יו"ר כחול לבן בני גנץ הודיע על החלטתו לפרוש מהמרוץ לכנסת. על פי פרסומים המיוחסים למקורביו, בכוונתו להמשיך ולפעול לאחר הבחירות לכינון ממשלת אחדות, והוא לא שולל תפקידים עתידיים בזירה הציבורית. על פי הערכות, על המשך דרכו יחליט רק לאחר קבלת התוצאות הסופיות ובהתאם לאפשרויות להרכבת ממשלה. עם זאת, לא מן הנמנע שבהמשך יחזור לפעילות במגזר העסקי או במגזר השלישי, אותם הוא מכיר היטב.
● הרווח של המפלגות הגדולות וכוח הסכם העודפים: כך מחולקים המנדטים בבחירות
● האם שיעור ההצבעה בערים החרדיות גדול פי שניים מערי המרכז?
המעבר מהעולם הפוליטי למגזר העסקי נפוץ. לא מעט חברי כנסת, שרים לשעבר ואף ראשי ממשלה התמנו לתפקידים בחברות עסקיות לאחר פרישתם. כך למשל השרה לשעבר איילת שקד שמונתה ליו"ר קרדן נדל"ן, נשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין שמונה לנשיא אלקטריאון ויפעת שאשא ביטון, שמונתה לדירקטורית באלרוב נדל"ן ובינואר 2025 ליו"ר רשת המשביר.
גם עבור גנץ, העולם העסקי אינו זר. בין סיום שירותו כרמטכ"ל בפברואר 2015 לבין כניסתו לפוליטיקה בדצמבר 2018, הוא השלים תקופת צינון בת שלוש שנים שבה פנה בעיקר למגזר העסקי, לפעילות חברתית ולעולם ההייטק והסייבר. ב־2015, כשנה לאחר הקמתה, מונה ליו"ר חברת הסייבר "המימד החמישי", שפיתחה מערכות בינה מלאכותית לעיבוד נתוני מודיעין, בניהולו של המנכ"ל והמייסד דורון כהן. החברה גייסה סכומי כסף משמעותיים אך הסתבכה בהמשך בפרשה פלילית שנסגרה (לגנץ עצמו לא הייתה מעורבות). בנוסף, הוא מונה לדירקטור בלתי תלוי בחברת "אמות" ושל חברת אלרון.
בנוסף, השקיע גנץ כ־100 אלף דולר בסטארט־אפ "פאוור מי טק" באמצעות חברת הייעוץ BG Prime שבבעלותו. חמישה ממייסדי החברה נמנו בהמשך גם עם מייסדי "חוסן לישראל" שבראשה עמד. הפיתוח המרכזי של החברה היה Battarix, סוללת גיבוי דקה וקלה לסמארטפונים המעוצבת בגודל כרטיס אשראי. החברה הפסיקה את פעילותה באוגוסט 2019. בנוסף, החזיק גנץ לפני כניסתו לפוליטיקה ב־2.37% בחברת Get SAT המייצרת טרמינלים לווייניים, וב־0.55% ממניות חברת אבטחת הסייבר Deep Instinct.
