ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט: "רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית חשובה"

"לאור המצב הביטחוני והפוליטי - המצב הכלכלי הוא מורכב וקשה לחיזוי", כך אמר אסף אלדר, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט, הבוקר (א') בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית, שנערך בקיבוץ שפיים.

● אלונה בר און, מו"ל גלובס: ״הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים״

"ביטחונית - כתמיד, אנחנו באי וודאות - צה"ל יושב בתוך רצועת עזה, בלבנון ובסוריה ובכל בוקר מאיימים עלינו בחידוש המלחמה עם איראן. גלובלית: בארה"ב, בחירות האמצע מתקיימות רק עוד כמה ימים וגם הן צפויות להוסיף נעלמים למשוואה. באוקראינה מתחוללת מלחמה מזה ארבע שנים, ובצד השני של אירופה מתחים חברתיים - לפני כחודשיים בספרד, ובשבועות האחרונים בצרפת ובגרמניה. אנחנו רואים את המתחים בדרום מזרח אסיה - אפשר לקרוא לזה "דפקט הפרפר", במקום "אפקט הפרפר".

"פוליטית - אין אדם שלא נדרש לאי הוודאות בעקבות הבחירות", המשיך אלדר. "כל אלה מייצרים אי וודאות חברתית, וכאשר לוקחים בחשבון את הערפל הזה, הרי שכל מה שנוגע לקיבוצים, לכאורה, אי הוודאות היא גדולה אפילו עוד יותר. אין מנוס מלעקוב אחרי ההתרחשויות ולחשב את המציאות כל פעם מחדש".

תחום הקניין לא נפתר שנים

לטענת אלדר, הקיבוצים פועלים בתוך ערפל רגולטורי וסטטוטורי סמיך במיוחד, ונמצאים בין הפטיש לסדן במספר סוגיות כמו הקניין המשקי ושוק האנרגיה. "בתחום הקניין, כבר עשרת שנים שהמצב לא בא לכדי פתרון - זו האמת. רגולציות, הוראות מינהל, תמ"א, בג"צים, מודלים והסדרים פרטניים שונים, ועדיין בפועל - מדובר בסוגיה אדירה שלא נפתרת, שבינתיים מייצרת אוכלוסיות שונות בתוך אותה הקהילה: הקיבוץ המקורי, ההרחבה, היזמים והשותפים. לא כולם מחוץ למגזר הקיבוצי מבינים עד כמה הנושאים הללו חשובים - אבל הם משפיעים על התשובה לשאלה: עד כמה הקיבוצים רוצים ויכולים להיות קטר משקי של צמיחה? למשל, האם במצב שישנה סטגנציה בשוק המגורים בישראל - הקיבוצים צריכים לפעול בתחום. גם כאן, הערפל סמיך במיוחד".

עוד מונה אלדר את תחום האנרגיה כנושא שאיננו מוסדר וגם הוא טומן בחובו פוטנציאל צמיחה גדול למגזר הקיבוצי - רשות החשמל עצרה את חלוקת אישור החשמל לבנייה של חוות שרתים, ואסדרת בניית תחנות כח חדשות היא עדיין נושא נתון לויכוח - היכן יקומו התחנות הבאות, כמה מהן יוכלו לקום בפריפריה, האם הם יוכלו להתחבר למתקני אגירה ובאופן ישיר לדאטה סנטרים או שכולם יחויבו להתחבר לגריד. "אנרגיה היא מנוע צמיחה משמעותי שהפך לסמל של סימני שאלה: האם נקבל היתרי חיבור לרשת החשמל?", שואל אלדר. "ואם לא נקבל - למה לא? האם כדאי ללכת לאגירה מקומית? האם הרגולציה תתמוך במודלים אגרו-וולטאיים מחר בבוקר, או ששוב ישתנו הכללים באמצע המשחק?".

"עוצמה שאין לה אח ורע בשום סקטור אחר"

מול גורמי חוסר הוודאות האלה מציב אסף אלדר שלושה עוגנים של וודאות, כשהראשון הוא חברי הקיבוץ וההנהגות הכלכליות: "העוצמה הקיבוצית האנושית היא עוצמה שאין לה אח ורע בשום סקטור אחר - היכולת להתעשת מתוך משברים לא נתפסים, להרים את הראש ולפרוץ פעם אחר פעם - זו רוח אנושית שלא משתנה בגלל רגולציה כזו או אחרת או מתיחות גיאו-פוליטית - היא כוח טבע שמניע את הכלכלה כולה.

"הוודאות השנייה היא האמונה שלנו ביכולות של הבנק למצוא את הפתרונות ולמצוא את הדרך בסבך הזה כדי לתפור את החליפה המתאימה לכל קיבוץ, לכל משק בית או לקרן. כשאחרים עשויים להירתע מחוסר הוודאות הקניינית או מסימני השאלה הרגולטוריים - אנחנו רואים בפתרונות לקיבוצים משימה ארגונית. המשימות הקיבוציות זהות למנועי הצמיחה: חקלאות, אנרגיה, תשתיות ותעשיה".

הוודאות השלישית, לדידו של אלדר, היא כי כנס הקיבוצים יתכנס גם בשנה הבאה. "אנחנו נמצאים בפתחו של חודש נובמבר, ימי חודש חשוון. הימים שבהם כולנו נושאים עיניים לשמיים וממתינים ליורה ולגשמי הברכה. בעולם החקלאי שבו צמחו הקיבוצים, אלו ימי החריש והזריעה. איש לא יודע מה תביא עימה העונה הקרובה, כמה גשם יירד ואיזה חורף לפנינו - חקלאות היא ממלכת אי הוודאות. אנחנו מאמינים בעמל כפיים ולכן אנחנו ממשיכים לזרוע. בשלוש השנים האחרונות זרענו בדמעה יתרה, אבל הבוקר הזה מול כל חוסר ההוודאות אנחנו חורשים עוד תלם של עשייה משותפת ואין לי ספק שברינה נקצור.

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט, דוראל, חברת נדב ב. לוגיסטיקה, התנועה הקיבוצית, איגוד התעשייה הקיבוצית, קרן קמע ובהשתתפות חברת חשמל