יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, מזהיר מפני הקמת קונגלומרטים פיננסיים ענקיים המשלבים בנקים, חברות ביטוח וגופי השקעות, וטוען כי המהלך עלול להחריף את הריכוזיות במערכת הפיננסית במקום להגביר את התחרות.
● הכנסות של כ-840 מיליון דולר: מאגר הגז לוויתן צפוי לשבור שיא הרבעון
● המיליארדר ביל אקמן: "ישראל תהיה אחת הכלכלות הטובות בעולם"
"החלפת ריכוזיות בנקאית בריכוזיות מוסדית אינה תחרות ואינה פתרון. היא רק מחליפה בעיה אחת באחרת", אמר זינגר בערב העיון השנתי לבתי ההשקעות של מרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, בתי ההשקעות הפכו בעשור האחרון לשחקנים פיננסיים מרכזיים, המציעים לציבור מגוון רחב יותר של מוצרי השקעה ומנגישים את שוק ההון באמצעות שירותי מסחר דיגיטליים וזולים.
"ההתפתחות של שוק החיסכון וההתרחבות של הנכסים המנוהלים יצרו מציאות שבה מספר קטן של גופים מרכז בידיו כוח כלכלי משמעותי. היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים עולה על 3 טריליון שקל, והם מחזיקים בממוצע כ־31% ממניות החברות במדד ת"א־125. קרוב ל־60% מהכספים מנוהלים בידי חמישה גופים בלבד", אמר.
מערך סבוך של ניגודי עניינים
זינגר התמקד בשלושה סיכונים מרכזיים הנובעים מריכוז הכוח: ניגודי עניינים, פגיעה בתחרות ופגיעה בצרכנים, בעיקר בשקיפות וביכולת להשוות בין מוצרים ושירותים.
הוא התייחס לרעיון המכונה "10 ג'יאנטס", שלפיו יוקמו מספר מצומצם של קבוצות פיננסיות ענקיות שישלבו פעילות בנקאית, השקעות, חיסכון וביטוח. לדבריו, קונגלומרטים כאלה ייצרו מערך סבוך של ניגודי עניינים, שיהיה קשה גם לרגולטורים לעקוב אחריו. "אם יש לקח מרכזי אחד לשוק ההון הישראלי בשני העשורים האחרונים - גם מוועדת בכר וגם מוועדת הריכוזיות - הוא שפתרונות לניגודי עניינים מהותיים בעולם הפיננסי צריכים להיות פתרונות מבניים", אמר.
עוד הוסיף כי שילוב השירותים הפיננסיים בחבילה אחת, או "באנדלינג", עלול להקשות על הצרכנים להבין מה הם מקבלים ולבחון אם המחיר שהם משלמים הוגן. "צרכנות פיננסית נבונה היא אתגר גדול. לציבור הרחב קשה מאוד להבין מה הוא מקבל והאם המחיר שהוא משלם ראוי", אמר. לדבריו, כריכת שירותים יחד עלולה להקשות עוד יותר על השוואת מחירים ועל מעבר בין ספקים, ולפגוע בתחרות וביכולתם של גופים קטנים להתפתח.
לחזק את המתחרים הקיימים
זינגר דחה גם את הטענה שלפיה ניתן להתמודד עם הקונגלומרטים באמצעות הוספת שכבת פיקוח על חברות האחזקה. לדבריו, פיקוח כזה עשוי להידרש כדי להתמודד עם סיכונים מסוימים, אך אינו תחליף למניעת היווצרותן של קבוצות פיננסיות ענקיות. הוא הזהיר כי רגולציה רחבה ברמת חברת האחזקה עלולה ליצור נטל עודף ואף להרתיע גופים בינלאומיים מכניסה לשוק הישראלי. הפיקוח, לדבריו, צריך להיות ממוקד בסיכונים הייחודיים הנובעים ממבנה הקבוצה, ולא להפוך לשכבה כפולה ומכבידה.
במקום זאת, הציע זינגר להתמקד בחיזוק המתחרים הקיימים במערכת הבנקאית, ובהם בתי השקעות, חברות תשלומים, חברות שירותי מידע ונותני אשראי חוץ־בנקאי. "אלה השחקנים שיכולים וצריכים להיות המנוע המרכזי לתחרות במערכת הבנקאית ופיתוח המערכת הפיננסית", אמר.
לצד זאת, זינגר קרא לחשיבה מחודשת על מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל ועל חלוקת האחריות בין הרגולטורים, שלדבריו מתאפיינת בחפיפות ובמורכבות. הוא הדגיש כי יש לבחון את האפשרויות בזהירות, תוך שמירה מלאה על עצמאותם של כלל המפקחים הפיננסיים. לסיכום אמר כי המענה לאתגרי הריכוזיות צריך להתבסס על חיזוק התחרות והרחבת מספר השחקנים בשוק, ולא על יצירת ענקים פיננסיים והוספת שכבות פיקוח עליהם.
