדובר בטרנד חולף".
2 שובם של מדעי הרוח
כל האוניברסיטאות שאיתן שוחחנו דיווחו על עלייה בביקוש למדעי הרוח: ספרות, היסטוריה, ארכיאולוגיה, פילוסופיה, מדעי המזרח התיכון, מדעי היהדות והדתות ומידענות - כולם זוכים לעדנה שהותירה את המרואיינים שלנו מופתעים.
שירה נבון מתל אביב מפרטת: "המקצועות הללו פורחים גם בשילובים בין־תחומיים. הסטודנטים מבינים שמעסיקים בכל תחום מחפשים ערך מוסף ואת הכישורים הרכים", ומוסיפה: "לא לכל סטודנט יש את יכולות החשיבה לשלב בין מדעים מדויקים למדעי החברה והרוח, אבל מי שכן - יודע שהתעשייה מחפשת את זה. התוכניות הרב־תחומיות שלנו, כמו תוכניות במדעי המוח שמשלבות למשל בלשנות וביולוגיה, נהנות מביקוש שיא ונחשבות יוקרתיות מאוד".
שמואל דברת מבן־גוריון: "התחומים שרושמים עלייה בביקוש במדעי הרוח והחברה הם אלה שעוזרים להבין את העולם שבו אנחנו חיים - כמו מזרח תיכון, סוציולוגיה והיסטוריה של עם ישראל". נבון מסכימה עם שמואל דברת: "אנחנו רואים עלייה במקצועות כמו סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. נראה שהסטודנטים רוצים להבין את החברה".
פרופ' שגריר מהאוניברסיטה העברית מוסיף: "אם משלבים לימודי פילוסופיה עם מקצוע נוסף - למשל יחד עם כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ) או עם משפטים - מדובר כבר על כ־200 תלמידי פילוסופיה בשנה אצלנו. אנחנו רואים התעוררות גם בגיאוגרפיה, סוציולוגיה, היסטוריה, ואפילו במדעי הדתות ולימודים קלאסיים. אלה חוגים קטנים מלכתחילה, אבל נרשמת בהם עליה".
פרופ' כהן מבר־אילן מציין עלייה במדעי היהדות, בפילוסופיה, ובחוג שנקרא בעבר מידענות וכיום נקרא מידענות דיגיטלית ויישומי AI.
רוב המרואיינים לא ידעו להסביר בבירור את המגמה. פרופ' כהן אומר: "נראה שאל מול כל הטלטלות בעולם, כולל הבינה המלאכותית, אנשים חוזרים לשאלות המסורתיות - מי אנחנו ומה המקום שלנו בעולם".
פרופ' צפריר מחיפה מסכם: "מדעי הרוח היו אחד התחומים שנפגעו במיוחד מכך שהאוניברסיטה איבדה את המונופול על הידע, בעיקר מול שוק העבודה. הבינה המלאכותית החמירה את המצב והעמיקה את דמוקרטיזציית הידע, אך היא גם מעניקה למדעי הרוח תפקיד חדש: הכשרה לחשיבה ביקורתית, לניסוח רעיונות ושאלות בעבודה מול הצ'אט, וגם לימוד של איך לדבר זה עם זה בעולם שבו זה הופך נדיר יותר".
3 עליית המקצועות הטיפוליים - ירידה בחינוך
בשנה שעברה דיווחנו כי בעקבות המלחמה חלה עלייה בביקוש למקצועות הטיפול והסיעוד. שירה נבון מתל אביב מציינת: "מדהים לראות בכל המקצועות הללו גידולים של עשרות אחוזים". פרופ' צפריר מחיפה מוסיף: "הביקוש מטורף. יכולתי לפתוח עוד אוניברסיטה רק מכל אלו שלא הצלחנו לקבל למקצועות הטיפוליים".
המגמה הזו פוגשת כנראה גם את החשש מבינה מלאכותית, מתוך תפיסה שמקצועות שנעשים "עם הנשמה והידיים" יחזיקו מעמד זמן רב יותר. סיעוד, למשל, הוא מקצוע שדורש את שניהם ומספק כיום ביטחון תעסוקתי גבוה. "אם לפני כמה שנים היה קשה למלא את החוגים לסיעוד, היום המקצוע הזה פורח", אומרת נבון.
פרופ' שגריר מזהה מגמה דומה באוניברסיטה העברית: "אנחנו ממלאים בלי בעיה את התארים בעבודה סוציאלית, בריפוי בעיסוק ובכל מה שקשור לתרומה לחברה". נתונים דומים מדווחים גם בשאר האוניברסיטאות.
עם זאת, בחלק מהמוסדות - כמו באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר־אילן - מדווחים על ירידה חדה ברישום לתארים בחינוך, וזאת למרות הביקוש הגבוה למורים והתרומה הברורה של התחום. פרופ' כהן מבר־אילן מציין: "המספרים מעידים על ירידה של 25% ברישום לחינוך". הסיבות לכך אינן מוחלטות, אך נראה שלמצב המערכת, למחסור במורים ולסביבת העבודה השוחקת יש השפעה ישירה. אם בעבר סטודנטים מתחומים שונים הוציאו תעודת הוראה "ליתר ביטחון", כיום מעטים רואים בכך אופציה אפילו כגלגל הצלה.
מנגד, פרופ' שגריר מציג תמונה שונה בירושלים: "אצלנו נרשמה דווקא עלייה בחינוך. אולי זו תופעה מקומית, כי השקענו המון בבית הספר לחינוך. יש לנו גם סטודנטים רבים ממזרח ירושלים, ואצלם הוראה היא עדיין מקצוע נחשב".
4 איפה הרובוטיקה?
אחרי מהפיכת הבינה המלאכותית, סימנו אנליסטים ברחבי העולם את הרובוטיקה הפיזית כמהפיכה הבאה. המגמה הזו באה לידי ביטוי בתוך חלק מהתארים, למשל בהנדסת מכונות, בתכנות ובהנדסה ביו רפואית, אבל לא רואים אותה עדיין בתנועה בין התארים.
כהן: "יש קצת עניין במה שקוראים לו 'הבינה המלאכותית הפיזית', אבל אין התנפלות. הרובוטיקה עוד לא בדיוק פורחת מול העיניים שלנו. כולנו נכווינו בעבר בהערכות שלנו לגבי התפתחויות טכנולוגיות. אמנם הבינה המלאכותית התנפלה והשתלטה על חיינו בפתאומיות, אבל זה לא באמת קרה פתאום, אלא אחרי שנים רבות שבהן זו הייתה הבטחה לא ממומשת. הקוואנטום לא התקדם במהירות שחשבנו. גם מהפיכת הרובוטיקה תתרחש, אבל לא כולם מוכנים להמר באיזו מהירות".
פרופ' צפריר מחיפה מסכם: "בסך הכל, בפני האוניברסיטאות עומדת תקופה של שינויים מפליגים בכל התחומים, אבל אנחנו נעמוד בזה, כפי שחברות המוזיקה התאימו את עצמן לעידן הדיגיטלי, כפי שעיתונים התאימו את עצמם לעידן הבלוגרים. התואר צריך להיות יותר מתעודה. הוא צריך לאפשר יותר גמישות, יותר התנסות מול התעשיה".
