שוק ההון נבהל מהפלונטר הפוליטי החדש שעלול להיווצר בעקבות תוצאות הבחירות. המדדים המובילים בבורסה בת"א החלו את יום המסחר אמש (ד') בירידות של עד כ-3%, שהתמתנו מעט בשעות הצהריים, כשאת הירידות הובילו מניות הנדל"ן והפיננסים (ביטוח ובנקים). בתוך כך מחק מדד הדגל של הבורסה את רוב העליות שרשם מתחילת חודש אוקטובר.
● הדולר קפץ, הבורסה צנחה: למה תוצאות הבחירות הבהילו את המשקיעים
● למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו? 4 הערות על עסקת הענק של אינטל
בשוק המט"ח זינק הדולר ב-1.2% לשער של 3.11 שקלים, יממה לאחר שנחלש בשיעור דומה. כל זאת על רקע ההערכות כי המערכת הפוליטית תתקשה לייצר ממשלה יציבה בזמן הקרוב, וכי אם לא תקום ממשלה כזו, תרחיש של בחירות חוזרות יעמוד על הפרק.
ביום של ירידות חדות וחוסר ודאות, ממליצים מנהלי ההשקעות כעניין שבשגרה שלא לפעול בחיפזון, ולא למכור תחת לחץ את תיק המניות. יש בין המומחים מי שאף רואים בירידות הזדמנות עבור משקיעים בעלי אופק בינוני-ארוך.
מניות
"בטח לא הזמן למכור"
גיל דותן, סמנכ"ל לקוחות פרימיום באי.בי.אי בית השקעות, מעריך כי השפעת הבחירות על השוק המקומי תהיה זמנית, ולכן כדאי להתמקד בבניית תיק השקעות לטווח הארוך. בהקשר זה הוא מזכיר כי "לפי המחקרים, כמה חודשים אחרי הבחירות ההשפעה על השוק מתפוגגת. צריך להמשיך להתמקד בנתונים הכלכליים".
לדבריו, צפי הצמיחה של בנק ישראל ל-2027 עומד על 7%, מה שישתקף גם בשוק המניות המקומי: "אין הרבה מדינות שצומחות בקצב כזה עם ריבית ואינפלציה נמוכות. לא יודע אם זה הזמן הכי טוב לקנות (מניות), אבל בוודאי לא הזמן הכי טוב למכור".
בבית ההשקעות, לדבריו, לא נרשמה פנייה חריגה של לקוחות, שכן המשקיעים "למודי ניסיון" אחרי שנות המלחמה באיראן ומשבר הקורונה. הוא מזכיר כי תיק מנוהל ממילא מפוזר: חלקו מושקע בחו"ל ובדולרים וחלקו בחברות ישראליות שהכנסותיהן נשענות על השווקים בעולם, מה שמקטין את הסיכון והתנודתיות.
רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, מדגיש כי "מה שאנחנו רואים בשוק המניות הוא אכזבה, לא פאניקה - תיקון לעליות שהיו לפני הבחירות". דרור מזכיר כי בארבע השנים האחרונות, תחת הממשלה הנוכחית, השקל התחזק ומדד המניות עלה ביותר מ-100%, ולכן "ממשלה, גם כשאנחנו ביקורתיים כלפיה, לא בהכרח משפיעה באופן מלא על השוק".
דרור אינו רואה בירידות במניות שלאחר הבחירות הזדמנות קנייה: "זה תיקון של 2%-3%, לא נוצרו פה הזדמנויות". הוא מוסיף כי "מי שמסתכל על הטווח הקצר יכול להצטייד בדולרים או להקטין מעט את החשיפה למניות, אבל אני אף פעם לא ממליץ על זה".
אג"ח
"לקצר את הסדרות"
מדדי האג"ח בת"א לא היוו מקלט בטוח עבור המשקיעים המקומיים ביום שאחרי הבחירות, וגם הם הצטרפו לירידות החדות בשוק המניות. מדד תל גוב-כללי עלה בכ-1.8% מתחילת השנה אך נסוג ב-0.3% ברביעי. התשואה לפדיון הגלומה במדד שבו נכללות כלל האג"ח של ממשלת ישראל עמדה על 3.1%.
עם זאת, גורמים בשוק טוענים כי שוק האג"ח בסופו של דבר מושפע מאירועי מאקרו חובקי עולם, ולא בהכרח מהטלטלה המקומית. להיפך, יש כאלה שרואים בממשלת מעבר או באי יציבות פוליטית כגורם פיסקאלי מרסן מבזבזנות.
אז האם צריך להתחיל לפעול ברכיב האג"ח בתיק? "באפיק האג"חי, המהווה (לרוב) את העוגן של התיק, חשוב להביא בחשבון את ההשלכות הפיסקאליות של המבוי הסתום הפוליטי", אומר האנליסט ליאור וידר, בעל שירות המידע "מכפיל רווח". לדבריו, "החשש מממשלה זמנית ומתקציב המשכי שאינו ערוך להוצאות הלחימה ולצורכי הגירעון, צפוי לאלץ את המדינה להגדיל משמעותית את היקפי גיוס החוב.
