"רק בספטמבר-אוקטובר היו לי מעל 2 מיליון שקל ביטולים", מספר בתסכול עופר זילברמן, מבעלי כפר הנופש דוגה על שבצפון-מזרח הכנרת. הריזורט, שלדבריו היה עמוס בהזמנות עד סוף אוקטובר, עומד כיום ריק.
מותו בתחילת החודש שעבר של הילד ברוך נריה בן ה-9 - שנדבק באמבה מסוג נגלריה פאולרי אחרי שרחץ במימי הכנרת - היה המהלומה האחרונה לעסקים באזור. אף שמשרד הבריאות לא קרא מפורשות להימנע מרחצה באגם (ראו תיבה), ישראלים רבים נרתעו מלהגיע.
● 78 שנה של סודות נחשפים: בתוך לשכת ראש הממשלה ברגעים שאחרי הבחירות
● הפקולטה | אל תבנו על ה-AI: שלושת הדברים שמאפשרים לעובדים לפתור בעיות בצורה יצירתית
● שאלות ותשובות | האמבה בכנרת: האמת על מה שמסתתר מתחת למים
העסקים, הרגישים גם כך בשל הסתמכות על עונתיות - מתמודדים זה שנים עם משברים בזה אחר זה. אחרי הקורונה, שסגרה את הנופשים בבית, הגיע ה-7 באוקטובר ובעקבותיו שנים של מלחמה. גם שני סבבים עם איראן ידע האגם, אחד מהם התרחש בפסח - תקופה משמעותית לתיירות המקומית, ובעלי העסקים נותרו עם כיסים מרוקנים ולשון בחוץ.
כך, בדיון בוועדת הכספים כבר בפברואר 2025 הציגו נציגי המועצה האזורית עמק הירדן צניחה ממוצעת של כ-80% בפדיון בעסקי תיירות, נופש ומסעדות בעקבות המלחמה. בנוסף, מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממרץ 2026, העלה כי כ-28% מבעלי העסקים והשכירים במחוז הצפון, שלא פונו מבתיהם, דיווחו על ירידה חדה וקבועה בהיקף הפעילות העסקית או בהכנסות המשפחתיות.
למרות הפגיעה, רוב העסקים באזור סובב כנרת (בטבריה ובמועצות האזוריות עמק הירדן וגולן) - לא זכאים לפיצויים במסלול האדום, שיועד ליישובי ספר ויישובי גבול הצפון שפונו. הם היו זכאים רק לפיצוי כמו כל עסק במדינה, בהוכחת ירידה של 25% מהמחזור, בתקופות מוגבלות של חודשים שנקבעו כרלוונטיים בחרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי.
"אירוע האמבה עשה מה שלא עשתה פה המלחמה ולא עשתה הקורונה והפגיעה היא לא רק עכשיו היא גם פגיעה עתידית", מזהיר זילברמן. "הכנרת זה לא רק האתרים שעל החופים: אלה מרכזי הקניות, בעלי עסקים מסביב, נותני שירותים ועוד".
באיגוד ערים כנרת סיכמו לפני כשבועיים את עונת הרחצה. מהנתונים עולה כי מתחילת השנה ביקרו כ-2.5 מיליון נופשים ב-16 חופי האיגוד השקטים, לעומת 3.3 מיליון נופשים אשתקד. המנכ"ל יוסף בן יוסף מסביר כי "הסיבות העיקריות הן סגירת חופי הכנרת בשאגת הארי, תקופה שכללה את חג הפסח ועיד אל פיטר, העמוסים בדרך כלל בנופשים, וכן אירוע האמבה".
