מה מחפשת ענקית תרופות של 45 מיליארד דולר בישראל
BeOne (לשעבר BeiGene), חברת תרופות אינובטיבית בינלאומית שנולדה בסין ונסחרת לפי שווי של 45 מילארד דולר בנאסד"ק, מקימה סניף בישראל לשם שיווק ישיר של מוצריה. ינהל אותו רועי אליה, שעד לאחרונה עמד בראש Market Access ישראל בחברת מרק האמריקאית (MSD).
● ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה
● מניית האבחון הגנטי שקפצה באוסטרליה: "קשה לגייס בישראל כסף לביומד"
BeiGene, שהוקמה ב־2010, הייתה מחלוצות מגמת החדשנות בביוטק בסין, ומהחברות הסיניות הראשונות שהשיגו אישור FDA, ב־2019. ייסדו אותה האמריקאי תושב סין ג'ון אוילר והסיני ד"ר סיידונג וונג, שלמד בארה"ב וחזר למולדתו עם חזון לפתח את הביוטק המקומי ולהשיב מדענים למדינה.
על רקע המתח הבין־גושי, מעמד החברה מעניין וייחודי. בשנים האחרונות היא עוברת תהליך בינאום ומדגישה פחות את מוצאה הסיני: היא העבירה את המטה שלה לשווייץ, ענקית הביוטק האמריקאית אמג'ן מחזיקה בה 17%, ויש לה פעילות מו"פ ויצור ענפה בארה"ב. באוגוסט האחרון הודיעה כי תשקיע עוד 300 מיליון דולר בייצור תרופות בארה"ב, כדי להימנע ממכסים בשוק האמריקאי.
החברה גם לא הוזכרה בהצעת החוק Biosecure שניסתה להגביל את הפעילות של חברות ביוטק סיניות בארה"ב ב־2024, ובכל זאת, היא עדיין עורכת מחקר ופיתוח בסין, מעסיקה שם עובדים רבים ונסחרת בבורסות הונג קונג ושנחאי. בדוחותיה לשנת 2025 ציינה ברשימת הסיכונים שלה שהיא חשופה להשפעת השינויים ברגולציה הסינית ולהתערבות הממשלה.
ב־2021 התראיין סמנכ"ל הרפואה של החברה, טוד ינסי, לגלובס והדגיש כמה מאפיינים בתרבות הארגונית שלה, ובהם הרצון לעבוד מאוד מהר, השאיפה להפוך לחברה גדולה מאוד ודומיננטית בעולם, וכן המבנה שלה, שיש בו היררכיה נזילה יחסית למקובל בסין.
לחברה שלוש תרופות בשוק, בתחום הסרטן וההמטולוגיה. בשיחת משקיעים שהתקיימה באוגוסט האחרון היא חשפה שחמש תרופות נוספות לסרטן צפויות להגיע לניסויים קליניים מתקדמים ב־18 החודשים הקרובים. בחצי השנה האחרונה עלתה מנייתה בכ־7%.
מחקר: אכילה לילית עלולה להגביר את הסיכון למחלות כבד
אכילה בשעות הלילה מקושרת עם סיכון גבוה ב־20%־30% למחלות כבד - כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע (OHSU) בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology .
החוקרים בחנו נתונים שנאספו מ־200 אלף אנשים מייצגים באוכלוסייה ומצאו כי בקרב מי שאכלו בשעה מאוחרת הייתה סבירות גבוהה יותר לדלקת הנובעת מכבד שומני ולהצטלקות הכבד. החוקרים ציינו כי ביצעו עיבודים סטטיסטיים כדי לנטרל השפעה של גיל, משקל, מספר הקלוריות הכוללת ביום, עישון, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ועבודה במשמרות, וגם בנטרול המשתנים הללו הקשר נשמר. בשלב הבא, רוצים החוקרים לבצע מחקר אמפירי שבו ישלטו בשעות האכילה בשתי קבוצות נבדקים במטרה לבחון אם הקשר בין שעת האכילה למחלות הכבד נשמר.
המחקר הזה מצטרף למחקרים אחרים שקשרו בין אכילה לילית להשמנה ולתחלואת לב.
לדברי החוקרים, הכבד רגיש במיוחד לשעונים הביולוגיים של הגוף. יש לו תפקידים משמעותיים בשליטה ברמות הסוכר בדם ובאגירה ושחרור של אנרגיה, והפעילות שלו בתחומים האלה מושפעת מאוד מהשעה ביום.
התוכנית הלאומית לחיזוק המחקר הקליני, והמספר הנעלם
משרד הבריאות עדכן השבוע שהממשלה אישרה תוכנית לאומית לחיזוק פעילות המחקר והניסויים הקליניים בישראל. ההחלטה כוללת מנגנון להכרה הדדית בין גורמים רפואיים (כמו בתי חולים שונים וקופות חולים) בוועדות הלסינקי, המאשרות את האתיקה של הניסויים. כיום לכל גוף יש ועדת הלסינקי משלו.
כמו כן יועברו סמכויות מסוימות לאישור הניסויים ממשרד הבריאות לגורמים העורכים את הניסויים, ויוטמעו כלים דיגיטליים לניהול בקשות הניסוי ולדיווח על התוצאות. עם זאת, טרם נמסר יעד לקיצור התהליך או לתקציב התוכנית.
הניסוי המוצלח של חברת ביוטק ישראלית
חברת הביוטק הישראלית Nano24 הודיעה על תוצאות טובות בשלב IIb של ניסוי קליני, שבמסגרתו טופלו חולים עם ARDS (תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, שיכולה לנבוע מדלקת ריאות, שאיפת תוכן קיבה, אלח דם ועוד) באקסוזומים שניתנו בשאיפה.
אקסוזומים הם מעין חלקי־תאים קטנים ("בייבי תא") שמיוצרים בתוך התאים עצמם. יש להם מעטפת והם יכולים לשאת קצת מהמטען שיש בתא - חומר גנטי, חלבונים, חומצות שומן ומטבוליטים. הגוף משתמש באקסוזומים כדי להעביר מידע בין תאים. בשנים האחרונות הם עלו לכותרות בעקבות השימוש שנעשה בהם בתחום הלונג'ביטי, מחוץ להתוויות שאושרו ב־FDA, אך הם נבחנים גם לטיפול במחלות שונות.
בניסוי הנוכחי, 85% מהמטופלים עם האקסוזומים שפיתחה החברה היו ללא כשל נשימתי ביום השביעי לטיפול, בהשוואה ל־33% מקבוצת הביקורת. מדובר בתוצאה מובהקת. גם שיעורי התמותה ומשכי האשפוז פחתו באופן מובהק.
Nano24 הוקמה ב־2020 על ידי פרופ' נדיר ארבר וד"ר שירן שפירא מבית החולים איכילוב. בתחילת דרכה החברה עסקה בטיפול בכשלי נשימה בקורונה. לפי אתר Start Up Nation Central, החברה גייסה עד היום כ־9.5 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים פרטיים. כעת בכוונתה לקדם את המוצר לשלב III של הניסויים הקליניים.
