ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית: "נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי"

בצל האתגרים שעמם מתמודדת התנועה הקיבוצית, ולצד הערפל וחוסר הוודאות סביב הפלונטר הפוליטי והסיכונים הגיאו-פוליטיים - יעל רון בן משה, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית - פרשה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס את חזונה ביחס למקום של התנועה בצמיחה של מדינת ישראל • "יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון, אלה העוצמות שלנו"

יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף
יעל רון בן משה, התנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

"קמפוס ה-AI של הקיבוצים: שליש מכוח המחשוב הלאומי מיוצר בנגב ובגליל". עם הכותרת הזו בחרה לפתוח את דבריה יעל רון בן משה, מהתנועה הקיבוצית, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית. הכותרת הזו, שטרם נכתבה, היא חזון עתידי למקום של התנועה הקיבוצית, על ניסיונה ויכולותיה ההיסטוריות, בהנחת התשתיות ההכרחיות לצמיחת מדינת ישראל בעתיד.

● ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה"
● אלונה בר און, מו"ל גלובס: ״הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים״

"כמה ימים אחרי בחירות, בתוך פלונטר פוליטי, שלוש שנים לתוך מלחמה שלא נגמרה, זה נראה אולי מופרך לשים פה כותרת של עיתון כלכלי בעוד עשר שנים. אבל זה יכול לקרות", הצהירה רון בן משה בפתח דבריה. "התנועה הקיבוצית נמצאת היום עם הפנים למשק הישראלי. בתקופה כזו של פילוג פוליטי, נבחר פעם אחר פעם בשותפות עם מי שנושא ערכים משותפים כמונו."

"התנועה הקיבוצית היא מפעל אדיר של אנשים, ערכים, ציונות, שותפות וגם של כלכלה. 200 אלף בני אדם ב-295 קיבוצים, רובם בגבולות, מאות חבר'ה צעירים בשנות שירות שרוצים להצטרף כל שנה, וגם כלכלה אדירה ממפעלים אזוריים וארגוני תעשייה, שהצמיחו חקלאות מפוארת, שמכל העולם מגיעים ללמוד עליה. התנועה הקיבוצית ואנשיה נמצאים בכל מקום שיש בו צורך לאומי, לפעמים לפני שהמדינה יודעת את זה".

על תשתית ה-AI בישראל: "התנועה הקיבוצית תניח את המסילות"

לדברי רון בן משה, ההיסטוריה מלמדת שביכולת התנועה לזהות צורך ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה. "אנחנו יודעים שאנחנו יכולים, עשינו את זה בעבר ואנחנו עושים את זה היום, ודואגים גם לעשרות השנים הבאות. עשינו את זה בביטחון המזון - מדינת ישראל ללא הארגונים האזוריים של הקיבוצים, אין לה ביטחון מזון, לא בקורונה, לא במלחמה ולא באתגרים שעוד נכונים לנו".

כדוגמה לכך ציינה רון בן משה את הרפורמה המבנית במשק החלב. "הקיבוצים ידעו די מהר להתאגד ולייצר את הרפתות המשותפות ולהפיק את המיטב מהפרות הישראליות הקיבוצניקיות, שהפכו לשם דבר עולמי. מגזרים אחרים בארץ שלא ידעו להתאגד סביב הפתרון, חוו את הרפורמה המבנית קצת אחרת. אנחנו יודעים לזהות צורך לאומי, להתאגד, להביא את הפתרון ולבצע. אלה העוצמות שלנו ואני רוצה שנרשה לעצמנו היום וגם בהמשך לזהות את הצרכים הלאומיים הבאים, לחשוב בגדול ולהביא את הפתרון המשותף".

מהדברים הללו, חזרה רון בן משה לדוגמה על תשתית הבינה המלאכותית, שבה פתחה את דבריה. "כולנו כבר שם, הרכבת יצאה מהתחנה ואנחנו צריכים להחליט מה התפקיד שלנו. אני מציעה שנחשוב שהתנועה הקיבוצית תניח את המסילות שעליה תיסע הרכבת. אם אנחנו לא נעשה את זה, האם מדינת ישראל תעשה את זה? אפשר לקוות שכן, יכול להיות שמדינת ישראל תהיה שם, אבל כמו בעבר, בואו אנחנו נביא את הפתרון".

"תארו לכם שלמדינת ישראל - באמצעות התנועה הקיבוצית ושותפים - יהיה ענן, לא עוד תלות באמזון וגוגל. דיברנו על זה בנוגע למזון, לביטחון, היום אפשר לדבר על זה גם בתחומים הטכנולוגיים. אותו ענן מחובר לחוות שרתים. אותן חוות שרתים צריכות אנרגיה אדירה ומערכות קירור. אני רוצה שהקמפוס יהיה גם מפגש קהילתי ועסקי. לתשתית הזו מגיעים תעשיינים, חקלאים, חוקרים מהאקדמיה, אנשי מערכת הביטחון, הבריאות, כולם מגיעים לנגב ולגליל להמשיך ולפתח את היישומים של העתיד. אני רוצה שנהיה שם".

לקראת סיום הדגישה רון בן משה, כי הדוגמא של תשתית הבינה המלאכותית היא רק אחת מני יוזמות רבות שעשויות להניח את התשתית למהפכה הבאה. "אנחנו חייבים לחשוב בגדול. אנחנו צריכים לזהות צורך לאומי ולהתאגד. נביא 100 רעיונות - 99 אמנם לא יצליחו, אבל אחד יצליח ומשם תצמח המהפכה הבאה. אני רוצה שנרשה לעצמנו להעז לחשוב בגדול, בגדול מדי, שלא נפחד מזה".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת חשמל