אך לצד הקשיים נרשמת בשנים האחרונות גם תנופה בתחום המסעדות והפנאי באזור. זילברמן למשל הוא חלק מקבוצה שהשקיעה לאחרונה מאות מיליוני שקלים בבניית ריזורט יוקרה חדש שעתיד להיפתח בשלהי 2027, בשטח שבו פעל פארק המים הלונה גל. "יהיו לנו 150 חדרים, מתחם ספא, מסעדת שף ומתחם ספורט ימי ואטרקציות, אבל אין שום היתכנות פה לעסקים אם לא יפרסמו נתונים ומחקר שיראו שהסיכון מהאמבה לא כצעקתה. בסוף בן אדם שמגיע לכנרת רוצה ליהנות מרחצה".
סביב הכנרת יש גם מוסדות ותיקים, שעדיין משגשגים, ולצדם נפתחו מסעדות חדשות ומלונות חדשים. גם בעיר טבריה נפתחו בתי קפה חדשים, הטיילת המיתולוגית בעיצומו של שיפוץ ושבילי ריצה והליכה נסללים במרץ צמוד לקו החוף.
ביום מסביב לכנרת, בין הרשויות, העסקים והיזמים שמקיפים את האגם, יצאנו לברר מה נוטע ייאוש והאם יש עוד תקווה להפריח את האזור.
"הצליינים חוזרים בטפטופים"
"ממאי 2020 ועד היום הפגיעה בכנרת לא נגמרת", אומר דורון ביכלר, מנכ"ל כפר הנופש מעגן עדן, שממוקם כ-20 ק"מ דרומית לחוף דוגה. "בעקבות האמבה, קיבלנו הרבה טלפונים עם שאלות, אבל אף אחד לא ביטל כי יש לנו מתחם בריכות. כפרי הנופש לצידי שאין להם בריכות התקשרו אלי והיו בהלם מגל הביטולים".
"בסוכות בדרך כלל אי אפשר לנסוע על כביש סובב כנרת מרוב מטיילים, אבל השנה היה פה יום כיפור על הכביש", מספר ביכלר, שבכלל לא מבין על מה המהומה. "אמבה? היו מיליון וחצי אנשים שהגיעו לכנרת מיולי עד ספטמבר. כולם נכנסו למים והכל בסדר. הילדים שלי עד היום נכנסים לכנרת כמעט בכל יום".
ביכלר, שמנהל את כפר הנופש מאז 2003 ועובד בו עוד מ־1993 מכיר היטב את מחזורי התיירות של האזור. הוא ראה את הכנרת מתמלאת בקיץ במטיילים ישראלים ובחורף בצליינים, התיירים הנוצרים שהגיעו לראות איפה ישו הוטבל והלך על המים.
אלא שבשנים האחרונות, לדבריו, כבר קשה לדבר על מחזוריות רגילה. "מאוקטובר 2023 ועד היום התיירים לא חזרו. לפני חודש הגיעה קבוצה ראשונה של תיירים והשבוע הגיעו איזה עשרה יפנים ובהמשך עוד שלוש קבוצות תיירים".
לדבריו, המצב מקשה עליו לתכנן קדימה. "עם הישראלים אני יודע שיהיה בסדר, אבל תיירות מחו"ל? אני מקווה לטוב, אבל חושב שעד אוקטובר הבא לא תתאושש התיירות הנכנסת".
2019 הייתה שנת שיא בה נרשמו כ-4.55 מיליון כניסות תיירים לישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד התיירות. אחריה הגיעה הקורונה והמספרים צנחו לכ-887 וכ-402 אלף מבקרים בלבד בשנים 2020 ו-2021, בהתאמה. ב־2022, שנת ההתאוששות מהקורונה, הגיעו כ-2.9 מיליון מבקרים לישראל (עדיין כ-42% פחות מ-2019). בשנת 2023 ההתאוששות נמשכה ולישראל נכנסו כ-3 מיליון תיירים, אך המגמה נעצרה עם פרוץ המלחמה באוקטובר אותה שנה. ב־2024 נכנסו לישראל כ-962 אלף תיירים בלבד וב־2025 כ-1.3 מיליון.
