גל שוחמי, שהשתחרר אחרי כמעט 32 שנים בצה"ל, עומד לייסד קיבוץ חדש בישראל, לראשונה זה 29 שנים. הוא מייסד ויו"ר יחד - אדם ואדמה בבקעת ערד, והוא שוחח עם כתב גלובס נבו טרבלסי בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית.
● המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"
● ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"
למה דווקא קיבוץ?
"האמת שלא חשבנו על קיבוץ בהתחלה", מודה שוחמי, "רצינו ליישב, להסתכל על הציונות 30 שנה קדימה ולתקף אותה. לאחר מכן להסתכל על עם ישראל ולהסתכל על אחדות. דתיים וחילונים ביחד בהגדרה. אנחנו גם מאוד מגוונים בגיל - יש אנשים כמוני, בני 50 מלאי אנרגיה ויש אנשים בני 22. כשהתחלנו לחפש שותפים למשימה, גיליתי כמה זמן לא הוקם קיבוץ חדש בישראל. חיברנו את זה ל-7 באוקטובר והמשמעות של הקיבוצים והקהילות, והרגשנו צורך לתת המשכיות לדבר הזה. פגשנו את אנשי התנועה הקיבוצית, והקיבוץ הדתי, וככה התחלנו את המסע המשותף".
בישראל דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, חיים ביחד. אבל יש התנגשויות. איך מתמודדים עם זה?
"כל רעיון טוב צריך דרך ואת המסע הזה אנחנו עוברים ביחד למעלה משנתיים", אומר שוחמי, "אנחנו מתחברים ערכית ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית זה למצוא דרך חדשה. נמצא את הדרך". הוא שם על השולחן את הבעיה הקלאסית ביותר ביחסי דתיים חילונים: "לכאורה לדתי אסור ואני יכול הכל, אז אני צריך לוותר. אבל זה לא נכון, צריך להתקרב אחד לשני. יש משהו חדש שהדור הזה רוצה".
מה המודל הכלכלי? דיברת על זה ש"תעשו מיליארדים", וזה שונה ממה שאנחנו רגילים מקיבוץ. איך זה יעבוד?
"יש אנשים רציניים שעובדים בזה. אנחנו רוצים משק משותף, מגוון מאוד, מושקע בהרבה פרמטרים". שוחמי מפרט על "אנרגיה מתחדשת, להקים תשתית מאפס. זו גם הזדמנות מאוד גדולה: ההתחלה תהיה קשה, כל אחד יצטרך לעבוד במה שהוא כבר עושה, אבל רוצים החל משנה הבאה לבסס את התשתית שלנו בשטח. בתוך ההבנה הזאת אנחנו עובדים על משק משותף, זה הדבר המשמעותי בקיבוץ". הוא משווה את זה למקום שהוא מכיר, צה"ל: "למה בצבא זה עובד דתיים וחילונים ביחד? כי יש מכנה משותף. כי יש משימה משותפת. המשק המשותף הוא חובה, וזו המשימה המשותפת. צריך לקום למשמרת ולעבוד בו. נהפוך אותו גם להזדמנות מאוד גדולה".
באיזה מכשולים ותקלות נתקלתם?
"צריך להגיד שכולם מנסים להירתם לזה. יש רעיון נפלא עם יזמים שמוכנים לתת המון מעצמם, הרווחתי את מה שהרווחתי, ויש קבוצת צעירים שעדיין לא עשו הרבה ברמה הכלכלית. הרבה שואלים אותי, 'משעמם לך בחיים? אתה מסודר. מה אתה מחפש לעבור לקרווילה במדבר?', התשובה היא כן, כי מישהו צריך".
אך יש לו גם ביקורת על המגזר החילוני ממנו הוא מגיע: "היום, הציבור החילוני פחות רוצה להגיע - ביחס לדתיים יש פער של אחד לעשר. בנוסף, חלק מהעניין שלנו כקבוצה בוגרת הוא ללוות את הקבוצה הצעירה. השנה נעלה לקרקע 25 משפחות. היום קיבוץ והתיישבות חקלאית כמו שאתם מכירים זה פחות במיינסטרים של ישראל. אנשים עוזרים לנו ועושים הכל כדי שזה יקרה. מבחינתנו - אנחנו סנונית ראשונה".
יש הרבה סכסוכי קרקעות מול הפזורה הבדואית בבקעת ערד. איך מתמודדים עם זה?
"ישראל היא מדינת חוק, והחוק צריך לחול על כולם. גם על האזרחים הישראלים הבדואים שגרים שם. אנחנו אחרי ערכאות ובג"ץ, ואחד הדברים החשובים זה שישראל נתנה יתרון לבדואים להתיישב בצורה מסודרת, בריאה, מפותחת ואפילו עם ביוב. אני בקשר עם מי שמובילים את הקבוצה הבדואית, ויש דיבורים על שיתופי פעולה. מדברים על חינוך משותף ומשקים ועסקאות משותפות".
מה נראה בגבעה הזאת בתל ערד עוד 5 שנים?
"החלומות שלנו במדבר הם מרכז מבקרים כדי לחשוף את כל המיזם הזה לציבור הרחב, חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, נחל כי היה חשוב לכמה משפחות וילדים שיהיה אקוסיסטם. אנחנו מתכוונים להקים את זה".
גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת חשמל
