העלאת מסים, מגבלות וחובות חדשות על הוצאת חשבוניות, החמרת הגבלות השימוש במזומן, תיקוני רגולציה בנושאי פרטיות, העלאת שכר המינימום וחובת הקלטת שיחות - אלו רק חלק משורת הגזירות וההכבדות שהוטלו על ציבור העצמאים בקדנציה של הכנסת היוצאת. למרות זאת, נושא העצמאים וזכויותיהם כמעט ולא הופיע בקמפיינים של המפלגות השונות. במקביל, חוקים רבים שנועדו להשוות את תנאיהם לאלו של השכירים במגוון תחומים נותרו תקועים, אף שחלקם מקודמים במשכן כבר למעלה מעשור.
● מיליארדי שקלים ממתינים ברשות המסים: כך תממשו את זכאותכם עד סוף השנה
הקדנציה החולפת התאפיינה כאמור ברצף של צעדי מיסוי ונטל בירוקרטי שנפלו על העצמאים אחד אחרי השני. גם אם התכלית ראויה, כמו למשל צמצום היקף ההון השחור, בפועל העצמאים ניצבו בחזית ונדרשו להיות אלו שנושאים בנטל הביצוע.
משקולת בולטת במיוחד היא חוק הרווחים הכלואים, שעבר כחלק מחוק ההסדרים, וקבע כי "חברת מעטים" שצוברת רווחים שאינם משמשים את פעילותה, אלא משמשים בפועל כ"ארנק" מוגן ממס עבור הבעלים, תמוסה ב-2% בכל שנה על כל סכום מעל 750 אלף שקל.
הדרך להימנע מהמס, היא על ידי חלוקת דיבידנד של לפחות 6% מהרווח הצבור בכל שנה. על דבידנדים כאלה, חשוב לציין, משלמים מס של עד 30%. הדבר אומנם הביא להכנסות דרמטיות של כ־20 מיליארד שקל נוספים לקופת המדינה, כמעט כפול מהציפיות, אך הוציא מידי העצמאים כלי חיסכון משמעותי שאפשר להם לתכנן מס ולבחור מתי לשלוף אותו.
דרישות חדשות, עיצומים גבוהים
במקביל, הוחמר מודל "חשבוניות ישראל", המחייב קבלת מספר הקצאה דיגיטלי מרשות המסים בזמן אמת כתנאי לקיזוז מע"מ תשומות, כאשר הרף ירד בהדרגה מ־25 אלף שקל ב־2024 עד ל־5,000 שקל ביוני 2026. גם מהלך זה הגדיל את הכנסות המדינה, אך יצר סרבול בירוקרטי ממשי לעסקים קטנים. לכך נוספו העלאת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות מעצמאים בינואר 2025 מ־2.87% ל־4.47% על המדרגה הבסיסית (עד 60% מהשכר הממוצע), הצפויה להכניס למדינה כ־5 מיליארד שקל בשנה, והעלאת מס היסף ב־2% על הכנסות פסיביות, דיבידנדים ורווחי הון מעל תקרת ההכנסה החייבת.
בצד התפעולי והרגולטורי, החוק לצמצום השימוש במזומן הוחמר והוריד את תקרת העסקה מול עוסק ל־6,000 שקל בלבד. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הטיל חובות אבטחת מידע קפדניות ועיצומים כספיים כבדים גם על עסקים זעירים, קליניקות ומשרדים המחזיקים מאגרי לקוחות בסיסיים. חוק שמירת ההקלטות חייב עסקים רבים לתעד ולשמור שיחות שירות ומכירה לפרקי זמן ממושכים, מה שגרר עלויות תוכנה ואחסון, ועדכוני שכר המינימום העלו באופן ישיר את הוצאות השכר וההפרשות הסוציאליות עבור עצמאים מעסיקים, ללא שניתן להם שיפוי או סבסוד מקביל מעלויות המעביד.
ה"גזרים" נתקעו בצנרת החקיקה
לעומת היעילות שנרשמה בהטלת החובות, שורת הצעות חוק מרכזיות שנועדו להסדיר את מעמדם החוקי והסוציאלי של העצמאים לא קודמו בכנסת הנוכחית ונדחו לכנסת הבאה.