מתחילת השנה ועד ספטמבר נרשמו כ-800 אלף כניסות תיירים. כמה מהם הגיעו לכנרת? אין נתונים רשמיים, אבל לדברי המקומיים - בודדים.
"התיירות הנכנסת של השנתיים האחרונות אלה לא צליינים, כמעט בכלל, ולא תיירים שפוקדים את אזור הכנרת", אומר ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "כמחצית מהם הם מה שנקרא תיירות מכרים וקרובים - הדודים שבאים לבקר.
"ב־2019 ביקרו בישראל כ־4.5 מיליון תיירים מתוכם כ־1.5-1 מיליון היו צליינים שישנו בטבריה והסביבה. ברגע שמ-2020 אתה מוציא את האנשים האלה מהמפה, אז ברור שיש פגיעה אנושה במלונות שהלינו אותם, אבל גם בעסקי התיירות שמסתמכים עליהם כמו: חנויות מזכרות, מוזיאונים, סירות השייט וכן הלאה".
ב-7 באוקטובר הילי מרגלית עוד ניהלה את הירדנית, אתר טבילה ומרכז מבקרים לצליינים נוצרים השוכן על גדות הירדן, אבל מאז הצליינים עזבו, האתר נסגר זמנית ומרגלית עברה לנהל את חנות התמרים בקיבוץ כנרת: "הכל נסגר בבת אחת ומאז הם לא חזרו. הם חוזרים רק עכשיו לאט ובטפטופים".
בחנות התמרים היא מרגישה עכשיו גם את הירידה בתיירות המקומית: "זו הייתה חנות שוקקת חיים, והיום קבוצות שסגרו פעילויות באזור ורצו לבוא גם לכאן פשוט מבטלות. כל תקופה מזמנת אתגר חדש. אנחנו קיבוץ ומחזיקים את העסקים בציפורניים, אבל חלק מהעסקים הפרטיים לא מצליחים להחזיק מעמד".
"היומן התרוקן תוך שנייה"
ד', מלונאי בכיר שמנהל את אחד המלונות המוכרים באזור טבריה, מספר כי "מיד אחרי ההודעה על האמבה 90% מהמזמינים ביטלו. כל חברות ההייטק שהיו אמורות להגיע לימי כיף - ביטלו. בספטמבר ואוקטובר היה המצב הכי רע שהיה לנו לאורך השנים, יותר מהמלחמה ויותר מהקורונה. בפעם הראשונה השבוע אני סוגר את המלון לשבוע כי פשוט לא שווה לי להחזיק אותו פתוח. יש לי משפחות שלמות שמתפרנסות מהעסק ועכשיו כולם יושבים בבית".
גם את עמי אוחיון, הבעלים של אקווהכיף, פארק מים ובו מסלול מכשולים על המים, העמידה האמבה בבעיה קשה. "היו לנו ביטולים במיליוני שקלים בין לילה", הוא מספר. "היקף העבודה ירד מ-100% ל-25%. היומן התרוקן תוך שנייה. לא הייתה לנו שנה אחת שהיא הייתה שלמה במלואה, בלי מלחמה או אירועים אחרים. הייתה שנה שהיו רוחות מזרחיות שהרסו את חופי הכנרת וכל הפארק שלנו נהרס".
אוחיון, יליד ארה"ב, עלה עם אשתו, ילידת קנדה, מצרפת ממניעים ציוניים ונקלע עכשיו להתלבטות באשר לעתידו באזור. "אנחנו שוקלים להביא אטרקציה חדשה לארץ, בסכומי השקעה מאוד גבוהים, ושואלים את עצמנו אם להביא את זה לטבריה או לגוון ולא לשים את כל הביצים באותו סל, ולהביא את זה למרכז. לפני האמבה זו לא הייתה שאלה בכלל".
