בתקופת בחירות, מתקפות סייבר מתמקדות בהפצת דיסאינפורמציה ובקמפיינים של פישינג ממוקד נגד הציבור, במטרה להדליף מידע רגיש או לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי. ביום הבחירות עצמו, האיום העיקרי עובר לפגיעה טכנולוגית ישירה, כגון מתקפות מניעת שירות שמטרתן להשבית מערכות רישום בוחרים, אפליקציות לניהול קלפיות או אתרי פרסום תוצאות בזמן אמת - ואף שירותים חיוניים אחרים.
בחברת אבטחת הסייבר צ'ק פוינט עוקבים אחר איומי הסייבר וניסיונות ההשפעה לקראת הבחירות בישראל. הממצאים משלבים נתוני מתקפות עם מעקב אחר קבוצות תקיפה בפורומים שונים, בהם ערוצי טלגרם ומקורות בדארק ווב.
● פרצת האבטחה החמורה ביותר של השנים האחרונות: מי יושפע ואיך מתמודדים?
● האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר
על פי צ'ק פוינט, בחודשיים האחרונים נוצרו למעלה מאלף אתרים חדשים הקשורים לבחירות, מתוכם עשרות החשודים כזדוניים, ובהם כאלה שנועדו לגנוב פרטי זהות בהקשר של הבחירות. לפיכך, אחד מכל 47 אתרים חשוד כזדוני, כולל אתר פישינג המתחזה למערכת מידע לבוחר.
בנוסף, לפי נתוני צ'ק פוינט, נרשמה עלייה במספר מתקפות הסייבר על ישראל ועל המגזר הממשלתי. בשבועות הראשונים של אוקטובר, ארגון בישראל חווה בממוצע 2,700 מתקפות סייבר בשבוע, עלייה של 55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במגזר הממשלתי נרשמו כ-2,300 מתקפות סייבר בשבוע, עלייה של 82% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה החדה ביותר נרשמה בתחום האנרגיה והתשתיות, עם זינוק של 107% ביחס לשנה שעברה (3,900 מתקפות בממוצע מדי שבוע).
סיון דרור, דירקטורית מחקר ב-Exposure Management בצ'ק פוינט, מסרה כי "הימים שסביב הבחירות הם זמן קריטי שבו גורמי איום יכולים לנצל את תשומת הלב הציבורית כדי להעצים את השפעתם. ארגונים צריכים לוודא שהאתרים והחשבונות הרשמיים מוגנים ולהיערך לתגובה מהירה למתקפות. לציבור מומלץ להסתמך על ערוצי הבחירות הרשמיים, לא למסור פרטים אישיים דרך קישורים בהודעות המבקשות לעדכן פרטים, ולבדוק מידע לפני מסירת פרטים או שיתוף. תפוצה רחבה אינה הוכחה לאמינות".
איך להימנע מהמתקפות?
בצ'ק פוינט עדכנו כי מתחילת אוקטובר אומתו כ-87 מתקפות סייבר נגד ישראל, ומרביתן נועדו להשבית אתרים שונים בישראל או להשחיתם. כמו כן, בעשרת הימים האחרונים חלה עלייה מובהקת בפעילות הפומבית של קבוצות תקיפה אנטי-ישראליות, המפרסמות חומרים שהשיגו לכאורה במתקפות סייבר. לפי החברה, החומרים שפורסמו כוללים מידע על אישים שונים, מחנות צה"ל ונציגי ציבור. עוד התגלה כי מתחילת החודש נרשמה עלייה של 110% בהיקף השיח של קבוצות תקיפה ברשת האפילה בהקשר של הבחירות בישראל, בהשוואה לחודש ספטמבר.
אחת הדוגמאות שהציגו בצ'ק פוינט היא מאגר הכולל 6.5 מיליון רשומות של בוחרים ישראלים, שדלף ב-2020 והוצע למכירה בפורום האקרים. במקרה אחר, פרטיהם של 38 אלף חיילים ושוטרים הוצגו כהדלפה חדשה, אף שהמידע דלף כבר בשנה שעברה.
בצ'ק פוינט סיפקו מספר המלצות להיערכות לשיבושים ולזיהוי הונאות שונות.
עבור הציבור: בדקו את הנחיות ההצבעה במקורות הרשמיים. אמתו הודעות על שינוי במיקום הקלפי, בשעות ההצבעה או בזכאות להצביע ישירות דרך הערוצים הרשמיים בלבד; היזהרו מקישורים ומהודעות חשודות, והיכנסו לאתרים הרשמיים בלבד; הימנעו ממסירת סיסמאות וקודי אימות; ובדקו את אמינות המידע לפני שיתופו.
עבור ארגונים: בדקו את מוכנות מערך ההגנה על אתרי הארגון; אבטחו חשבונות רגישים, הפעילו אימות רב-שלבי בחשבונות ניהול וברשתות החברתיות, החליפו סיסמאות שנחשפו ונתקו חיבורים לא מוכרים; הגדירו צוות זמין, ערוץ קשר חלופי ותוכנית לשחזור שירותים מגיבויים.
