חברת הבינה המלאכותית החדשה של פרופ' אמנון שעשוע doubleAI חשפה היום (ב') את מנוע פיתוח הקוד החדש שלה המכונה מקסוול (Maxwell) ופתחה אותו לגישה מוקדמת עבור מפתחים.
לא מדובר במנוע פיתוח תוכנה - ולכן המוצר איננו מתחרה ישירות בקרסר של ספייס אקס, קלוד קוד של אנתרופיק או קודקס של OpenAI, אלא במערכת לאופטימיזציה של עיבוד AI המיועדת עבור כל חברה שרוצה להוזיל את הוצאות החישוב היקרות.
● קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי: "חזקות בחדי הקרן"
● ורוניס בשנה היסטורית בסייבר הישראלי. מי תהיה האקזיט הבא?
המאפיין העיקרי שמבדל את מנועי הפיתוח הסטנדרטיים למנוע החדש של החברה הישראלית היא היכולת לשנות את הקוד החי בשכבות החומרה והתווכה תוך כדי ריצת התוכנה. אם מודלי השפה האחרים ממירים פקודות שנכתבות בידי מפתחים לקוד מקור, המנוע של מקסוול פועל אחרת: פעילות התוכנה והחומרה והנתונים שנעים ביניהם מייצרים הוראות המיועדות ישירות לשפת המכונה ומשתכללות עם הזמן, תכונות שעד כה היו שייכות לרכיבי תוכנה אחרים כמו אופטימייזרים שמבצעים התאמות לקוד בזמן ריצה.
כך, טוענים בסטארט-אפ, ניתן גם לשחרר חלק ניכר מפעילות העיבוד של השבבים מפעולות הקוד, ובכך לחסוך באסימונים (פעולות החישוב של ה- AI), ובמעבדים גרפיים יקרים.
"הבינה המלאכותית שינתה את האופן שבו נכתבת תוכנה, אבל לא את אופן הפעולה שלה", אמר פרופ' שעשוע, מייסד שותף ב -doubleAI. "מודלי ביצוע בכלל, ומקסוול בפרט, משנים את התמונה: הם גם סוכני חומרה ולא רק סוכני קוד שמייצגים את המשתמש האנושי. במילים אחרות, הם הבינה המלאכותית הראשונה שעובדת עבור המכונה, לא עבור המתכנת".
בזמן שקוד התוכנה או קוד המקור איננו משתנה, המנוע של שעשוע משפר את פעילות עיבוד החומרה שלה ומתאים אותה באופן קבוע לתוכנה שרצה מעליה. לדבריו המערכת פועלת הן על גבי מעבדים גרפיים המשמשים לעיבוד AI והן על מעבדי ליבה (CPU) המשמשים למגוון משימות - כולל עיבוד AI, אחסון וניהול יישומים.
למנוע הפיתוח ישנו רכיב המבוסס על אלגוריתמים שאינם מבוססי מודל שפה סטנדרטי (LLM) המשמש כ"וריפיקטור', או בודק את הקוד הנכתב ומאשר רק את אלה שנכתבו באופן נכון בוודאות מתמטית. אותו מנגנון בדיקה, יחד עם מערך פיתוח המוצר של מקסוול, הוא אחד המאפיינים המרכזיים של doubleAI, שעושה שימוש ב"וריפיקטור" גם להוכחות מדעיות של בעיות מעולם המתמטיקה ומדעי המחשב.
כמה עולה לפתור בעיה מתמטית עם AI?
בשבוע שעבר חשפה חברת ה-AI של שעשוע כי פתרה את הבעיה המתמטית "בעיית המסלול הארוך ביותר" - השניה בחשיבותה בתורת הגרפים ואחת ממאה הבעיות המתמטיות הבלתי פתורות החשובות ביותר.
היא עוסקת במציאת המסלול הארוך ביותר מנקודה לנקודה בתוך מעגל - כזה שאיננו חוזר לאותה הצומת פעמיים - מבחינת מספר הקשתות בו - ויש לה חשיבות יישומית רבה, כמו ביכולת לתקן שגיאות חישוב במחשוב קוונטי או במזעור שבבים. שעשוע ציין כי עלות פתרון הבעיה לא עלתה על 2,000 דולר - שהלכו בעיקר על שימוש באסימונים להפעלת סוכני AI. לפי ההערכות, זו עלות נמוכה פי כמה אלפים מזו שהקדישה OpenAI לפתרון כל אחת מהבעיות שלה. עם זאת, המוצר החדש הוא המוצר המסחרי הראשון שהחברה משיקה לציבור אחרי שלוש של פעילות.
"זהו קוד שמשתפר בעצמו", הוסיף שעשוע, "גרסה מוכחת ומהירה הופכת לנקודת ההתחלה לגרסה הבאה, כך שהתוכניות ממשיכות להיות מהירות יותר כל עוד הן פועלות".
החברה גייסה עד היום 200 מיליון דולר מהקרנות לייטספיד, בסמר, דל טכנולוג'יס קפיטל (DTC), גרינפילד, אנבידיה, פיטנגו ו-BRM של האחים ברקת, כאשר בסבב הגיוס האחרון שלה קיבלה תג מחיר של מיליארד דולר.
יאיר שניר, שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital, קרן ההשקעות של מייקל דל, שהוביל את סבב הסיד של החברה, מסר: "השקענו בחברות AI רבות, אבל במקרה הזה בחרנו לראשונה להשקיע בחברה שמפתחת מודלים משלה וכך הובלנו את סבב הסיד שלה. ראינו אצל אמנון והצוות יכולת לגשת לבעיות מורכבות אחרת ולהתקדם מהר. מדי כמה שבועות הם מציגים פריצת דרך נוספת ב־AI ומשפרים משמעותית תוצאות של צוותים מהטובים בעולם. את אותה חשיבה הם מביאים עכשיו לאתגר יעילות המחשוב, עם גישה שאף אחד אחר לא נקט עד היום. זו בדיוק החדשנות שישראל יכולה וצריכה להוביל".