מעבר לכל הבעיות, אומר ד"ר כתר, בשל יוקר המוצר התיירותי הישראלי - בוחרים ישראלים רבים לטוס ליוון או לקפריסין מדי שנה, והיעדרם מורגש גם בכנרת.
ולמרות המשבר, ד"ר כתר מצביע על תנופת הבנייה של המלונות סביב הכנרת. "ראינו בשנים האחרונות בצורה ברורה את החוסן של הביקושים של הקהל הישראלי לתיירות. יש מוכנות של משקיעים לשים הרבה כסף על האזור. ישרוטל בונה מלון חדש בצפון הכנרת, בחוף גולן בונים מלון חדש, בחוף אמנון בונים מלון, רשת פתאל בונה עוד מלון סוויטות ביחד עם קיבוץ עין גב, מלון סיטי מתכנן הרחבה ועוד. זו לא סיטואציה שאתה אומר 'וואו, כל מי שיכול מוכר ובורח'".
עסקים יכולים להתאים את עצמם לאירוע כמו האמבה?
"האמבה היא מכה קשה, אך נקודתית. זה פגע בחלק מהמלונות בטבריה ובחופים. אבל, אבל רוב האורחים של מלונות היוקרה, גם ככה לא טובלים בכנרת. הם יושבים על הבריכה והולכים לספא ועושים טיפולים".
הוא מציין כי "עיקר המאסה שנבנית כיום היא של מלונות בגוון של וולנס ויוקרה, והם בונים על הקהל המבוסס שיגיע. יש בשנים האחרונות חוסן של תיירות המעמד הבינוני-גבוה בישראל, עשירונים 8 ומעלה. לתיירות הזאת אין עניין ברחצה בכנרת, היא מחפשת מקומות שמציעים חוויית וולנס. המלון הוא היעד עבורם, הם יושבים עם ספר בבריכה הולכים לספא ומבלים במלון".
"חשבנו שזה ירחיק את התיירות, אבל לשמחתי החגים היו מלאים לחלוטין", מעידה ענת אהרון, משנה למנכ"ל רשת ישראל קנדה מלונות וקולקציית בראון, המפעילה בין היתר את מלונות גלי כנרת ולייקהאוס כנרת. "באוקטובר, שזה לא העונה, אנחנו לא מלאים אבל אנחנו בתפוסות ממש יפות בגלי כנרת. לא היו לנו ביטולים".
לדבריה, האמבה לא פגעה בהם והרשת אף מתכננת פתיחת מלון נוסף באזור: "זה יהיה בראון כנרת, לשעבר קלאב הוטל טבריה, שיהיה מלון סוויטות גדול עם פארק מים והוא ייפתח בפסח 2027. אם לא היינו מאמינים באזור והאטרקטיביות שלו, לא היינו נכנסים להרפתקה הזאת".
"בחו"ל האגמים הם הכי שווים"
אחד המקומות שביקור בו לאורך השנים מעלה תחושה של החמצה הוא נמל עין גב. על אף יופיו והפוטנציאל הגלום בו הוא רחוק מלהפוך לאזור תוסס. "אחרי הקורונה, המקום עבד עד שהתחילה המלחמה", מספר עידו פורת, שותף בבית בנמל, משחקיה ופעילות יצירה לילדים בנמל. "אנחנו מתבססים על מבקרים ישראלים וקצת קהל מקומי והעסק בנוי על סופי שבוע וחופשות. במלחמה לא היו מטיילים. הקהל היה של מפונים שעברו לגור באזור, אבל זה היה בטפטופים. כשהתחילו להיכנס כל הסבבים עם איראן ב-2025, אז כיוון שלא היה לנו מרחב מוגן העסק נסגר לכל התקופה. ואז הגיעה האמבה. בהחלט מרגישים את זה שיש פחות מטיילים באזור".
