ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הרבה לדבר בקמפיין הנוכחי על נושאים כלכליים. כשבכל זאת נדרש לכך אמש הוא הטיל פצצה כשטען כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות כלכליות ובנקאיות. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר, והוסיף כי בלוקצ’יין הוא אחת החלופות הנבחנות וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא. הדברים נאמרו על רקע החשש מהתרחבות הסנקציות הבינלאומיות נגד ישראל.
בדקנו: האם אפשר לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה.
כשנתניהו מדבר על מעקף סנקציות באמצעות קריפטו למה הוא מתכוון?
ראש הממשלה לא פירט איזו מערכת הוא מבקש להקים, אבל אפשר לזהות שני כיוונים אפשריים: שימוש במטבעות דיגיטליים כדי לאפשר העברות כספים גם אם הגישה של הבנקים בישראל למערכת הפיננסית הבינלאומית תוגבל, או ניסיון לבנות תשתית רחבה יותר שתאפשר לישראל להמשיך לסחור עם העולם בתרחיש של סנקציות.
הטכנולוגיה אכן מאפשרת להעביר נכסים דיגיטליים בין צדדים בלי להסתמך בכל שלב על בנקים מסורתיים. רוסיה, למשל, אישרה שימוש במטבעות דיגיטליים בתשלומים מסוימים בסחר חוץ על רקע הסנקציות שהוטלו עליה. אלא שהעברת כסף היא רק חלק מהאתגר: ישראל עדיין תזדקק לספקים זרים, למימון ולגופים שיהיו מוכנים לקבל את התשלומים ולעשות איתה עסקים. נוסף על כך, שימוש בקריפטו אינו מבטל את תחולתן של סנקציות ואינו הופך עסקה אסורה לחוקית.
לכן, השאלה המרכזית היא אם נתניהו מבקש להקים ערוץ תשלומים חלופי למקרה של שיבושים במערכת הבנקאית, או להיערך לתרחיש רחב בהרבה שבו בנקים וגופים פיננסיים בעולם יפסיקו לעבוד עם ישראל. האפשרות הראשונה עשויה לספק פתרון נקודתי; השנייה מציבה אתגר כלכלי מורכב בהרבה, שקריפטו לבדו אינו יכול לפתור.
האם יש מדינות שכבר משתמשות בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות?
כן. הדוגמה הבולטת ביותר היא רוסיה, שחוקקה בנובמבר 2024 הסדר המאפשר שימוש במטבעות דיגיטליים בתשלומים מסוימים בסחר בינלאומי. המהלך נועד, בין היתר, לסייע בהתמודדות עם מגבלות פיננסיות שהוטלו עליה.
גם איראן נבחנה לאורך השנים בהקשר של שימוש בנכסים דיגיטליים ובתשתיות קריפטו להעברת ערך.
עם זאת, לא מדובר בהחלפה מלאה של המערכת הבנקאית בקריפטו. השימוש בנכסים דיגיטליים נעשה לצד ערוצים פיננסיים אחרים, וגם הוא חשוף למגבלות משפטיות, לאכיפה ולסנקציות נוספות. לפי הנחיות ממשלת אוסטרליה בנושא, גם מתן שירותי קריפטו לגורמים הנתונים לסנקציות עלול להפר את דיני הסנקציות החלים.
האם הבנקים בישראל יוכלו להמשיך לפעול בעולם כרגיל במקרה כזה?
בנקים בישראל מקיימים קשרים עם מוסדות פיננסיים זרים, בין היתר לצורך העברות כספים וסליקה במטבע חוץ. אם יוטלו סנקציות ממוקדות על גופים מסוימים, ההשלכות יהיו שונות מהשלכות של הגבלות רחבות על המערכת הבנקאית הישראלית.
במקרה של סנקציות רחבות, בנקים זרים עלולים לצמצם או להפסיק קשרים עם מוסדות ישראליים, בהתאם להוראות הדין ולמדיניות הסיכונים שלהם.
לכן, השאלה היא לא רק אם אפשר להעביר כסף מחוץ למערכת הבנקאית, אלא אם ישראל תוכל להמשיך לקבל תשלומים, לממן יבוא ולנהל קשרים מסחריים עם העולם.
אבל יש בהקשר הזה שאלה משמעותית נוספת - האם מעבר למערכת פיננסית מבוססת קריפטו עלול לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל.
בנקים ומוסדות פיננסיים אינם מחויבים לנתק קשר עם מדינה רק משום שהיא משתמשת בבלוקצ’יין, אבל אם ישראל תנסה להשתמש בתשתיות קריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, בנקים זרים עלולים לחשוש מחשיפה משפטית ומסיכוני ציות, ולצמצם את פעילותם מול גופים ישראליים.
