עסקת הרכישה הגדולה בעולם אי פעם של חברה טכנולוגית - זו של וויז הישראלית על ידי גוגל בתמורה ל-32 מיליארד דולר, מעוררת הדים ברשות המסים עד לרגע זה ממש. העסקה, שצפויה להכניס סך הכל לרשות המסים כ-11-10 מיליארד שקל, עודנה מעוררת מספר מחלוקות ברשות, בהן המחלוקת על מיקומו של הקניין הרוחני של החברה.
● עד 1.84 מיליון שקל בשנה: ענקית התשלומים מחפשת מנהל לפעילות בישראל
● מחלוקת המס ששווה מאות מיליוני שקלים
וויז מוכרת כחברה ישראלית, אך בפועל הוקמה בארה"ב, מנוהלת מניו יורק ומחזיקה את הקניין הרוחני שלה שם. רשות המסים, עם זאת, רואה את הקניין הרוחני כפיתוח ישראלי ברובו, מאחר והרוב המוחלט של מהנדסי הסייבר ומנהלי הפיתוח של החברה הם ישראלים המועסקים בישראל, ששירתו ביחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין.
מהות ההסכם המוצע
כעת, מציעים ברשות המסים, בהתבסס על מסמך שפורסם כבר בחודש אוגוסט, שורת הקלות לעסקאות רכישה או לחברות ישראליות הפעילות באמצעות חברות אם אמריקאיות - כמו במקרה של וויז או דקארט. לפי ההצעה החדשה, במקום לשלם מס של מיליארדי שקלים על העברת קנין רוחני מישראל לארה"ב - יגיעו החברות להסדר עם רשות המסים שבו הן חולקות את הקניין הרוחני ואת זכויות המכר של המוצר בהתאם להסכם שייקבע מראש.
ההסכם יפרט מה יהיה חלקן היחסי של הפעילות הישראלית והזרה בתחום המו"פ ובתחום המכירה ויאפשר להן לחלוק בעלויות. באשר לקניין הרוחני ההיסטורי - שמפותח בדרך כלל בישראל - תיקבע מסגרת משותפת לתשלום תמלוגים בטריטוריות שונות, ובאשר לקניין הרוחני העתידי - שיפותח מרגע המכירה - ייחשב כקניין רוחני משותף. זאת, במטרה שלא לעודד העברת קניין רוחני או רישום מלכתחילה בחו"ל.
עוד מציעה רשות המסים לקבע בהסכמים פרטניים (רולינג) מול כל אחת מהחברות למשך שמונה שנים את תשלום מס החברות על הפעלת מרכז פיתוח ישראלי בידי חברה זרה. על פי ההצערה, שיעור המס על הרווח התאורטי (קוסט פלוס) יעמוד על 13% (קוסט פלוס) - שיעור גבוה באופן יחסי, אך כזה שיהיה נתון למשא ומתן וימנע מראש מחלוקות על תשלומי מס חוזרים ונשנים. חברות ענק כמו מטא , מיקרוסופט או גוגל נהנות כיום ממס חברות חד-ספרתי על פעילות הפיתוח שלהן בישראל, מתוך מטרה לעודד אותן לגייס עובדים מקומיים.