בעסקי המזון דווקא נראה כי נרשמת פריחה. בין העסקים החדשים והמתחדשים ניתן למנות את מפגש הדייגים בנמל עין גב, המסעדה המיתולוגית שקמה לתחייה בידי קבוצת יזמים צעירים; מסעדת על הנהר, שלאחר יותר מעשור עברה שיפוץ מסיבי והושקה מחדש בסוף 2023, לצד בית הקפה והמאפייה המשלימה קפה ריבר; מסעדת וידה של השף משה בדישי שנפתחה בטבריה ביוני 2025; ולא מעט עגלות קפה, בהן צוקפה סמוך למכללת כנרת וקופיש (Coffish) בנמל עין גב.
המקומיים ממהרים לומר שחייבים לבקר גם במסעדת סאנה (SANA) האסייתית שנפתחה באוגוסט 2025 בדגניה ב'. המסעדה שייכת לקבוצת משקיעים שחברו לאנשי מסעדת 1910, השף עודד שוורצברד ושותפו שחר הוכלר יחד עם שותף נוסף, אלון עדר. 1910 שפועלת 13 שנים בקיבוץ דגניה א' הפכה זה מכבר למוסד באזור.
הוכלר מסביר, כי ההחלטה לפתוח עוד מסעדה התקבלה כי "אנחנו מאמינים באזור. ואי אפשר שלא. בכל מדינה מפותחת אחרת סביב האגם זה האזור הכי הכי שווה, הכי אטרקטיבי, הכי יקר. גם פה זה יקרה. אז נכון שתמיד יש פה הפתעות: קורונה, מלחמות, אמבה, אבל בסופו של דבר אחרי שדבר כזה נרגע, אנשים נמשכים למקום הזה".
ההצלחה של 1910 נשענת, לדברי הוכלר, על המקומיים (כ-100 אלף איש חיים בערים וביישובים שסמוכים לכנרת), כך שגם כשהנופשים מבחוץ נעלמים הכול בסדר. "המקומיים הם הלחם והחמאה שלנו - איתם יצרנו את מערכות היחסים הכי קרובות וטובות במשך השנים ובזכותם אנחנו שורדים גם כששאר הדברים נעלמים".
יש לכם אתגרים שלא קיימים במרכז הארץ.
"נכון, אבל בתל אביב יש רכבת קלה שמלא עסקים כבר חמש שנים סובלים ממנה. לכל מקום יש את הדברים שלו. ההבדלה הזאת שעושים בין הכנרת למקומות אחרים לא קיימת בענף המסעדנות". לדבריו, עסקי המסעדנות באזור הכנרת לא שונים מבשאר הארץ: "שתיים מעשר מסעדות שורדות את השנה השנייה. זו הסטטיסטיקה במדינה".
גם גיא מגן, בעל גלידריית הבוטיק גליאלה בקיבוץ אפיקים, מאמין באזור. מגן ומשפחתו עברו לאפיקים מאורים שבעוטף אחרי 7 באוקטובר והעבירו את העסק איתם. "בעוטף איבדנו את תחושת הביטחון וגם העסק לא כל כך הצליח. העוטף לפני המלחמה זה אזור שלא היה קורה בו כלום באמצע השבוע, פה אנחנו קרובים לכביש 90 שכולם עליו.
"נכון שמאז שבאתי לפה אני רק חווה מלחמות - אז מפה אני רק יכול להשתפר. וגם כשיש את הסיפור של האמבה עכשיו זה עדיין היה חודש טוב יחסית. אני מניח שבלי הפרסומים על האמבה היינו מה שנקרא בשפה התל אביבית - 'מפורקים'".
מאפיקים אני ממשיכה לחצר כנרת ההיסטורית, אל עגלת הקפה ארתור, עוד מקום ששמו כבר יצא אל מעבר לגבולות האגם וכיום נמצא בעיצומו של שיפוץ.
