עם סגירת הקלפיות פרסמו ערוצי הטלוויזיה את מדגמי הבחירות, שהציגו תמונת מצב ראשונית של מפת הגושים ואת סיכויי המפלגות להרכיב ממשלה. אף שמדובר בנתונים שצפויים להשתנות עם המשך הניתוח ופרסום תוצאות האמת, השוואה בין המדגמים חושפת פערים ניכרים בין מכוני המחקר. מהם ההבדלים המרכזיים בין המדגמים, ומה עשוי להסביר אותם?
● מה קורה בפולימרקט? איזנקוט מוביל, אך המומנטום שלו נחלש
● כך התארגנו המפלגות הערביות להישג היסטורי
ניתוח תוצאות המדגמים מצביע על פערים משמעותיים בין כלי התקשורת, ובראשם השאלה אם גוש נתניהו מסוגל להקים ממשלה. הפער הגדול ביותר נרשם בין ערוץ 14 לבין כאן 11 וחדשות 13, עם הפרש של עשרה מנדטים שלמים בהערכת כוחו של גוש נתניהו. בעוד שבערוץ 14 הגוש מתקרב לרוב הדרוש עם 60 מנדטים, גוש איזנקוט מגיע לשפל של 43 מנדטים בלבד. בכאן 11 ובחדשות 13 התמונה הפוכה: גוש איזנקוט מוביל עם 53 מנדטים, לעומת 50 לגוש נתניהו. ערוצים 12, 15 ו-16 מציגים תמונת ביניים מתונה יותר, שבה גוש נתניהו זוכה ל-52 עד 55 מנדטים, וגוש איזנקוט ל-49 עד 51 מנדטים.
הפערים במספרי המפלגות השונות
ברמת המפלגות הבודדות, הליכוד מציגה את התנודתיות הגדולה ביותר: מ-24 מנדטים בערוץ 12 ועד לשיא של 30 מנדטים בערוץ 14, פער של שישה מנדטים. פער משמעותי נרשם גם בהערכת כוחה של ישראל ביתנו, שנעה בין ארבעה מנדטים בלבד בערוץ 14 וחמישה ב-i24NEWS, לבין שמונה מנדטים בכאן 11 ובערוץ 12.
גם שתי המפלגות המרכזיות באופוזיציה מפגינות פערים של ארבעה מנדטים: "ישר" של גדי איזנקוט מקבלת בין 19 מנדטים בערוץ 14 ל-23 בחדשות 13, ו"ביחד" של נפתלי בנט נעה בין 11 מנדטים בערוץ 14 ל-15 מנדטים ב- i24NEWS. ש"ס נעה בין 6 מנדטים בכאן 11 ובחדשות 13 ל-9 מנדטים בערוץ 14, בעוד רע"מ נשארת יציבה על 7 מנדטים במרבית הערוצים, למעט ערוץ 16 שם היא בשפל של 5.
לצד המחלוקות, בכל ששת המדגמים הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר. אף גוש אינו מחזיק ברוב של 61 מנדטים הדרוש להקמת ממשלה ללא שבירת מוסכמות או שינוי בהרכב הגושים. כמו כן, כל הרשימות הקטנות - בהן עמך ישראל, המילואימניקים, הכלכלית של זליכה, ווינטר והנדל - נותרו מתחת לאחוז החסימה.
איך אספו את הנתונים?
הפערים בין מדגמי הטלוויזיה נובעים משילוב של אתגרים סטטיסטיים, הבדלים בשיטות המחקר והטיות אפשריות בהתנהגות המצביעים. בראש ובראשונה, כל מדגם מבוסס על תמהיל שונה של קלפיות. אף ערוץ אינו סופר את כלל הקולות בישראל, אלא דוגם עשרות קלפיות שנבחרו כדי לייצג את דפוסי ההצבעה באוכלוסייה, בין היתר על בסיס נתוני עבר.
כל מכון מחקר מפעיל מודל סטטיסטי משלו, כך שדי בסטייה קלה של שתיים או שלוש קלפיות כדי להזיז מנדט או שניים - תזוזה שבמפת גושים צפופה מייצרת פער של ארבעה עד שישה מנדטים בין הגושים. יש לציין כי הערוץ שמבצע את המדגם הגדול ביותר הוא ערוץ 16, עם מדגם קלפיות של 85 קלפיות, כ-15 קלפיות יותר מבערוצים האחרים.
מעבר לכך, קיים הבדל משמעותי בשיטת איסוף הנתונים עצמה: בעוד שהמדגמים הקלאסיים מתבססים אך ורק על קלפיות דמה פיזיות שהוצבו מחוץ לקלפיות האמת ופוגשות מצביעים שבוודאות מימשו את זכותם, בחלק מהערוצים (כמו i24NEWS וערוץ 14) משלבים גם אלמנטים של סקרים טלפוניים או אינטרנטיים מהירים. בשוק הסקרים מקובל לראות בשילוב כזה גורם שמרחיק לעיתים מתוצאות האמת, עקב הטיות היענות, קושי לוודא יציאה בפועל להצבעה ותת-ייצוג של מגזרים מסוימים.
קושי מהותי נוסף נעוץ בתופעת "המשקרים" - אנשים שמצביעים בקלפי המדגם בצורה שונה מאיך שהצביעו בפועל או מסרבים לשתף פעולה מתוך חוסר אמון בגוף המשדר (תופעה זכורה היטב שהובילה בעבר לביקורת חריפה ולפרישתה של הסוקרת מינה צמח מעולם המדגמים).
כאשר קהל מצביעים של מחנה מסוים מחרים מדגם של ערוץ שנתפס בעיניו כעוין או מטה אותו במכוון, נוצרת סטייה מובנית בין ערוצים שונים. לבסוף, אף מדגם אינו כולל את קולות המעטפות הכפולות. במערכת בחירות שבה מספרן של אלו צפוי להיות חריג ולהגיע לכ-600 אלף קולות, התמונה המוצגת כעת היא חלקית.
