האם שיעור ההצבעה בערים החרדיות גדול פי שניים מערי המרכז?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
מקום פרסום: אופירה, אוחנה, סרי - קשת 12
ציטוט: "לא יכול להיות שאצל המשתמטים והעריקים 120 אחוז הצבעה ופה, באזור השרון (ו)גוש דן, סביב 60%"
תאריך: 09.10.26
ציון: לא מדויק

יו"ר ישראל ביתנו התראיין לקשת 12 ונשאל מה דעתו על המפלגות הקטנות. ליברמן אמר שיש צורך להעלות עוד את אחוז החסימה כדי להתמודד עם מספר הרשימות המתמודדות, והוסיף: "ובעיקר, שכל האנשים פה יבואו ויצביעו. לא יכול להיות שאצל המשתמטים והעריקים 120 אחוז הצבעה ופה, באזור השרון (ו)גוש דן, סביב 60%. לא יכול להיות שבבחירות האחרונות היה מתחת ל-71 אחוזים שיעור הצבעה". בדקנו את המספרים בהם נקב ליברמן. בהתחשב בהיסטוריה הרטורית של ליברמן, שתוצג בהמשך, יצאנו מנקודת הנחה שב"משתמטים ועריקים" הכוונה היא לחברה החרדית.

כדי לבחון את שיעורי ההצבעה, השתמשנו במאגר הנתונים של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, ובדקנו את התוצאות בכל עיר. השיעור הכללי, בהתאם לדבריו של ליברמן, עמד על 70.63%.

ישנה בעיה לבחון במדויק את דבריו של ליברמן. לגבי החרדים, ישנן ארבע ערים שהן חרדיות במובהק: בני ברק, מודיעין עלית, ביתר עלית ואלעד. בכולן יחד שיעור ההצבעה עמד על 79%, משמעותית גבוה יותר מהשיעור הארצי. עם זאת, הדבר רחוק מלייצג את כל האוכלוסייה החרדית, שכן חרדים רבים חיים בשכונות חרדיות בירושלים, טבריה, צפת, ערד, גבעת זאב ועוד. שם הרבה יותר מורכב למצוא את הקלפיות הרלוונטיות.

בשלב זה, נעזרנו בקטע שכתב ד"ר גלעד מלאך עבור ספר על בחירות 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בו הוא מנסה להסביר מדוע עם השנים הייתה ירידה בתמיכה ביהדות התורה למרות שהיקף האוכלוסייה החרדית-אשכנזית עלה, והוא מתייחס לאפשרות שזה נובע מירידה בשיעור ההצבעה בחברה החרדית בכללותה: "פילוח קלפיות חרדיות מובהקות בשנים 2022-2013 מראה שלא חלה ירידה בשיעור ההצבעה של חרדים בתקופה זו. שיעור ההצבעה בקלפיות אלו אומנם ירד מ-76% ל-72.5%, אך במקביל חלה עלייה של 3.5% במשקל המצביעים ליהדות התורה במעטפות חיצוניות. שיעור המצביעים ליהדות התורה בקלפיות החרדיות (בשקלול המעטפות החיצוניות) עמד אפוא על 79% הן בשנת 2013 והן בשנת 2022". כלומר, שיעור ההצבעה הכללי בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור ההצבעה הכללי, אך לא מגיע אפילו ל-80%.

מלאך מתייחס גם לקבוצות שמחרימות את הבחירות, כמו הפלג הירושלמי: "יוצא אפוא שאף שבפלג הירושלמי התקבלה החלטה שלא להצביע בבחירות משנת 2015 ואילך, יש לשער שרוב חברי הפלג, שבשיא כוחו הקיף כ-10% מכלל החרדים האשכנזים, שבו להצביע בבחירות. גם לטענה ולפיה כמה חסידויות שהצביעו בעבר בבחירות נמנעות כיום מלהצביע נראה שאין על מה לסמוך.

"עם זאת יש תנודתיות מסוימת בשיעורי ההצבעה, שבלטה בייחוד בבחירות 2021, שבהן הייתה ביקורת פנים-חרדית על התנהלות יהדות התורה בתקופת הקורונה. שיעורי ההצבעה בריכוזים החרדיים ירדו באותן בחירות ב-3.5% בהשוואה למערכות הבחירות האחרות באותו עשור. הימנעות מהצבעה עשויה לשקף אינדיבידואליזם בשולי החברה החרדית גם בציבור החרדי השמרני. קהל זה עשוי להצביע בבחירות שנתפסות גורליות ולהימנע מלהצביע בבחירות אחרות".