חשוב גם להבחין בין שימוש בבלוקצ’יין כתשתית תשלומים, שכבר נבחן ומיושם במערכות פיננסיות ברחבי העולם, לבין ניסיון להחליף באמצעותו את המערכת הבנקאית הבינלאומית. גם מערכת מבוססת קריפטו זקוקה לצדדים שיהיו מוכנים לקבל את הנכסים הדיגיטליים, לתשתיות המרה למטבעות רגילים ולגישה לספקים ולשווקים בחו"ל. אם אלה לא יהיו זמינים, עצם היכולת להעביר נכסים ברשת לא תספיק כדי לקיים סחר בינלאומי בהיקף רחב.
לכן, האתגר של ישראל אינו רק טכנולוגי: הוא תלוי גם באמון, בקשרים מסחריים ובמעמדה המשפטי במערכת הפיננסית העולמית. קריפטו עשוי לספק ערוץ גיבוי לתשלומים מסוימים, אבל הוא אינו תחליף מלא לקשרים הבנקאיים הבינלאומיים, ובוודאי אינו מבטיח הגנה מפני השלכותיהן של סנקציות.
האם ישראל כבר נערכת לשילוב קריפטו במערכת הפיננסית?
בישראל מתנהל תהליך רגולטורי להסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים, אך חשוב להבחין בינו לבין התוכנית שנתניהו תיאר. ביולי 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת עדכון להוראות הנוגעות למתן שירותי תשלום הקשורים לפעילות במטבעות וירטואליים. בין היתר, הוצע לקבוע שבנק לא יסרב לספק שירות תשלום רק משום שמקור הפעילות קשור למטבעות וירטואליים, בכפוף לבדיקות הסיכון הנדרשות.
המהלך נועד לתמוך בהרחבת השירותים בתחום תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית וניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. הוא אינו מעיד כשלעצמו על הקמת מערכת פיננסית חלופית לתרחיש של סנקציות בינלאומיות.
מהו השימוש בקריפטו שמדינות מנודות עושות?
לרוב, הנתיב המרכזי הוא שימוש ב״מטבעות יציבים״ שערכם צמוד למטבע פיאט מסורתי. המטרה: לעקוף ניתוק ממערכת התשלומים העולמית ״סוויפט״. רוסיה, למשל, פיתחה את הסטייבלקוין A7A5 הצמוד לרובל, במטרה לבצע החלפה ישירה מול מטבעות דיגיטליים של שותפות סחר ללא תיווך דולרי, ללא סוויפט וללא שימוש במטבעות יציבים מערביים, בין היתר לסליקת עסקאות נפט.
אלא שהמודל הזה נתקל במגבלות קשות של נזילות וחשוף גם הוא בפני המערב ומדיניות הסנקציות העולמית. ניסיונות דומים לייצר מטבע יציב חלופי המגובה בזהב סומנו וסוכלו במהירות על ידי המערב.
עסקאות הקריפטו מבוזרות לכאורה. איך הן מנותרות?
ענקי הבנקאות הגלובליים שקשורים למערכת התשלומים והסוויפט לא לוקחים סיכונים גם במדינות שבהן לכאורה הפיקוח פחות הדוק על שימוש במטבעות קריפטו.
על פי דיווח באתר הקריפטו CoinDesk מחודש מאי האחרון, בכיר באותו סטייבלקוין רוסי הודה כי כשעובדי החברה שלו טסים בעולם תחת סנקציות, הפתרון היחיד שעובד עבורם בשטח הוא לא בלוקצ'יין אלא מזומן פיזי.
בפועל, גופי אכיפה נעזרים בחברות מודיעין פיננסי המפעילות כלי מעקב שמזהים תנועות כספים לאורך כל תחנות הביניים ברשת הקריפטו ומסמנים כל ארנק שנגע בישות תחת סנקציות.
במקביל, המערב החל להחיל על בורסות קריפטו את אותם כלים ששימשו בעבר אך ורק נגד בנקים. בריטניה, למשל, הטילה סנקציות על בורסת הענק HTX, שנחשדה במתן שירותים לרשת התשלומים הרוסית.
האם ישראל תוכל לשמור על הקשרים הכלכליים שלה עם העולם בהינתן מערכת חלופית?
גם אם תימצא דרך טכנולוגית להעביר כסף, היא לא תבטיח שחברות, בנקים ומשקיעים בחו"ל יהיו מוכנים לעבוד עם גופים ישראליים. קשרים כלכליים נשענים לא רק על האפשרות להעביר נכסים, אלא גם על אמון, ודאות משפטית, גישה לשווקים ונכונות של הצדדים לבצע עסקאות.
לכן, השאלה הגדולה היא אם נתניהו מתכוון לבנות תשתית גיבוי שתסייע לישראל להתמודד עם שיבושים במערכת הפיננסית, או להיערך לתרחיש שבו חלקים מהעולם יגבילו את קשריהם הכלכליים עם ישראל. אלה שני תרחישים שונים מאוד, ולכל אחד מהם נדרשת תוכנית אחרת.
