ניהול קמפיין הבחירות לא נעשה בשנים האחרונות רק דרך ערוצי הטלוויזיה וכלי התקשורת המרכזיים, אלא מתקיים גם ובעיקר ברשתות החברתיות.
מבין ראשי המפלגות המרכזיות, 12 מועמדים צייצו מעל 3,000 פוסטים וכ־1,400 סרטונים ברשת X (טוויטר לשעבר) ושלושה מועמדים נוספים צייצו פחות מ־10 פעמים.
● מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות
● מהפרגוד ועד התוצאות: המסע שעובר הפתק שלכם בבחירות
מיפוי הפעילות ברשת X נבחר לשיקוף השיח הציבורי והאג'נדה של ראשי המפלגות, שכן בשונה ממצע רשמי או הודעות לתקשורת, הפלטפורמה מאפשרת להתרשם מתקשורת ישירה, נגישה ובלתי אמצעית של המועמדים עם הבוחרים.
היום הכי פעיל מצד הפוליטיקאים, לדוגמה, היו ימי שלישי, בהם פורסמו מעל 600 פוסטים. ביום שבת, לעומת זאת, הייתה היום הכי פחות פעיל, בה צויצו 254 פוסטים בלבד.
מי שצייץ את הפוסטים הארוכים ביותר הוא משה פייגלין, שצייץ 601 תווים בממוצע לכל פוסט, פי ארבעה מבנימין נתניהו. 55% מהציוצים שלו עוסקים בביטחון, הכי הרבה ברשימה.
זוהי מערכת הבחירות השנייה בה גלובס ממפה את השיח ברשתות החברתיות וההבדלים בין השנים ניכרים. המילים "אני" ו־"אנחנו" לדוגמה, שהיו במרכז השיח ב־2022, לא נכנסו במערכת הבחירות הנוכחית לרשימת 50 המילים השכיחות.
גם מספר הציוצים זינק למעל 3,000, כשנפתלי בנט מחזיק בתואר שיאן המצייצים, עם כמעט שישית מכלל הציוצים.
לא הכל שונה
ארבע שנים ומלחמה אחת אחרי מערכת הבחירות הקודמת, חלק מהדברים נותרו כשהיו. המילים "ישראל", "מדינה" ו"ממשלה" עדיין תפסו את מרכז הבמה. לא מעט מהשיח ברשתות עדיין עסק בנתניהו והוא גם היה המועמד שהוזכר הכי הרבה על ידי יריביו.
אבל לא כולם לקחו חלק בשיח הישיר עם הציבור. מנסור עבאס פרסם שני פוסטים בלבד ברשת, יעקב אשר פרסם 10 פוסטים ועופר וינטר לא צייץ כלל מאחר ואין לו חשבון ברשת.
50 המילים הנפוצות: אחרי 3 שנים של מלחמה, כולם מדברים על ביטחון
ראשי המפלגות צייצו לא מעט לפני הבחירות, ומספר מילים תפסו את מרבית השיח. ישראל לפני הכל: "ישראל" הייתה המילה הנפוצה ביותר, עם 2,685 אזכורים, ואחריה "ממשלה" ו"מדינה".
השם הפרטי הראשון ברשימה, באופן לא מפתיע, הוא נתניהו, במקום הרביעי ברשימה עם 1,813 איזכורים. בעשרת במילים הראשונות נמצאות גם "7 באוקטובר", "חמאס" ו"עזה": שלוש שנים אחרי, זהו עדיין מרכז השיח הפוליטי והציבורי.
כלכלה כמעט אין. המילה הכלכלית הראשונה ברשימה היא "כסף", במקום ה־25, ואחריה "כלכלית" ו־"מחיר". אבל את כל ארבע המילים האלה אומר הכי הרבה אדם אחד, ירון זליכה. בלעדיו, הכלכלה כמעט נעלמת מהרשימה.
ומי שנעלם ממנה לגמרי: יאיר לפיד, שהיה בכל מקום בקמפניי הבחירות ב־2022. במקומו נכנסו איזנקוט ויאיר גולן, שחלק גדול מהאזכורים שלהם מגיע מנתניהו.
כולם מדברים על נתניהו: הפוליטיקאי שהוזכר הכי הרבה
לא מעט מקמפיין הבחירות של המפלגות עוסק היריבים הפוליטים. ניתוח הציוצים של ראשי המפלגות משקף את המפה הפוליטית, ומראה כי גם הפעם, נתניהו מוביל את הרשימה בפער אדיר, בכך שהוזכר 1,611 פעמים, פי חמישה מאיזנקוט שבמקום השני (328).
רק ליברמן הזכיר אותו 321 פעמים, איזנקוט 315, בנט 313 וגולן 294.
נתניהו מצדו התמקד באיזנקוט (151), ביאיר גולן (135) ובליברמן (101), ובמנסור עבאס (65). זו גם הפתעת המפה: בעוד שעבאס צייץ פעמיים בלבד בכל התקופה, ולכן לא נכלל בנתונים, הוא הוזכר 170 פעמים, יותר מבנט ופי ארבעה מלפיד (38).
בימין התמונה דומה: סמוטריץ' מזכיר את איזנקוט (73) יותר מכל יריב אחר, ופייגלין מקדיש 52 אזכורים לסמוטריץ' עצמו. והזוג המפתיע: בנט הזכיר את דרעי 72 פעמים, יותר מכל פוליטיקאי אחר.
יוקר המחיה כבר לא מעניין: לאן נעלמו הציוצים הכלכליים?
רק אצל פוליטיקאי אחד הכלכלה הייתה במרכז הקמפיין: ירון זליכה, עם כ־65% מהציוצים בעלי תוכן כלכלי. מתחתיו הפער עצום. בנט שני עם 92 ציוצים כלכליים (20%), אחריו פייגלין (16%) ושר האוצר סמוטריץ' (15%). אצל נתניהו רק 8.5% מהציוצים עוסקים בכלכלה, אצל בן גביר 4%, ואצל דרעי ציוץ אחד בלבד מתוך 72.
הסרטונים משנים את התמונה בעיקר אצל נתניהו: בטקסט הוא כמעט לא נוגע בכלכלה (1.7%), ורוב הפעמים שהוא מדבר עליה הן בסרטונים.
בסבב הבחירות הקודם, לפני ארבע שנים, כתבנו כאן שיוקר המחיה כבר לא מעניין את הפוליטיקאים. מאז המצב רק החמיר: ליברמן, שהוביל אז עם 24% מהציוצים, עומד היום על 7% (בטקסט בלבד, כמו שנבדק אז). דרעי ירד מ־15% לאפס. היחיד שעלה הוא סמוטריץ', מ־2% ל־9% עם 59 ציוצים, אחרי שנכנס למשרד האוצר.