"אנחנו מנצלים תקופות של רגיעה לשדרג", אומר מאור נהרי, הבעלים. הוא מספר על נהירה מכל הארץ כשפתח בשלהי הקורונה. "היה פה טירוף מוחלט וזה המשיך לעלות ולעלות כל הזמן עד 7 באוקטובר. גויסתי למילואים והעסק נסגר לזמן קצר, עד שהעובדים הצעירים המדהימים שלי פתחו אותו והתנהלו פה תקופה כמעט לבד. הם הצליחו לגלגל את העסק בצורה יפה - מאז המלחמה המקומיים הפכו לנתח משמעותי".
נהרי מספר, כי החודשים הכי קשים היו בתקופת העימותים עם איראן. "היה מאוד קשה לשרוד. מצד שני, זו לא בעיה של האזור שלנו, זו הייתה בעיה של כל המדינה".
"היזמים מזהים פוטנציאל"
הרשויות סביב האגם ואיגוד ערים כנרת, שמתמודדות כעת בעיקר עם השלכות האמבה, שכרו את שירותיו של פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שיבחן את המחקרים וייתן המלצות להתמודדות.
"הכנרת עברה מהפך מאוד גדול בשנים האחרונות עם עבודה אינטנסיבית של איגוד ערים כנרת וראשי הרשויות", אומר ראש מועצת עמק הירדן עידן גרינבאום. "הגענו ל־4 מיליון מבקרים ישראלים בכנרת בשנה. זו הצלחה מסחררת. ואז הסיפור של האמבה הזה נפל עלינו. אומרים שזה המקרה הרביעי של הידבקות, אבל זה הרביעי בארץ, לא בכנרת. ההודעה כפי שפרסם אותה משרד הבריאות פגעה פה פגיעה קשה בעסקים. בין היתר נדחו שני אירועים משמעותיים שמתקיימים כל שנה בכנרת: צליחת הכנרת והטריאתלון שהיה סולד אאוט. שני האירועים האלה מביאים לפה אלפי אנשים".
בדומה לאחרים באזור, גם גרינבאום מבקש להעביר מסר שהכנרת והעסקים הסובבים אותה בדרך למקום טוב. "מאז שנבנו המלונות הגדולים בטבריה בשנות ה-80, לא הייתה פה תנופת פיתוח כזאת. אם אני סוכם את כל ההשקעות בסובב כנרת, שיצאו לדרך ובשנים הקרובות יושלמו, אנחנו מגיעים ל-4-3 מיליארד שקל של כסף פרטי. היזמים מבינים שהפוטנציאל פה הוא אדיר".
גם ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, שמשמש במקביל כיו"ר איגוד ערים כנרת, מציג תנופת פיתוח ובנייה. בסיור קצר בעיר הוא מראה סלילת כבישים, שיפוץ בטיילת, בתי קפה חדשים באתרים היסטוריים, פארק אתגרי, מסלול קרטינג, מגרשי פאדל, סלילת טיילות חדשות על האגם וחופי רחצה שייפתחו לציבור.
אחד מהם הוא חוף הטרפז בטבריה שנפתח ביולי בסמוך לקבר רבי מאיר בעל הנס. הפתיחה עוררה סערה ומאבק מול הציבור החרדי בעיר, שדרש הסתרה ומחיצות צניעות עקב הקרבה לציון. "התלוננו בפניי אז אמרתי להם: 'תלכו במדרכה בצד השני, ולא בצד של החוף - ובניתי להם מדרכה".
זה מחייב לשאול על ההתחרדות של טבריה, והעובדה שהכול סגור פה בשבת.
"טבריה לא מתחרדת. בטבריה חיים חרדים, אבל היא לא עיר חרדית. יש פה 14% חרדים בקהילות גדולות, 13% של הספרדים שהיו פה כל הזמן וגם אצלם יש חרדים ויש דתיים לייט. מעבר לזה, יש פה בעיר לא מעט מסורתיים. העיר היא עיר יהודית ויש לנו פה לא מעט אתרי קודש, קברי צדיקים. למרות מה שאומרים, יש פה מסעדות שפתוחות בשבת, אבל לא הרבה, כי הם יודעים שהקהל שלהם לא רוצה שהן יהיו פתוחות בשבת".