"הלחץ הזה צפוי לבוא לידי ביטוי בעליית תשואות חדה יותר באג"ח הארוכות לעומת הקצרות (התללת העקום), שכן משקיעים ידרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר על החזקת חוב ממשלתי ארוך טווח".
לכן, לדעת וידר, כדאי לקצר את הסדרות בתיק: "עדיף כרגע להימנע מהארכת מח"מ באפיק השקלי הלא-צמוד, ולהתמקד במח"מ קצר-בינוני של עד 3 שנים, לפחות עד שהתמונה תתבהר. בסביבה זו בולטת העדיפות לאג"ח ממשלתית צמודת מדד, שתספק הגנה כפולה, גם מפני אינפלציה דביקה ופיחות אפשרי, וגם מפני התנודתיות של האיגרות הארוכות", הוא אומר.
בגזרת האג"ח הקונצרניות, "המשקיעים לא מקבלים פיצוי הולם על נטילת הסיכון, במיוחד כשמדובר בחברות ממונפות. בסביבה של ערפל פוליטי וכלכלי, עדיף לא לקחת סיכונים מיותרים באשראי. נדרשת סלקטיביות קפדנית, תוך התרחקות מחברות שצריכות בקרוב למחזר את החוב שלהן, ועדיף להתמקד באג"ח קונצרניות איכותיות בדירוגים גבוהים בלבד".
וידר מסביר כי "בניית תיק שמשלב מח"מ קצר-בינוני וזהיר באפיק הסולידי, לצד חשיפה מנייתית לחברות גלובליות וחזקות, תאפשר למשקיע הפשוט לעבור את התקופה המאתגרת במינימום זעזועים. כמו כן להיות ערוך ליום שבו תתבהר התמונה, והשוק יחזור לתמחר בצורה פונדמנטלית נטו".
סקטורים
"חברות מוטות יצוא"
אילו הם הסקטורים בשוק המניות שיכולים להרוויח מהפלונטר הפוליטי? דותן מאי.בי.אי מצביע בזהירות על מנוע צמיחה שאינו תלוי רק בתוצאות הבחירות: "הבלגן הביטחוני בעולם. ישראל תיהנה מזה כמדינה השביעית בעולם ביצוא ביטחוני, אחרי מדינות גדולות ממנה משמעותית". דבריו עשויים להסביר את העובדה שמדד ת"א-ביטחוניות ירד ביום ד' בפחות מ-1%, מחצית מהירידה במדד ת"א-35 למשל.
גם מניות הטכנולוגיה, הוא מציין, מהוות השקעה דפנסיבית יחסית משום שפעילותן מתבצעת בחו"ל. ככלל בשוק מבחינים בין סקטורים המוטים לפעילות מקומית לכאלה שפועלים בעיקר בחו"ל, ורגישים פחות לסיטואציה הפוליטית. את ההבדל ממחיש מדד ת"א-דואליות, שבו נכללות מניות הנסחרות במקביל בת"א ובוול סטריט, ובראשן נציגות סקטור השבבים. כך ביום של נפילות בת"א, עלה המדד הדואלי בכ-1%, כשמניות טאואר, גילת ונובה נסחרו בעליות של 3%-6% בשל פערי ארביטראז' למול מחירן מעבר לים.
וידר מאמין כי זה הזמן "להתמקד בחברות בעלות תזרים מזומנים חזק, מאזן חסון וכושר תמחור, שיודעות לצלוח גם תקופות של קיפאון שלטוני". ברמת הסקטורים, הוא מפרט בין היתר "חברות מוטות יצוא ופעילות גלובלית, כמו חברות טכנולוגיה ותעשיות ביטחוניות, אשר מספקות כעת גידור טבעי ויעיל מפני חוסר הוודאות המקומי".
במקביל, לדברי וידר, "כדאי להעדיף סקטורים דפנסיביים שאינם תלויים באופן ישיר בתקציב המדינה או בשינויים רגולטוריים שעשויים כעת להתעכב. בסקטורים המקומיים המסורתיים נדרשת כעת זהירות יתרה: הבנקים וחברות הביטוח חשופים יותר לסיכוני התערבות רגולטורית תחת ממשלת מעבר ולהאטה כלכלית, ואילו סקטור הנדל"ן הממונף נותר פגיע במיוחד - בשל עלויות המימון הגבוהות והתלות המובהקת בוודאות תכנונית וממשלתית".
גם דרור מווליו אינו רואה במניות הנדל"ן הזדמנות כעת, לנוכח "המגמה ארוכת הטווח של עודף במלאי הדירות, שימשיך להפעיל לחץ לירידת מחירי הדיור".
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