חשוב לציין שזו לא הפעם הראשונה שישראל ביתנו טוענת לאחוזי הצבעה חריגים בחברה החרדית, ושלמעשה מאחוריה עומדת טענה לאי-סדרים, ולכן גם בחרנו שלא להתייחס ל"120%" כצורת ביטוי מוגזמת. לקראת בחירות ספטמבר 2019, המפלגה התייחסה לדרישה להצבת מצלמות בחלק מהקלפיות, והדגישה את הצורך בפיקוח על המגזר החרדי. חבר המפלגה עודד פורר טען: "אחוזי הצבעה חריגים ושמועות על כך שאפילו המתים באים להצביע מחייבים פיקוח הדוק". לבסוף המפלגה התנגדה בטענה שהפיקוח צריך להיות מטעם ועדת הבחירות המרכזית ולא מפלגות. באותה מערכת בחירות ליברמן אמר בכנס: "מי שייקח את תוצאות הבחירות של הכנסת ה-21, תראו את אחוז ההצבעה כאן מול מאה שערים או מול בני ברק, שם יש 120% הצבעה, שם יש תופעה של תחיית המתים. לפני הבשיעור חירות כולם באים ומצביעים, ואצלהם חשוב לבוא בבוקר ולהצביע ואח"כ לחזור ולשוב ולהצביע שוב ושוב". בספטמבר עצמו, ליברמן שוב נקב במספר, ספציפית לגבי שכונת מאה שערים. אתר כיכר השבת דיווח שחה"כ משה גפני (יהדות התורה) הוציא נתוני אמת על השכונה, מהם עלה ששיעור ההצבעה בשכונה עמד על 35.9%, כולל עשרה קולות שהלכו לישראל ביתנו עצמה. לא אימתנו את הנתונים, אך בכל מקרה הטענה לשיעורי הצבעה לא אפשריים לא מתכתבים עם נתוני האמת והמחקרים. בבחירות 2021 הוא אמר: "אני מסתכל אצל החרדים, יש 120 אחוז הצלחה ביום הבחירות, יש שם תופעה שנקראת תחיית המתים באותו יום שמצביעים בקלפי". במערכת הבחירות הנוכחית הוא צייץ על הצורך ש"הציבור העובד והמשרת" יצביע יותר והזכיר: "כמו שנוכחנו לא-פעם בעבר, בקרב החרדים גם המתים מנצלים את זכותם האזרחית להצביע ביום הבוחר".

לגבי גוש דן והשרון, הבעיה היא בקביעת הערים שהן חלק מאזורים אלו. חלוקה ישנה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), למשל, מביאה את הטבעת החיצונית של הגוש דרומית מאשדוד וצפונית מנתניה, אך ברור שלא לכך כיוון ליברמן. לכן, בחרנו את הערים והמועצות המקומיות בהן חיים יותר מ-10,000 תושבים המשויכות למחוז תל-אביב תחת משרד הפנים, למעט בני ברק (תל-אביב-יפו, חולון, בת ים, הרצליה, גבעתיים, רמת השרון, קריית אונו, אור יהודה ואזור). לטובת "השרון", לקחנו את אותן ערים ומועצות ממחוז מרכז הנמצאות מתל-אביב וצפונה (פתח תקווה, כפר סבא, רעננה, ראש העין, הוד השרון, קדימה צורן, אבן יהודה, תל מונד, נתניה וכפר יונה). על-מנת לא לסבך את החישוב יתר על המידה, ויתרנו על מועצות מקומיות קטנות ומועצות אזוריות. לפי חישוב זה, שיעור ההצבעה בכל האזורים האלו ביחד עמד על 63.9%, אכן נמוך משמעותית משיעור ההצבעה הכללי. שיעור ההצבעה הנמוך ביותר היה בבת ים (50.8%), והגבוה ביותר בראש העין (77.6%).

