"שלום, כאן...", כך מתחילות לא מעט מהשיחות הפוליטיות שמגיעות לטלפונים של הישראלים בשבועות האחרונים, בתקופת הבחירות לכנסת ה־26. לעיתים, נשמע בצד השני קולו של מועמד או הודעה מוקלטת מטעם מפלגה, ובמקרים אחרים הנמען מתבקש להקיש על מספר כדי להביע תמיכה, להשיב לסקר או לקבל מידע נוסף. עבור מי שמקבל את השיחה מדובר בהפרעה של כמה שניות, אבל מאחורי הקלעים פועלת מערכת טכנולוגית שמאפשרת להפיץ מסרים בהיקפים גדולים, לעקוב אחר תגובות ולנהל את הקשר עם הבוחרים.
● הדיפ־פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?
● הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים מאחורי הבחירות
לפי הערכת CallMarker, מערכת אוטונומית ומבוססת בינה מלאכותית (AI) לניהול מערכי מכירות, טלמרקטינג ותקשורת עם לקוחות - המפלגות בישראל הוציאו בקמפיין לבחירות 2026 כ־25 מיליון שקל על שיחות טלפון. העלות התחלקה בין בוטים AI, שיחות עם הקלטות קוליות ושיחות של בני אדם. לפי הערכות, מדובר על עשרות מיליוני שיחות, כאשר טווח ההערכות נע בין 40 ל־30 מיליון שיחות כאלו במהלך מערכת הבחירות.
איך פועלת המכונה שמאחורי השיחות?
המערכות הן חלק ממערך הקמפיין הפוליטי של הבחירות. לצד פרסומים אחרים, חברות טכנולוגיה ותקשורת מציעות למפלגות ולמועמדים שירותים המאפשרים להגיע ישירות לטלפונים של בוחרים.
אלא שבניגוד לפרסום הדיגיטלי, המאפשר לא אחת לעקוב אחר פעילות מפרסמים, בתחום השיחות הטלפוניות קשה יותר לברר כמה שיחות מופצות, מה היקף ההתקשרויות ומה הסכומים שמשלמות המפלגות לספקים. הנתונים האלה אינם מופיעים באופן מרוכז במאגר ציבורי אחד.
השלב הראשון בקמפיין טלפוני הוא הכנת רשימת הנמענים; בשלב השני מוזנים המספרים למערכת חיוג, שאליה מצורפת ההודעה המוקלטת. המערכת מחייגת באופן אוטומטי למספרים שנבחרו, ללא צורך במוקדן אנושי שיבצע כל שיחה בנפרד. לפי מדריך מקצועי שפרסמה חברת מיקרופיי בספטמבר 2026, ספקי הפצת מסרים מציעים למנהלי קמפיינים שילוב של הודעות SMS, הודעות קוליות וסקרים טלפוניים.
מערכות כאלה מאפשרות להפיץ הודעה מוקלטת למספר רב של נמענים, להגדיר מועדי שליחה ולעקוב אחר תוצאות הקמפיין. בחלק מהמערכות אפשר להוסיף גם אפשרות לתגובה באמצעות מקשי הטלפון. כך, למשל, הנמען יכול להתבקש להקיש על מספר מסוים כדי לקבל מידע נוסף. התוצאה היא שהשיחה אינה משמשת רק להפצת מסר, אלא עשויה גם לייצר מידע חדש על תגובת הנמען.
לצד מערכות ההפצה פועלות תוכנות לניהול הקשר עם הבוחרים. אחת מהן היא 'אלקטור' הישראלית, שמציעה מערכות לניהול קמפיינים ארציים, מקומיים ופריימריז. באמצעות מערכות מסוג זה ניתן לנהל רשימות, לתעד פעילות ולעקוב אחר הקשר עם בוחרים.
איך המפלגות יודעות למי להתקשר?