בצל המורכבות הזאת, נבעה עסוק בהכנת העיר לעונת התיירות הבאה. "כל העיר משתדרגת", הוא אומר. עיריית טבריה החלה ב-1 בדצמבר 2025 בעבודות לפינוי הדוכנים והבסטות מהשדרה הראשית בטיילת אלון, במסגרת שידרוג מקיף בעלות של כ-60 מיליון שקלים. "זה לא סוד שהטיילת הייתה מיושנת ולא אטרקטיבית. מה שבאילת לקח שבע שנים אני עשיתי ב-70 יום. הבסטות שם שלושה עשורים וכל אחד הוסיף תוספות, וזה הפך להיות ברדק. הגעתי להסכמות עם הרוב על הפינוי. אחד עשה הכל כדי לא להתפנות, כולל לאיים עליי. לא ויתרנו. נעביר אותם למתחם מסודר. לצדם יפעלו פוד טראקס והכל יהיה מסודר ויפה. אבל גם אם נעשה את התשתיות ונבנה טיילות חדשות, אני עדיין צריך יזמים מנוסים מהמרכז, וממקומות אחרים בארץ, שיבואו לכאן ויפתחו מסעדות ובר יין ועוד - כדי שהתיירות בעיר תשגשג. זו המשימה הבאה שלי".
העסקים בטיילת יהיו פתוחים בשבת?
"להגיד לך שכולם יפתחו בשבת? לא בטוח, כי מה לעשות הם יודעים מי מגיע אליהם באמצע השבוע. זה קורה בכל הארץ. הרבה מהציבור היום מחפש את האוכל הכשר ועסקים הבינו שזה בסוף מה שהם צריכים לתת בעיר, כי הם צריכים לשרוד כל השנה ולא רק בעונות התיירות".
גם נבעה מתוסכל מההודעה של משרד הבריאות בנוגע לאמבה. "עד ההודעה הייתה פה תפוסה של 85% במלונות ואחריה זה ירד ל-60% בחג סוכות. בסוף שבוע בחגים מגיעים אלינו לחופים 70-60 אלף איש כל סוף שבוע, אך השנה בחגי תשרי היו בין 10% ל-20% מכמות הנופשים. אני עובד על זה שהעונה הבאה תהיה הרבה יותר טובה".
האמבה זה לא משהו שיעלם.
"הסיכון לעשות תאונה ברכב בדרך לכנרת גבוה לאין שיעור מהסיכון להידבק, לפי המחקרים של משרד הבריאות, לא שלי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד משתתף בצער משפחתו של הילד שנפטר. על פי ממצאי החקירה האפידמיולוגית, הילד שהה בחוף כורסי בכנרת שהוא מקווה המים המתוקים היחידי שבו היה. האמבה נמצאת באופן טבעי במקורות מים מתוקים, אך משגשגת בתנאים סביבתיים מסוימים, כגון טמפרטורה מסויימת.
"משרד הבריאות פועל בהתאם לפרוטוקול המקובל בעולם במקרים מעין אלו, ופרסם לציבור מידע בדבר הסיכון האפשרי והדרכים לצמצום החשיפה, ובהן ההמלצות הנוגעות לאופן הרחצה. בפרסומי המשרד הודגש כי הסיכון להדבקה נמוך מאוד.
"המשרד נמצא בקשר עם איגוד ערים כנרת ופנה בדרישה להצבת שלטים המסבירים על הימצאות האמבה ומפרטים על אמצעי הזהירות באזור חופי הכנרת, עם פירוט אמצעי הזהירות הנדרשים על מנת להקטין את הסיכון לתחלואה, וזאת כאמור בהתאם למקובל במקרים דומים שהתגלו בעולם".