לאחר הצגת העובדות הפשוטות, חשוב לשים לב לניואנסים שונים שאין בהם כדי להשפיע על הציון. ראשית, לא כל מי שרשומים כמצביעים בעיר מסוימת אכן חיים בה כדי להצביע דווקא שם. מחקר של המרכז למחקר כלכלי וחברתי בעיריית תל-אביב-יפו מציע "מספר בעלי זכות הצבעה מתוקן", שהוא "תושבי העיר בגיל 18 ומעלה, בעלי זכות בחירה, המתגוררים בה או השוהים בחו"ל פחות מ-12 חודשים ברציפות", בהתבסס על נתוני הלמ"ס. זה אמור להוות את פוטנציאל ההצבעה העירוני בפועל, ומתוכו יש למדוד כמה הוא באמת מוצה. לפי המחקר, כאלו היו בעיר פחות מ-370 אלף ב-2022, לעומת 448 אלף שהיו רשומים להצביע שם. הדבר מביא את שיעור ההצבעה בפועל בעיר מ-56.2% ל-72.1% - מעל לשיעור ההצבעה הארצי.

ניתן להוסיף על זה שמבין אלו שחיים בעיר, סביר להניח שיש מי שמצביעים באמצעות מעטפות כפולות באמצעות קלפי נגישה, בבית חולים, בקלפי צבאית וכו', ולכן לא נספרים כחלק משיעור ההצבעה העירוני.

שנית, שיעורי ההצבעה אינם זהים. לפי המחקר של עיריית תל-אביב-יפו, בעבר הירקון, בצפון החדש ובמרכז העיר שיעור ההצבעה היה גבוה משיעור ההצבעה העירוני, ושם יש עתיד הייתה המפלגה הגדולה בפער גדול. במזרח העיר, שם הליכוד הובילה בפער גדול, שיעור ההצבעה היה דומה לעירוני. ביפו ובדרום העיר, שם התמיכות ביש עתיד ובליכוד היו דומות והייתה גם תמיכה גבוהה יותר במפלגות הימין (ביפו גם במרצ והערביות), שיעור ההצבעה היה נמוך משמעותית משיעור ההצבעה העירוני. בצפון הישן, שבו גם יש עתיד זכתה לתמיכה משמעותית, שיעור ההצבעה היה רק מעט נמוך יותר מהשיעור העירוני. כל השיעורים הנ"ל הם השיעורים המתוקנים בהתאם למתודולוגיה של העירייה. כלומר, באופן כללי, דווקא אזורים שהצביעו יותר למפלגות שמצאו את עצמן אחרי הבחירות באופוזיציה הצביעו באחוזים יותר גבוהים, ודווקא אזורים יותר מעורבים נטו להצביע פחות. דווקא שיעור הצבעה יותר נמוך במזרח העיר היה תורם לגוש של ליברמן.

שלישית, גם במבט כלל עירוני, לא כל הערים בגוש דן ובשרון תומכות בהכרח באופוזיציה. בבת ים ונתניה, לדוגמה, בהן שיעורי ההצבעה היו נמוכים מ-60%, המפלגה המובילה הייתה הליכוד. כלומר, ייתכן מאוד ששיעורי ההצבעה הנמוכים בערים האלו דווקא סייעו לאופוזיציה, ולא פגעו בה. אם מחלקים את הערים לכאלו שיש עתיד הייתה המפלגה המובילה בהן ולכאלו בהן הליכוד הובילה, בקבוצה הראשונה שיעור ההצבעה הכללי עמד על 64.7%, בעוד בקבוצה השנייה על 62.9%. כלומר, בממוצע, ערים שנטו להצביע יותר ליש עתיד הביאו שיעורי הצבעה מעט גבוהים יותר מאלו שהצביעו לליכוד (אם כי יצוין שגם העיר המובילה, ראש העין, היא כזו בה הליכוד הייתה המפלגה המובילה). בכל מקרה בשתי הקבוצות שיעור ההצבעה נמוך משמעותית משיעור ההצבעה הכללי, אך לא בכל הערים הדבר פוגע באותו גוש.

רביעית, ראוי לציין שסקר של תאגיד השידור הציבורי לגבי הבחירות הקרובות מצא שבעוד שיעור ההצבעה הכללי צפוי לעמוד על 69%, שיעור ההצבעה בחברה החרדית צפוי לעמוד על 67% בלבד. סקר בודד כמובן לא מהווה עובדה בשטח לגבי מה שיקרה ביום הבחירות, אבל הדבר כן מהווה אינדיקציה לכך שלא בטוח ששיעורי ההצבעה של בחירות 2022 יישמרו גם בבחירות 2026.

מטעם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה.

לסיכום, ההצבעה בחברה החרדית אכן גבוהה מהשיעור הארצי, אך היא לא מתקרבת ל-100%. בערי גוש דן והשרון שנבחרו אכן, בממוצע, שיעור ההצבעה קרוב יותר ל-60% ומתחת לשיעור הארצי. לכן דברי ליברמן לא מדויקים.