כך למשל, בתחום הזכויות הסוציאליות הבסיסיות, הפערים מול השכירים נותרו בעינם. הצעת חוק גמלת אבל, לדוגמה, נועדה לתקן את המצב הקיים שבו ביטוח לאומי מממן לשכירים עד 6 ימי אבל במות קרוב מדרגה ראשונה בעוד עצמאי נעדר ללא כל פיצוי. הצעה זו הונחה לראשונה בכנסת ה־18 (2009), עברה קריאה טרומית ב־2017, והוגשה מחדש בכנסת ה־25, אך לא הבשילה לחקיקה. הצעת חוק דמי מחלה לעצמאים, המבקשת לחשב פיצוי לפי הכנסה ממוצעת ליום ברבעון שקדם למחלה, נשארה גם היא הגדר הצעת חוק בלבד. וזו רק רשימה חלקית.
מקביל, נבלמו יוזמות שנועדו לספק רשת ביטחון. הצעת חוק דמי אבטלה לעצמאים, ביקשה להעניק רשת ביטחון בעת סגירת עסק בתמורה לגביית דמי ביטוח ייעודיים והשתתפות תקציבית של המדינה, אך טורפדה שוב ושוב. לצד זאת, נבלמה גם הצעת החוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים. ב-2009, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שהכירה בהשגחה על ילדים כהוצאה לצורכי מס, קידם האוצר חקיקה שחסמה את הניכוי והמירה אותו במנגנון שוויוני של נקודות זיכוי. ההצעה נבלמה בשל אובדן הכנסות של מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
הכנסת הבאה תצטרך להכריע כיצד ייראה מעמדם החוקי והכלכלי של העובדים העצמאים בישראל. עם זאת, התעלמותם של קמפייני הבחירות מציבור זה מדגישה את הפער המתמשך בין הקלות שבה מוטלים עליו נטל תקציבי ורגולציות מורכבות, לבין חוסר הנכונות של המערכת הפוליטית להשלים את החקיקה שתעניק לו רשת ביטחון סוציאלית שוויונית.
למה העצמאים מתקשים להשיג כוח פוליטי
אף שציבור העצמאים בישראל מונה למעלה מחצי מיליון איש, כ-12% מכלל כוח העבודה במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר במגזר מבוזר ומפוצל שמתקשה לתרגם את משקלו הדמוגרפי והכלכלי לכדי כוח פוליטי מאורגן ובעל כושר מיקוח. זאת, בשונה מקבוצות לחץ וסקטורים מאוגדים היטב, הממנפים פעולה פוליטית ממושמעת כדי לרשום הישגים תקציביים ומבניים מרחיקי לכת, לעיתים קרובות על חשבונו של הציבור הרחב.
גיתית שלומי, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס, וסגנית יו"ר להב לשכת העצמאים, מלינה על כך ש"בעשור האחרון, החוקים האחרונים לטובת עצמאים שעברו בכנסת הם דמי לידה לעצמאיות ב-2016 וב-2017 חוק פנסיה חובה לעצמאים - שמחייבת אותם להפריש לעצמם לפנסיה". בעיניה "האמירה היא שאין לעצמאים זכויות, אין דמי אבטלה למשל. ציבור העצמאים רק מקבל הדים ובשורות על זה שהחקיקה הולכת להקשיח איתם ולהטיל עליהם עוד חובות, כמו צמצום השימוש במזומן". בבחירות האחרונות לא הייתה התייחסות נרחבת לזכויות העצמאים, וגם כשנשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ראיין מועמדים, ההיענות הייתה מסויגת: לגבי חוק הרווחים הכלואים, נפתלי בנט אמר ש"אני לא רוצה סתם לזרוק, אנחנו נחפש לרכך את זה ואולי לבטל את זה". שאול מרידור, המועמד הכלכלי של איזנקוט, אמר ש"נסתכל רגע על החוק הזה, ואם צריך לתקן - אני לא אתבייש. נתקן אותו".