שאלה מרכזית נוספת היא: כיצד נקבעת רשימת הנמענים. נקודת מוצא מרכזית היא פנקס הבוחרים, שמועבר לרשימות המתמודדות בהתאם להוראות החוק. הפנקס כולל מידע המאפשר לזהות את בעלי זכות הבחירה ואת מקום הצבעתם, אך אינו מהווה כשלעצמו מאגר מספרי טלפון של כלל האזרחים. כאן נכנסים לתמונה נתונים נוספים שנאספים במהלך הקמפיין, בין היתר באמצעות קשר עם פעילים, טפסים, פניות לבוחרים ומערכות לניהול מידע. בהתאם לסוג המידע ולהוראות הדין, ניתן להשתמש בנתונים כדי לנהל קבוצות נמענים ולתכנן את פעילות המטה.
ביוני 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הנחיות ייעודיות לקראת הבחירות לכנסת ה־26. ההנחיות מתייחסות למגבלות השימוש בפנקס הבוחרים, למידע אישי נוסף שנאסף במהלך הקמפיין ולאחריות המפלגות כלפי ספקים חיצוניים. המשמעות היא שהעברת מידע לחברת טכנולוגיה אינה מסירה מהמפלגה את האחריות לשימוש בו. גם כאשר חברה חיצונית מפעילה את המערכת, על המפלגה לוודא שהשימוש נעשה בהתאם לדין.
כמה עולה להגיע לבוחר?
אחת התכונות המרכזיות של שיחות מוקלטות היא האפשרות להפיץ את אותה הודעה למספר גדול של נמענים ללא צורך להעסיק מוקדן עבור כל שיחה. אבל מחיר ההפצה הוא רק רכיב אחד בעלות. חברות בתחום מציעות מודלים שונים של תמחור, בהם תשלום לפי מספר הודעות, לפי דקות שיחה או בהתאם לחבילת שירות. מחירונים מסחריים פומביים מספקים אינדיקציה לעלות השירות הבסיסי, אך אינם מלמדים בהכרח כמה משלמות מפלגות במסגרת התקשרויות גדולות.
לכך עשויות להתווסף עלויות של הכנת רשימות נמענים, מערכות לניהול בוחרים, הפעלת מוקדים אנושיים, שירותי ניתוח נתונים וניהול הקמפיין. לכן גם כאשר מחיר הפצתה של הודעה מוקלטת נמוך יחסית, העלות הכוללת של מערך טלפוני עשויה להיות גבוהה משמעותית.
ע"פ נתוני מפתח התקציב, התקציב הציבורי המעודכן ל־2026 בסעיף בחירות ומימון מפלגות עומד על כ־1.027 מיליארד שקל לאחר העברות תקציביות. הסכום כולל רכיבים שונים של מימון והוצאות בחירות, ואינו משקף את ההוצאה על שיחות פוליטיות.
ומה קורה למידע שנאסף?
מידע על עמדותיו של אדם עשוי להיות רגיש במיוחד, ולכן יש חשיבות לאופן שבו הוא נאסף, נשמר ומועבר בין גורמים. באתר אלקטור מופיעה הודעה ייעודית לקראת הבחירות לכנסת ה־26, שלפיה בעקבות פסיקת בג"ץ החברה חוסמת דיווחי הצבעה גורפים של בעלי תפקידים בקלפיות. לפי החברה, דיווח על הצבעה יתאפשר רק על בסיס מידע שנמסר מרצונו של הבוחר, מחוץ לגבולות הקלפי ובכפוף לדין.
השינוי ממחיש כיצד המערכות הטכנולוגיות שמשרתות את הקמפיינים נדרשות להתאים את עצמן גם למגבלות משפטיות הנוגעות לאיסוף מידע על בוחרים.
בסופו של דבר, השיחה המוקלטת היא רק נקודת המפגש בין הבוחר למערכת רחבה יותר. מאחוריה נמצאים נתונים, תוכנות, ספקי תקשורת ותקציבי קמפיינים. השאלה כמה עולה למפלגה להגיע לבוחר נותרת חשובה, אך לא פחות ממנה השאלה כיצד נאסף המידע שמאפשר לה לבחור דווקא בו.
